אוגוסט: מחוז אוסייג'
מריל סטריפ פשוט ריסקה לי את הלב בסרט הזה. 4 ימים אחרי שראיתי אותו ועדיין לא התאוששתי. וזה לא שהסרט הזה כזה טוב, כלומר, יש בו פוטנציאל אבל הוא לא ממומש והתחושה היא שאתה יוצא מהסרט הזה מדוכא ובלי שום תמורה. רק בשביל תצוגות המשחק היה שווה. כל הקאסט עושה עבודה מצויינת אבל מריל, וואו. הרבה זמן שלא ראיתי כזו תצוגת משחק, במיוחד בסצינה הסופית, שלא משתחררת לי מהראש. היא הצליחה לגרום לדמות הפסיכופתית הזאת להיראות אנושית, גם כשזה כביכול לא ממש אפשרי.
ממש מגיע לה אוסקר רביעי על הסרט הזה, אני חושבת שהיא השאירה את קייט בלאנשט, הפייבוריטית המוקדמת, לאכול אבק מאחור.
גם ג'וליה רוברטס וג'וליאן ניקולסון ראויות לפחות למועמדות אבל מריל סטריפ ממש נחרטה לי בראש אחרי הסרט הזה.
מריל סטריפ פשוט ריסקה לי את הלב בסרט הזה. 4 ימים אחרי שראיתי אותו ועדיין לא התאוששתי. וזה לא שהסרט הזה כזה טוב, כלומר, יש בו פוטנציאל אבל הוא לא ממומש והתחושה היא שאתה יוצא מהסרט הזה מדוכא ובלי שום תמורה. רק בשביל תצוגות המשחק היה שווה. כל הקאסט עושה עבודה מצויינת אבל מריל, וואו. הרבה זמן שלא ראיתי כזו תצוגת משחק, במיוחד בסצינה הסופית, שלא משתחררת לי מהראש. היא הצליחה לגרום לדמות הפסיכופתית הזאת להיראות אנושית, גם כשזה כביכול לא ממש אפשרי.
ממש מגיע לה אוסקר רביעי על הסרט הזה, אני חושבת שהיא השאירה את קייט בלאנשט, הפייבוריטית המוקדמת, לאכול אבק מאחור.
גם ג'וליה רוברטס וג'וליאן ניקולסון ראויות לפחות למועמדות אבל מריל סטריפ ממש נחרטה לי בראש אחרי הסרט הזה.