משעמם לייייייייייייי
New member
אובססיה
איך לעזאזל נפטרים מזה??? אני מרגישה שזה לא בשליטה.. יש מישהי שעובדת במכללה שבה אני לומדת, ומההתחלה כשהתחלתי ללמוד שם התחברנו בצורה מיוחדת... יש בינינו כימיה שכמעט לא הייתה לי עם אנשים, אפילו עם חברות הכי טובות שלי. מן הרגשה כזאת שהכל טהור בינינו לגמרי, שתוך כדי שאנחנו מדברות מרגישים כמה אנחנו מתחברות אחת לשניה, וגם היא אמרה לי את זה הרבה פעמים. אני ממש אוהבת אותה אפילו שהיא לא ממש חברה שלי-רק מדברות הרבה, אבל אני בטוחה שזאת לא אהבה רומנטית (גם מצידה, והיא נשואה). אז מה הבעיה ... *מסתבר* שיש לי אובססיה אליה כבר כמה חודשים, מאז שהתחלנו ממש להתחבר מתחילת השנה. אני חושבת עליה כמעט כל היום, גם אם אני מתעסקת במשהו אחר או חושבת על משהו אחר היא *עדיין שם* כל הזמן, ומובן שזה משתלט לי על החיים. כל התקופה הזאת זה לא הפריע לי, זה רק עשה לי טוב כי פשוט עושה לי טוב לחשוב עליה, אבל מה שקרה זה שלא מזמן העבירו אותה למחלקה אחרת במכללה ועכשיו אני כמעט לא רואה אותה, רק לעתים רחוקות וזה התחיל ליצור אצלי תסכול מן הסתם, וזה מה שבעצם גרם לי להבין שיש לי אובססיה אליה ואני חייבת להיפטר מזה. זה גורם לי להרבה דכאונות בתקופה האחרונה, גם בגלל שהתרחקנו וגם בגלל האובססיה עצמה. היא כל הזמן אומרת לי להיות יותר בקשר אבל לשתינו לא ממש יוצא להתקשר אחת לשניה בגלל הרבה עומס בעבודה ובלימודים.. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני רק רוצה שהיא כבר לא תהיה מרכז החיים שלי, אבל לא מצליחה להתנתק מזה...
איך לעזאזל נפטרים מזה??? אני מרגישה שזה לא בשליטה.. יש מישהי שעובדת במכללה שבה אני לומדת, ומההתחלה כשהתחלתי ללמוד שם התחברנו בצורה מיוחדת... יש בינינו כימיה שכמעט לא הייתה לי עם אנשים, אפילו עם חברות הכי טובות שלי. מן הרגשה כזאת שהכל טהור בינינו לגמרי, שתוך כדי שאנחנו מדברות מרגישים כמה אנחנו מתחברות אחת לשניה, וגם היא אמרה לי את זה הרבה פעמים. אני ממש אוהבת אותה אפילו שהיא לא ממש חברה שלי-רק מדברות הרבה, אבל אני בטוחה שזאת לא אהבה רומנטית (גם מצידה, והיא נשואה). אז מה הבעיה ... *מסתבר* שיש לי אובססיה אליה כבר כמה חודשים, מאז שהתחלנו ממש להתחבר מתחילת השנה. אני חושבת עליה כמעט כל היום, גם אם אני מתעסקת במשהו אחר או חושבת על משהו אחר היא *עדיין שם* כל הזמן, ומובן שזה משתלט לי על החיים. כל התקופה הזאת זה לא הפריע לי, זה רק עשה לי טוב כי פשוט עושה לי טוב לחשוב עליה, אבל מה שקרה זה שלא מזמן העבירו אותה למחלקה אחרת במכללה ועכשיו אני כמעט לא רואה אותה, רק לעתים רחוקות וזה התחיל ליצור אצלי תסכול מן הסתם, וזה מה שבעצם גרם לי להבין שיש לי אובססיה אליה ואני חייבת להיפטר מזה. זה גורם לי להרבה דכאונות בתקופה האחרונה, גם בגלל שהתרחקנו וגם בגלל האובססיה עצמה. היא כל הזמן אומרת לי להיות יותר בקשר אבל לשתינו לא ממש יוצא להתקשר אחת לשניה בגלל הרבה עומס בעבודה ובלימודים.. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני רק רוצה שהיא כבר לא תהיה מרכז החיים שלי, אבל לא מצליחה להתנתק מזה...