עוד´חד יקרה ../images/Emo45.gif
בחירת העיתוי של זאת שמתכנה "עוד אחד" היתה לחלוטין לא במקום. אבל היא נזהרה מאוד בדבריה (עד כמה שאפשר להזהר כשדורכים עם נעלי עבודה על פצע שותת דם
אין מה לעשות, ילדים זאת נקודה רגישה לכולנו. לאמהות בינינו, ולאלה שעוד לא זכו לכך. אחת לכמה זמן עולה הרגישות הזאת החוצה. מתוך כאב אמיתי, שמייצג לא רק את הכותבת הנ"ל אלא גולשות רבות בפורום- יוצא הקצף על האמהות ש"חטאן הנורא" היה שהזכירו את ילדיהן. יש כאן מקום לכולן, לכאבים, לרגישות, לתקוות, לכעסים, לחלומות ולשברם. גם אותה כותבת שהעירה לך לא גרשה, אפילו לא רמזה לך ללכת. רק צעקה החוצה כאב שמכרסם. השתדלה בזהירות, אבל צעקה תמיד מהדהדת. אל תשני את כינוייך, ובודאי לא את רצונותיך. אל תרגישי לא שייכת או לא רצויה. את שייכת, את משלנו. כדי להיות אחת משלנו צריך רק להכשל במבחן הבטא וזהו
השארי איתנו, ותני לי את הזכות לעשות לך צהלולים. יש פה אמהות שכותבות ובודדים יודעים שהן כבר אמהות. בעיני הן מחמירות עם עצמן, אבל אני יכולה להבין את שני הצדדים. את אלה שכואב להן עד כדי כך שזה יוצא החוצה. ואת אלה שמסתירות כאילו לא רוצות להראות כמה שפר גורלן. איכשהו האמהות מתרגלות בסוף להזכיר את ילדיהן כמה שפחות, וללכת לפעמים על ביצים. לא עשינו תחרות כאב, כי אין לכאב שלנו מידה. לכולנו כואב. לפעמים מעט ולפעמים הרבה. כאב גם לא מקצר את רשימת ההמתנה לתינוקות
אפילו לא נותן נקודות זכות במס הכנסה. הוא רק כואב, וזה לכל אחת מבפנוכו, אז אפילו אי אפשר למדוד ולהשוות. נזכרתי עכשיו שלפני למעלה משנה, כתבה כאן אחת הבנות שהרתה, והזכירה פעם פעמיים את העוברים ששבטנה. גולשת אחרת כתבה לה מייל והסבירה שזה פוגע. אותה גולשת שנפגעה, כבר אמא בעצמה היום, וגם היא "מועדת" ומוסרת דשי"ם מהנסיך שלה מידי פעם. (והוא נסיך אמיתי- ראיתי תמונות
) מוסר השכל: בסוף כולן יולדות
חוצמזה, אם היית רואה את השרשורים של ראשית הפורום הישן בIOL, כאשר נשים שהרו נשארו לכתוב על כך בפורום- וקוראת את שלל הביטויים שנכתבו שם, היית מבינה כמה קלילה היתה ההערה של "רוצה אחד"
ולהודעה הראשונה שלך אענה אחר כך, באריכות לא פחותה מזאת.
נועם
בחירת העיתוי של זאת שמתכנה "עוד אחד" היתה לחלוטין לא במקום. אבל היא נזהרה מאוד בדבריה (עד כמה שאפשר להזהר כשדורכים עם נעלי עבודה על פצע שותת דם