רוצה עוד 1
New member
אובססיה רבתי
רציתי לשתף אתכן בהרגשה שלי שהעסק הזה של הנסיונות להרות משתלט לי על החיים. כשאני בעבודה, אני כמעט לא חושבת על שום דבר אחר, אני מכורה קשה לפורום הזה ולאחרים (גם בחו"ל) ורוב הזמן מחוברת, מתקשה להתרכז בעבודה שלי, עצבנית ולא ממש נחמדה (יהיו מי שיטענו שאני לא נחמדה גם בימים שכתיקונם). אני עוסקת בכתיבה. זה אני לבדי מול המחשב (המחובר תמידית) ודורש ריכוז, מידה לא רבה מדי של יצירתיות וחיבור למציאות. אני מתקשה מאוד למצוא אותם. מחשבותי נודדות ללא הרף. אחר הצהריים זה פחות נורא, כי אני מאוד עסוקה על הילדים. כן, אני רגזנית וקצרה מהרגיל אבל אני עושה הכל כדי שהם לא יפגעו מזה. לא ממש נכון יהיה שהילדים שכבר יש לי יפגעו מזה שאני רוצה עוד... אבל איך שהם הולכים לישון, התחושה הכבדה חוזרת. בעיקר בשבועות האלה שבעלי בחו"ל כל הזמן (אני אומרת תודה שהוא לא בג´נין, אבל זה עדיין קשה). אנחנו מנסים כבר כמעט שנה וזהו מחזור ה"טיפולים" (איקקלומין+הזרעות) השלישי שלנו. אין לי שאלות, עצות, טיפים או דברי חכמה. רק הייתי זקוקה לאוורר את הרגשות. תודה שהקשבתן.
רציתי לשתף אתכן בהרגשה שלי שהעסק הזה של הנסיונות להרות משתלט לי על החיים. כשאני בעבודה, אני כמעט לא חושבת על שום דבר אחר, אני מכורה קשה לפורום הזה ולאחרים (גם בחו"ל) ורוב הזמן מחוברת, מתקשה להתרכז בעבודה שלי, עצבנית ולא ממש נחמדה (יהיו מי שיטענו שאני לא נחמדה גם בימים שכתיקונם). אני עוסקת בכתיבה. זה אני לבדי מול המחשב (המחובר תמידית) ודורש ריכוז, מידה לא רבה מדי של יצירתיות וחיבור למציאות. אני מתקשה מאוד למצוא אותם. מחשבותי נודדות ללא הרף. אחר הצהריים זה פחות נורא, כי אני מאוד עסוקה על הילדים. כן, אני רגזנית וקצרה מהרגיל אבל אני עושה הכל כדי שהם לא יפגעו מזה. לא ממש נכון יהיה שהילדים שכבר יש לי יפגעו מזה שאני רוצה עוד... אבל איך שהם הולכים לישון, התחושה הכבדה חוזרת. בעיקר בשבועות האלה שבעלי בחו"ל כל הזמן (אני אומרת תודה שהוא לא בג´נין, אבל זה עדיין קשה). אנחנו מנסים כבר כמעט שנה וזהו מחזור ה"טיפולים" (איקקלומין+הזרעות) השלישי שלנו. אין לי שאלות, עצות, טיפים או דברי חכמה. רק הייתי זקוקה לאוורר את הרגשות. תודה שהקשבתן.