אובססיה לדלתות

[peach20]

אובססיה לדלתות

הי, זה לא סוד שלילדים אוטיסטים יש אובססיביות. לילד שלי, בן שלוש, יש אובססיה לדלתות, הוא מרותק מזה שהדלת נסגרת ונפתחת, לדלתות של מעליות, לדלתות בבית ולדלתות מסתובבות, מה האובססיה של האוצר שלכם, אם זה בסדר לשאול?
שתהיה שבת שלום לכולנו

 

[arana1]

היו על זה דיונים כאן בעבר

להרבה ילדים אוטיסטים יש "אובססיה" לדברים שנפתחים ונסגרים, כמו דלתות ומגירות וחלונות... ולדברים שמסתובבים כמו מאווררים ומכונות כביסה ושבשבות...

לדעתי הדבר מבטא חיבור מאוד אלמנטרי למציאות, לטבע הדברים כפי שהם, ללא מסננים ומתווכים תרבותיים והתנהגותיים, וככזה הוא נהדר ומעשיר ומאפשר לילד להתפתח דרך סקרנות עמוקה לאבני הבניין הכי יסודיות של המציאות
אוטיסטים חשים את מה שמוגדר כפילוסופיה בצורה הכי קונקרטית
ואין דבר יפה מזה

 

[schlomitsmile]

מה זה אובססיה?

http://www.psycho-analysis.co.il/אובססיה

לי נראה שכדי להגדיר משהו כאובססיה,
הוא צריך להיות משהו שמשבש לבנאדם את החיים
שגורם לו לסבל, לא משהו שנראה לאחרים מוגזם ומוזר.

לכן לא הייתי אומרת שלבנים שלי יש או היתה אובססיה.
בהחלט היו ויש להם תחומי עניין שהם מאד עסוקים בהם.
ה

למשל, כשהיה בגילו של בנך, גם היה מאד רגיש לעניין הפתוח-סגור,
היה סוגר כל דלת שראה, בכל מקום .
הוא גם היה מוקסם מכלי עבודה: מברגים, פלס וכד.
אני זוכרת שבאו להתקין לנו מזגן כשהיה בן שנתיים,
והוא פשוט התמגנט לארגז הכלים של המתקינים ולא עזב אותו.
צעצועים רגילים, פלסטיקים למיניהם, לא עניינו אותו כלל.
מגיל צעיר התעניין במהותם של חומרים, למשל- למה הזכוכית שקופה?
מה זה מיים? למה הברזל קשה?

הבכור נמשך לתחומי עניין תיאורטיים יותר:
שאלות פילוסופיות ("מה ההבדל בין הטובים לרעים? הרי גם הרעים טובים- לרעים האחרים, וגם הטובים רעים- לרעים")
דינוזאורים, סרטי מלחמת הכוכבים, תולדות נפוליאון, ימי-הביניים וכו')

 

[אמא לנער אוטיסט1]

ברגע שזה נראה מוגזם לאחרים, זה גורם לו לסבל..

 

[dina199]

מה שגורם סבל לאחרים זה מה שנראה מוגזם להם.

זה יגרום לו סבל רק אם יעירו לו על זה או יאסרו עליו לעשות את זה . אני לא אומרת שאסור להעיר או לנסות להפסיק, רק נותנת נקודת מבט על הסבל.

 

[schlomitsmile]

זה כבר תלוי באחרים

עם קצת מודעות זה ניתן לשינוי

 

[טסרקט]

במקרה כזה הסבל נגרם בגלל גישתם של האחרים

ולא בגלל תחום העניין השונה.

 

[Ziggy Stardust7]

גם לי היו אובססיות בעבר

כשהייתי ילד ממש צעיר הייתה לי אובססיה לשעוני מים, כך אמא שלי מספרת.
היא הייתה מטיילת אתי בעיר, ובכל פעם שהייתי מבחין בשעון מים הייתי עוצר ומתבונן בו.
אחר כך זה המשיך עם אובססיה למאווררים.בכל פעם שהייתי מטייל עם אמי והיינו עוברים ליד חנות מאווררים, הייתי עוצר ומצביע עליהם...
בהמשך הייתה לי אובססיה לקלטות (שהיום כבר לא קיימת, אבל מאז ומתמיד הייתי טיפוס מוזיקלי במיוחד...), לעמודי חשמל ולעוד כמה דברים.

אני חושב שבסך הכל, אובססיה היא לא דבר חיובי משום שהיא מצביעה על התעסקות בנושא מסוים במידה מוגזמת, וכל דבר שעובר את המידה הוא כבר לא מומלץ.

לשמחתי, כיום תחומי העניין שלי הרבה יותר אופייניים לבני גילי מאשר בעבר

 

[schlomitsmile]

"עובר את המידה" האם יש מידה אחידה שמתאימה לכל בני האדם?

איפה היתה האנושות היום, אילו אף אחד לא היה חורג
מעיסוק בדברים שכולם עוסקים בהם
או במידה המקובלת?
נראה לי שעל העצים או במערות

 

[גור42]

לשמחתי, תחומי העניין שלי נותרו בדיוק כמו שהיו

הדבר היחיד שהשתנה, זה שהיום אני מבין שהם לא אופיניים, אז אני כבר לא מצפה מהאדם הממוצע ברחוב להתלהב מאותם הדברים שאני מתלהב

 

[אמא מודאגת3]

ביננו

כמעט לכל אחד יש איזו אובססיה למשהו קטן

 

[dina199]

אין שום בעיה לשאול

האם זה מגיע למצב שזה מפריע בחיים ?

 

[homealone]

יתכן שזה מאפיין את גיל שנתיים?!

ידוע לי שברגע שקליפת המוח מתחילה להתפתח; פיתאום התינוק מתחיל לגלות את העולם.
יתכן שאצל אוטיסטים גיל שנתיים נמשך זמן רב יותר?

 

[dina199]

בהחלט

לא בטוח שהוא נמשך יותר אלא כנראה מתחיל יותר מאוחר.
ואכן כל העסק נראה לי כמו סקרנות של של ילד קטן.

 

[הפתעה מוחלטת]

גם אצלנו...

הוא מתעסק בצורה מוגזמת בדלתות וחלונות. וכל דבר שאפשר לסגור/לנעול. הוא עסוק בזה יותר מדי. וכן זה מפריע.
הדלת של הבית כל בזמן נעולה גם למעלה הוא סוגר חלונות כשממש חם. כמעט נועל את עצמו בתוך חדרים.
אני כן רואה את זה כאובססיה.
אבל אצלו זה מתחלף. כל כמה זמן הנושא משתנה...
לפני כמה חודשים זה היה דיסקים. היה חייב לקחת כל יום דיסק לגן וברגע שהיה חוזר הסיתה היה שומע דיסק ואחכ עוד ועוד ועוד...
עכשיו זה הדלתות...

 

[Ziggy Stardust7]

מזכיר לי את האובססיה שהייתה לי עם קלטות

בתור ילד שגדל בשנות ה-90, כשהקלטות עוד היו בשימוש, הייתי מאזין להן המון, והיו לי כמה מאות קלטות...
אמא שלי מספרת שהיה לנו מנהג שבכל שבוע היא הייתה קונה לי קלטת חדשה, גם אם לא הייתי משתמש בה.
היא אפילו מספרת שהייתי עושה אמבטיה עם קלטות (כן, כן...)
ייתכן שהאובססיה לקלטות הגיעה מאבא שלי, שגם לו היו כמה מאות קלטות בבית.

 

[dina199]

כמה זמן נמשכה אובססיה לדיסקים

וכמה זמן כבר נמשכת האובססיה הנוכחית לסגירת דלתות וחלונות (אני מבינה שהוא מתעניין סגירה ולא בפתיחה) ?
האם מה שהוא אוהב זה הצליל של הטריקה / נעילה ? (אני אישית אוהבת את הצליל הזה

)

 

[הפתעה מוחלטת]

תשובות

הדיסקים נמשך שבועות. לר יודעת לומר כמה בדיוק.
הדלתות זה גם כבר לפחות חודש וחצי. הוא אוהב להתעסק עם המנעול. אכן בעיקר לסגור. אבל כי הכל פתוח. נגיד את האוטו הוא פותח כי זה נעול. בבית הרוב פתוח ולכן נןעל

 

[dina199]

נראה לי כמו סקרנות

חודש וחצי זו לא רמת אובססיה. הוא כנראה מוקסם מהתהליך פתיחה,סגירה,נעילה)
ומעצם השינוי שהפעולות האלה עושות.
תסגרו כמה דברים בבית ותתנו לו לפתוח.
וייתכן שהוא אוהב את הצלילים של פתיחה סגירה .

 

[ענתנוי]

אובססיה לידע

הוא לא סתם פותח וסוגר דלתות - הוא לומד משהו על עצמו בעזרת הדלתות. הוא לומד את עקרונות ה"פתיחה" וה"סגירה".

משמעות המושג "אוטיזם", במובן הבסיסי ביותר, היא "התבוננות עצמית" וזו לא לקות או נכות אלא פשוט דרך התבוננות שונה על העולם - ה"דרך האלכימית".
במקום לראות את עצמך כנפרד מהסביבה אתה חוקר את הסביבה כהשתקפות שלך, ומפתח מודעות עצמית גבוהה.
"פתוח" ו"סגור" זה אחד הכללים הבסיסיים ביותר בתהליך הזה, וגם אחד השיעורים הקשים ביותר: איך לפתוח את הלב ולחשוף את עצמך בלי להיפגע......

"אובססיות" כאלו אפשר למצוא גם אצל "לא-אוטיסטים" - למשל, ילד שכל הזמן מסובב גלגלים, או ילד שכל הזמן זורק חפצים ובודק איך הם נופלים - זה מחקר של התנהגות חפצים, שיכול להפוך עם השנים למקצוע......