אובססיה ודיכאון

[אובססיבית2]

אובססיה ודיכאון

שלום, אני תקועה על האקסית שלי כבר מעל שנה. תחילה לא דיברנו והיא המשיכה הלאה במערכת זוגית משגשת. אנחנו עברנו לגור יחד וללמוד יחד בדרום. אחרי שהיא נפרדה ממני היא התחילה קשר עם בחורה מהמכללה מה שלא בדיוק עזר לי להתגבר עליה (לאור העובדה שהייתי רואה את שתיהן יחד על בסיס קבוע). לא הצלחתי להתמודד עם זה זה פשוט כיבה אותי מבפנים. נהיו לי מחשבות טורדניות שהיו יוצאות החוצה בבחילות. אחרי השנה הזו ניסינו כמה פעמים לחזור לקשר חברי אבל היא פשוט רומסת אותי ואומרת לי בכפיתיות שאני בן אדם רע ושגם בתור חברה אני לא משהו. כל פעם היא מקרבת אותי ודוחפת כשאנחנו בסדר אז גם אני בסדר כשנחנו רחוקות והיא רעה אלי אני אבודה. אני לא יודעת מה לעשות בשביל להחזר את הרצון לחיים שוב גם בלעדיה ולהבין שהיא לא טובה לי. במקום זה אני באמת מתחילה להאמין בדברים הרעים שהיא אומרת לי.. ניסיתי לפנות לעזרה מיקצועית אבל להגיד לי לא לחשוב עליה זה לא ממש עזר כי אם הייתי יכולה אז ודאי שלא הייתי חושבת. אני חושבת שיש לה המון כעסים לא פתורים כלפי וכלפי מה שהיה ביננו שהיינו זוג שהיא לא מצליחה לשחרר. בהגיון אני מודעת לזה אני רק לא מצליחה להפנים ולישם את זה. בבקשה אשמח לעצה

 

[גרא.]

אובססיבית2,בדיוק כשם שהייתי ממליץ לזוג מעורב

ללכת לטיפול משפחתי או זוגי במצב דומה לזה שאת מתארת,שהוא שכיח למדי,נראה לי שיש מקום לשתיכן ללכת יחד לטיפול זוגי/משפחתי שבו אפשר להתשמש ממש באותן הגשות הטיפוליות בכדי לגשר,אולי לשקם את מערכת היחסים ביניכן,שהיא לפי שעה מקרטעת,וסובלת ממצבור של רגשות קשים לא מעובדים שאפשר להתמודד איתם יחד בטיפול משותף.טיפול כזה עשוי להצליח,אם שתיכן,לא רק את,תבואו אליו עם רצון כנה לחשוף את הבעיות ,לעמוד מולן ולהתמודד איתן.

 

[אובססיבית2]

לבד

אנחנו לא יחד ואין לה שום רצון לחזור אלי או לפתור את הבעיה. היא בסדר אני לא.

 

[גרא.]

אובסיסיבית,אפשר היה להבין בין השורות,שקיימת

אותה בעייה מוכרת של "אי אפשר להיות ביחד,גם אי אפשר להיות בנפרד".משהוא בנוסח של מסר כפול שמשתמע מדברייך.אבל אם את מציגה כרגע את מה שקורה כדכאון שהתפתח עקב הפרידה..ההתיחסות לכך היא כאל דכאון מצבי,שאפשר להתמודד איתו ע"י טיפול פסיכולוגי ו/או טיפול משולב עם תרופות.למה שלא תפני לטיפול פסיכולוגי ,שיכוון אותך אם יהיה צורך בכך גם לפגישה עם פסיכיאטר להמלצה על טיפול תרופתי?

 

[mws]

ואולי לפני התרופות

(שאני לא שוללת אותן) אפשר לבדוק עם מישהו או מישהי מהם הכעסים שחוזרים ועולים לך, ומאיפה הם באים. בד"כ הדברים לא מתחילים ממערכת היחסים הנוכחית. בתוכה באים לידי ביטוי דפוסים והגנות שנוצרו הרבה לפני כן. אפשר וכדאי לבדוק מהם, ומתוך המודעות לאיך שהדפוסים האלה מופעלים - יבוא גם השינוי בהם. אבל, כמו שגרא כתב, את צריכה לרצות בזה בשלב זה. כתבת שאת מתחילה להאמין לדברים הרעים שהאקס אומרת לך. כנראה שאת חושבת אותם בעצמך, עליך, בתוך תוכך. היא רק משמיעה דברים שקיימים בתוכך גם ככה. וגם את זה אפשר להציף בטיפול ולעבוד עם זה. וגם המחשבות האלה התחילו הרבה לפני הקשר הנוכחי. תני לעצמך את הזכות והמתנה של ללכת לטיפול ולהתחיל לחיות את החיים שאת רוצה, ולא את החיים שקורים לך בלי שאת מתכוונת. דרך צלחה, מיכל

 

[אובססיבית2]

לא מדויק

לי לא עולים כעסים הכעסים עולים אצלה והיא מוציאה אותם עלי. אני מאוד אוהבת אותה ואני מרגישה כמו מוטיב חוזר של האישה המוכה שמרוב האהבה אני עיוורת למתרחש סביבי. אני יודעת שהיא לא רוצה להיות איתי שהיא עושה לי רע ושהיא חושבת עלי דברים נוראים ומתעללת בי ומכאיבה לי בכוונה אני פשוט מתקשה להפנים את זה. אני עסוקה כל הזמן להוכיח לה שאני טובה לה ושהיא יכולה להיות מאושרת איתי. כל פעם שהיא מתקרבת אלי היא בוחרת איזה שטות או ריב מטופש בשביל להרחיק אותי.. תחילה חשבתי שאני באמת לא בסדר אבל אני כן היא פשוט מחפשת לפגוע בי.. כל המצב הזה מכניס אותי לדיכאון ואולי באמת הגיע הזמן לשקול טיפול תרופתי כי ביקור אצל הפסיכולוג דרך המכללה לא הוביל לכלום וטיפול קוגנטיבי רציני עולה המון כסף שאין לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות.. הייתי מזמן מתאבדת כי הרצון והתשוקה שלי לחיים כבו מזמן הסיבה היחידה שאיני עושה זאת היא האהבה שלי להורי.

 

[mws]

רצון למות הרבה

פעמים אומר שיש משהו בתוכך שרוצה למות. משהו שמספיק לו ושרוצה להיעלם. אולי זה הצורך לרצות אותה - לתת לה להתקרב רק כדי להפגע שוב. אולי משהו אחר רוצה למות. אפשר לבדוק את זה. תרופות עוזרות להתמודד עם הסימפטומים אבל לא עוזרות להגיע לפתרונות בני קימא ולשינוי מתמשך. יחד עם זה - אולי זו יכולה להיות התחלה טובה. בכל מקרה - בשביל לשנות - צריך עבודת מודעות כלשהיא. בהצלחה, מיכל

 

[taburetka]

אולי "טקס הפרידה" של ברט הלינגר

יעזור לך לעבד את כאב הפרידה ולהשתחרר מהאובססיביות לגביה, מה שיכול להביא ליחסי חברות יותר טובים ביניכן בהמשך, באם תרצי בכך. תאמרי את הטקסט תוך שאת מעלה אותה בדמיונך עד שתרגישי בתוכך כי שחררת אותה (אם צריך תאמרי את הטקסט מספר פעמים). תוכלי לשוב ולומר את הטקסט באם המחשבות האובססיביות עליה יחזרו (בעקבות מפגש ביניכן למשל). "את/ה היית אהובי/תי, חברי/ תי, בעלי/ אשתי. תודה על כל מה שקיבלתי ממך. לדברים שקיבלתי ממך יש ערך רב בעיניי (הם יקרים לי מאוד). כל מה שנתתי לך, נתתי מרצוני, ולכן את/ה יכול/ה להשאיר אותו אצלך.אני לוקח/ת את חלקי באחריות על כל הרע שהיה בינינו. אני גם לוקח/ת את חלקי באחריות על הפרידה שלנו. אני משאיר/ה לך את חלקך באחריות. אני קובע/ת לך מקום בלבי. אם פגעתי בך/ גרמתי לך כאב, אני מצטער/ת על כך. אני עדיין מרגיש/ה כעס/ טינה כלפיך. איניך אבי/ אמי ואני אינני ילדך/ ילדתך. (לפי התורה של ברט הלינגר קשרי דם אינם ניתנים להתרה) את/ה רק גבר/ אישה והעולם מלא בכם (יש הרבה גברים/ נשים בעולם). אני מודה לך, ומשחרר/ת אותך באהבה. אני מאחל/ת לך אושר, כפי שאת/ה מבין/ ה אותו." לחייך ולחיי החופש, taburetka

 

[גרא.]

taburetka,מאחר ורבים אינם מכירים את משנתו של

הפסיכוטראפיסט ברט הלינגר,צרפתי קשור הסבר לכל החפץ לדעת.