צארליצאפלין
New member
אובססיביות?
אשמח לדעתכם.. וסליחה על המגילה- לא יודעת איך לקצר אותה. אבל זה באמת חשוב לי
אני גרה בדירת חדר בתל אביב, צמוד לבית שלי יש שכן בן גילי (30+), התחלנו בשלום שלום, בעיקר בענייני הכלבים של שנינו, לאחרונה עברנו לידידות כללית כזו, קצת חוקים, התעניינות כללית בחיים אחד של השני, בעיקר יעוץ עבורו על בנות , הוא ניסה כמה פעמים להתחיל איתי בעקיפין, ומאחר ואף פעם לא ישיר, ואני לא חושבת שאנחנו מתאימים ולא מעוניינת אף פעם לא הסכמתי - התחמקתי אבל אף פעם לא אמרתי משהו בנידון, לטוב או לרע
במהלך השנה הזו יצאתי פה ושם, אבל לא היה לי מישהו רציני.
לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהו, רציני, טוב לי איתו
ומשם התחילה הבעיה.
זה התחיל בסמס קצר של -בהצלחה איתו, וחבל שלא איתי וכו,
אני מודה שטעיתי ולא רציתי לפגוע בו אז לא אמרתי שאיתו זה לא היה הולך אם הוא היה מתחיל ישיר, פשוט אמרתי תודה והמשכתי הלאה. הוא התעקש לדעת אם היה קורה משהו ביננו, אז עניתי לו שאני לא יודעת אולי אם הייתי פנויה בהתחלה אפשר היה אולי לבדוק אבל זה לא רלוונטי. הוא טען שהוא מאוהב, עשה דרמה של בכי בהודעות. הסברתי לו שזה לא ילך, שאין מצב ושבחרתי בחבר, ושאני אוהבת אותו.
אבל ההודעות הפכו לעשרות רבות, לאורך כל הימים, כשאני חוזרת ומבקשת שיפסיק, בהתחלה בנחמדות ובעיקיפין ולאט לאט במפורש , הכי מפורש שיש, כמו "תפסיק לשלוח הודעות" הוא כל הזמן אומר שהוא מסכים , ואז זה חוזר
הפסקתי לענות, וזה לא עוזר.
הוא משאיר לי אוכל על הדלת, למרות שביקשתי שלא.
שלשום חיכה לי עד 3 וחצי בבוקר מחוץ לדלת (רשם לי הודעה על שהוא בא להתנצל וכתב מגילה ארוכה) (הוא יודע כל דבר שאני עושה בגלל הקיר הצמוד, אבל הוא לקח את ה לקטע לדעת מתי אני אוכלת, מתי ישנה, מתי יוצאת. הוא זוכר כל דבר עלי, בצורה קריפית.)
לא עניתי, אבל הוא שכן דלת צמודה אז ראיתי אותו בבוקר, הוא כעס שהוא שופך את הלב ואני לא עונה- אמרתי לו בפירוש שאני פשוט רוצה שההודעות יפסיקו והוא יפסיק לדבר איתי לכן אני מפסיקה לענות, הוא אמר שהוא מבין,
אבל אתמול שוב הודעות, ושוקלד על הדלת, ודפיקה ב2 בלילה של הבאתי לך אוכל, למרות שביקשתי ממנו מחוץ לדלת שילך, תמונות בווטסאפ , הודעות שאני לא עונה עליהם.
האם אני אמורה באמת לחשוש? מה אני אמורה לעשות שילך? איך אני אמורה להבהיר לו יותר ממה שאני עושה שיפסיק? מה עושים עם זה שהוא שכן בקיר הצמוד אלי, אי אפשר לחסום אותו ואני מרגישה נרדפת. האם אני מגזימה?
תודה!
אשמח לדעתכם.. וסליחה על המגילה- לא יודעת איך לקצר אותה. אבל זה באמת חשוב לי
אני גרה בדירת חדר בתל אביב, צמוד לבית שלי יש שכן בן גילי (30+), התחלנו בשלום שלום, בעיקר בענייני הכלבים של שנינו, לאחרונה עברנו לידידות כללית כזו, קצת חוקים, התעניינות כללית בחיים אחד של השני, בעיקר יעוץ עבורו על בנות , הוא ניסה כמה פעמים להתחיל איתי בעקיפין, ומאחר ואף פעם לא ישיר, ואני לא חושבת שאנחנו מתאימים ולא מעוניינת אף פעם לא הסכמתי - התחמקתי אבל אף פעם לא אמרתי משהו בנידון, לטוב או לרע
במהלך השנה הזו יצאתי פה ושם, אבל לא היה לי מישהו רציני.
לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהו, רציני, טוב לי איתו
ומשם התחילה הבעיה.
זה התחיל בסמס קצר של -בהצלחה איתו, וחבל שלא איתי וכו,
אני מודה שטעיתי ולא רציתי לפגוע בו אז לא אמרתי שאיתו זה לא היה הולך אם הוא היה מתחיל ישיר, פשוט אמרתי תודה והמשכתי הלאה. הוא התעקש לדעת אם היה קורה משהו ביננו, אז עניתי לו שאני לא יודעת אולי אם הייתי פנויה בהתחלה אפשר היה אולי לבדוק אבל זה לא רלוונטי. הוא טען שהוא מאוהב, עשה דרמה של בכי בהודעות. הסברתי לו שזה לא ילך, שאין מצב ושבחרתי בחבר, ושאני אוהבת אותו.
אבל ההודעות הפכו לעשרות רבות, לאורך כל הימים, כשאני חוזרת ומבקשת שיפסיק, בהתחלה בנחמדות ובעיקיפין ולאט לאט במפורש , הכי מפורש שיש, כמו "תפסיק לשלוח הודעות" הוא כל הזמן אומר שהוא מסכים , ואז זה חוזר
הפסקתי לענות, וזה לא עוזר.
הוא משאיר לי אוכל על הדלת, למרות שביקשתי שלא.
שלשום חיכה לי עד 3 וחצי בבוקר מחוץ לדלת (רשם לי הודעה על שהוא בא להתנצל וכתב מגילה ארוכה) (הוא יודע כל דבר שאני עושה בגלל הקיר הצמוד, אבל הוא לקח את ה לקטע לדעת מתי אני אוכלת, מתי ישנה, מתי יוצאת. הוא זוכר כל דבר עלי, בצורה קריפית.)
לא עניתי, אבל הוא שכן דלת צמודה אז ראיתי אותו בבוקר, הוא כעס שהוא שופך את הלב ואני לא עונה- אמרתי לו בפירוש שאני פשוט רוצה שההודעות יפסיקו והוא יפסיק לדבר איתי לכן אני מפסיקה לענות, הוא אמר שהוא מבין,
אבל אתמול שוב הודעות, ושוקלד על הדלת, ודפיקה ב2 בלילה של הבאתי לך אוכל, למרות שביקשתי ממנו מחוץ לדלת שילך, תמונות בווטסאפ , הודעות שאני לא עונה עליהם.
האם אני אמורה באמת לחשוש? מה אני אמורה לעשות שילך? איך אני אמורה להבהיר לו יותר ממה שאני עושה שיפסיק? מה עושים עם זה שהוא שכן בקיר הצמוד אלי, אי אפשר לחסום אותו ואני מרגישה נרדפת. האם אני מגזימה?
תודה!
