אובד עצות
טוב, פעם אחרונה שכתבתי כאן הייתה לפני שנתיים בערך אני חושב.. אני אשתדל להיות קצר ולעניין כמו שאני אוהב. אני בן 21, עד לפני שנה הייתי רק עם נשים, מלפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי לצאת עם גברים. היציבוות שלי בחיים כיום היא על הפנים, אני כל הזמן רק מתאכזב מאנשים שאני נפגש איתם ולא מוצא שום אדם רציני שראוי להיות בן זוג שלי אני פשוט "לא מוצא" את עצמי בקהילה הזאת. נמאס לי מה-אטרף דייטינג הלא מועיל הזה, שהסיכויים שאמצא שם אהבה הם קלושים בערך, נמאס מה"אוויטה" וכל המקומות גייז למיניהם שהאווירה שם פשוט עושה לי לא טוב. אני אדם מאוהב פתוח ונתתי לעצמי בשנה האחרונה להפתח לדברים חדשים, אך אני לא יודע כבר מה אני רוצה.. היו לי כמה קשרים עם כמה בנים של כמה חודשים כל קשר, מצד אחד היה כייף מצד שני היה שם משהו לא מספק. לא בא לי להתבגר תוך כדי חיפושים מתמידים לאהבה אמיתית. בקיצור פשוט ע-י-י-פ-ת-י בגילי הצעיר ומניסיוני היחסית קטן [למרות שבשנה צברתי ניסיון רב מאוד בעניין] ומתסכל אותי כל העניין. לא רוצה להתעורר יום אחד, לקלוט שאני בן 40, ואני גר בדירה שכורה בת"א, בודד, אין לי אהבה וכל זמן פנוי שיש לי מחפש לעצמי איזה "זיון" או "קשר רציני". המחשבות האלו כבר מעיקות עליי, אני כל פעם בא בגישה חיובית [אני אדם מאוד חיובי] ואין לי כח כבר לאכזבות.. מה יהיה?? אשמח להתייחסות - תגובות! אני זקוק לזה, תודה אוהדי.
טוב, פעם אחרונה שכתבתי כאן הייתה לפני שנתיים בערך אני חושב.. אני אשתדל להיות קצר ולעניין כמו שאני אוהב. אני בן 21, עד לפני שנה הייתי רק עם נשים, מלפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי לצאת עם גברים. היציבוות שלי בחיים כיום היא על הפנים, אני כל הזמן רק מתאכזב מאנשים שאני נפגש איתם ולא מוצא שום אדם רציני שראוי להיות בן זוג שלי אני פשוט "לא מוצא" את עצמי בקהילה הזאת. נמאס לי מה-אטרף דייטינג הלא מועיל הזה, שהסיכויים שאמצא שם אהבה הם קלושים בערך, נמאס מה"אוויטה" וכל המקומות גייז למיניהם שהאווירה שם פשוט עושה לי לא טוב. אני אדם מאוהב פתוח ונתתי לעצמי בשנה האחרונה להפתח לדברים חדשים, אך אני לא יודע כבר מה אני רוצה.. היו לי כמה קשרים עם כמה בנים של כמה חודשים כל קשר, מצד אחד היה כייף מצד שני היה שם משהו לא מספק. לא בא לי להתבגר תוך כדי חיפושים מתמידים לאהבה אמיתית. בקיצור פשוט ע-י-י-פ-ת-י בגילי הצעיר ומניסיוני היחסית קטן [למרות שבשנה צברתי ניסיון רב מאוד בעניין] ומתסכל אותי כל העניין. לא רוצה להתעורר יום אחד, לקלוט שאני בן 40, ואני גר בדירה שכורה בת"א, בודד, אין לי אהבה וכל זמן פנוי שיש לי מחפש לעצמי איזה "זיון" או "קשר רציני". המחשבות האלו כבר מעיקות עליי, אני כל פעם בא בגישה חיובית [אני אדם מאוד חיובי] ואין לי כח כבר לאכזבות.. מה יהיה?? אשמח להתייחסות - תגובות! אני זקוק לזה, תודה אוהדי.
] אני גבר איכותי [בעיני] קשה לי עם העובדה שאין לי קשר רציני, לפעמים פשוט נשבר לי מכל "עולם הגייז" הזה ואני חושב על - לעבור בחזרה לנשים מה שלא קל בכלל אך אפשרי. עוד מעט חורף לא בא לי להיות לבד... חורף שעבר הייתה לי חברה [שמאוד אהבתי אגב] והחורף הזה אני הולך להיות לבד כנראה, מבאס.... בנוסף, נמאס לי שאני מכיר בחור גם אם לא בקטע רציני ואיכשהו הוא מכיר את כל מי שהייתי איתו עד היום, כולם מאיזור המרכז, זו הרגשה לא כייפית, הרגשת זנות. אתם אחלה.. תודה לכם ואשמח לתגובות נוספות, אוהדי.