אובדת.............

[כלנית777]

אובדת.............

הכרנו לפני שנים. החלפנו מבטים וגם שיחות. הוא היה בזוגיות וגם אני. לא העמקנו המצב הזוגי לא איפשר. נפגשנו שוב לפני מספר חודשים. אני כבר פנויה. הוא..במשבר זוגיות ולדבריו ,כבר שנה על סף עזיבה. כנפגשנו הבנו שתמיד היתה שם אהבה וגם היום. הוא עזב את הבית. עבר לסירוגין לגור איתי ואצל הוריו. אמר שהוא פותח בהליך גירושין ודיבר על כך עם אשתו. הוא שכר דירה וקבענו שנגור יחד. אני תפסתי רגליים קרות. כל עוד לא התגרש ומה עוד שהדירה באותה שכונה שבה אישתו גרה לא חשתי ביטחון בהחלטה. הוא הסכים איתי. החלטתי שניפרד עד שיתגרש סופית. נפרדנו בדיוק למספר ימים. היה קשה לשנינו. נשמע רומנטי אבל..לא חשה בטוחה איתו. את הגירושין הפורמליים הוא לוקח באיזי. חש שהוא צריך לתמוך באשתו בתהליך. אין ספור שיחות בינהם. מאוד אנושי אומנם מצידו אבל.....אולי אני משלה את עצמי. וכן שאלתי אותו ...והוא צובע את העתיד המשותף בורוד ובבלונים צבעוניים והבטחות על חיים משותפים. אהבת חיי- קרא לי . אבל אולי זה רק משחק. הוא מצדיק אותי שאני חשה אי ביטחון בשל אי הוודאות שאני חשה (!!!) הוא מבין שבכל פעם כשהוא הולך אליה אני חשה רע. כי אני חשה שאני תקועה באמצע..... מאוד אשמח לעצות מתוך ניסיון איך להמשיך ולהתקדם...

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

סיפור מוכר, רק הדמויות מתחלפות...

אתחיל מהסוף... חבל על הזמן שלך !!!

אפילו פורמלית לא התגרש, ואם את הפורמלים הוא לוקח באיזי, אז הגירושיים ברגשיים יקחו אותו באמא של האיזי..

מבלי להכיר אותו, ייקח לו המון המון חודשים להשתחרר רגשית מהגרושה..

ועוד לא דיברנו על הנפילה שתקרה לו כשיגלה שיש לו רחמנא לצלאן ..תחליף..))

אם את רוצה לסבול, לבזבז את זמנך תמורת סיכוי קלוש שפעם הוא יהיה פנוי עבורך תשארי שם..

עם כל הצער והכאב את בסה"כ ריבאונד, והאמא תרזה שדואגת לו לחום ותשומת לב בימים הקשים שעוברים עליו.

תברחי משם כל עוד נפשך בך... ויפה שנייה אחת קודם !!!

לפי מה שקראתי והבנתי לגבי שניכם, אתם הולכים לבלות שניכם תקופה ארוכה מאוד עמוק עמוק בבוץ.

חבל...

 

[בדד1]

עשית איתו הכל

או שבינתיים החיים המשותפים שלכם
הם רק בילויים וזיונים
כי אלה לא מראים בינתיים על כלום

ובנוסף את צריכה לומר תודה לאישתו
היא הדבק שמחבר אתכם כרגע

 

[ערסlight]

משא החיים.

כן. חיים הם סבל.
רק לא הבנתי איך הבחור קשור בזה.

 

[כלנית777]

איך בדיוק היא הדבק לא הבנתי????

 

[ערסlight]

בז'ז'ינה

יש כאלה שזורמות עם החיים וכאלה שסובלות.
ואת? לא מהזורמות.
ואיזה דבק בראש שלך?

 

[בדד1]

למרות שהתגובה שלך גיאוגרפית לא במקום

הבנתי שהשאלה על הדבק קשורה אלי

היא (אישתו) כרגע המכנה המשותף שלכם
ברגע שהיא תיעלם מהמשוואה שביניכם
תצטרכו לחיות אחד עם השני ולא שניכם מולה
אני לא בטוח שזה יהיה כל כך ורוד כמו עכשיו
(סתם מסקרנות - יש ילדים בסיפור?)

 

[fitz2]

גמני מסכימה עם בדד ואגב, איך נפטרים מהפס?

שנים לא הייתי בתפוז (הייתי עסוקה בביה"מ עם זבעלי) והפורמט כאן השתנה במקצת, מה הקו הכתום הזה שקופץ בעיניים כל הזמן? הוא מטריד, איך נפטרים ממנו?

הא כן, שיניתי שם משתמש על מנת שאוכל להיות יותר חופשייה, הנט השתנתה במשך השנים, זה לא מה שהיה כשהתחלנו איתה בשנות ה-90.

 

[Dardar63]

מסכימה עם בדד

הוא איש חכם.

צדקת כשאמרת שתיפרדו עד ש.. אבל העד ש.. צריך להיות רחוק מהיום.

את רוצה אותו פנוי ריגשית מהיחסים, הכי פנוי שניתן, וזה לא עכשיו.

וההתעסקות ביחסים שלו עם אישתו עלול להיות עיקר היחסים שלכם, כפי שבדד אמר, הדבק.

ומה שערס אמר? אז הוא אמר. הוא גם תיכף יקרא לך נקבה בכיינית.

 

[ערסlight]

פירוט יתר

יש כאן פרפקציוניסטית. אחת שיש לה תמונה בראש, מושלמת כזאת, וכל הפרעה נראית כמו פגיעה אישית שהורסת הכל.
זה קו אופי. היא לא תהיה מרוצה אף פעם זותי. ככה היא. [יש שיגידו זאין לה כשרון לאושר.]

בטווח המיידי לא יעזור כלום.
ואת, תפסיקי להשמיץ ואל תהי דרדר בתחת.

 

[fitz2]

דרדר בתחת" ח-ח-ח-ח חשבתי שאנ'צוחת רק מטוקבקים

מחוץ לזה שלא הבנתי מי נגד מי!

 

[Dardar63]

אתה מזכיר לי ילדים שכדי לקבל תשומת לב

אומרים הרבה פעמים קקי פיפי.

 

[אילנהחלפ1111]

כאן נשים נופלות....

חיות בפנטזיה של הגשמה של סרט בהולווד...

הסיפור התחיל יפה אהבה ממבט... מפגש נוסף חיבור
והסתערות....

בואי תתעוררי..... את תחווי רק חוויה זמנית מן טעימה של סרט אהבה
לגבי הסוף ..... פרידה, כאב, תחושתה של רפסודה בתהליך גירושיו
ביזבוז זמן

אני אומרת אם הוא שלך.... הזמן יגיד....

כעת תעשי לעצמך טובה ותתנתקי.... את פנויה והוא..........נשוי.......

 

[fitz2]

השרשור הזה מעניין אישית כי גמני במשולש!

בתפקיד האישה שתפסה אותם באינטרנט, ניסיתי לחזור לקשר עם זבעלי והוא סירב ודחה אותי (הוא בן 70 אגב), באינטואיצייה הבנתי שיש דברים בגו, לקח לי חודש שלם עד שהצלחתי לתפוס אותם מרוחים על כל האינטרנט עם תמונות זוגיות... ומאז הבעל הפך לזבעל ויישאר בסטאטוס הזה עד 129, ולמי מגיע זר פרחים על כל זה? לויאגרה!

 

[אילנהחלפ1111]

בגיל שלכם...

לא הייתי כבר מחשבנת צאי גם את ותראי לו שגם לך יכול להיות מאהב...
והוא כבר יתפוצץ... חבל על כל יום של כאב החיים לא ארוכים נצלי
את כל מה שאפשרי....

אבל מבינה את כאב הבגידה....

 

[fitz2]

בגיל שלנו כבר מקובעים וכאשה יש גם יתרונות!

יתרונות: יצא המרצע מהשק והפסקנו להיות צדקנים שלא מבינים מדוע האישה כועסת, ולרמות ולשקר. במקום, לקחנו את תפקיד הילד הרע שפרק עול ומרשה לעצמו לממש פנטזיות של שנות חיים מצד אחד (ההוללות בכספי חסכונות) ומצד שני מוצא ביטחון בפילגש כאישה, אוזן קשבת, יזיזה ובת לוויה. להביא בחשבון שגברים בלי אישה... לא מסתדרים כמו הנשים שהחזיקו כל חייהן כלכלה, בית, עבודה, גידול ילדים... עשו הכול למעשה!

מה האישה מרוויחה? אם יש תנאים כלכליים נוחים המאפשרים עצמאות ושקט נפלא, בלי הילד הזה שכל הזמן מקטר "אין לי כסף" וחונק כלכלית, שצריך לשרת אותו מכל הבחינות מסביב לשעון ולתת לו תשומת לב ואחרי שהילדים פרחו מהקן, את מגלה פתאום שנישאר עם אחד נוסף שלא ירד ממך לעולם ותמיד תצטרכי לעמוד לרשותו מכל הבחינות, ועכשיו יש את הצרה הזו של ויאגרה, יודעים איזה שירות צריך לתת לגבר שלא מצליח כבר, אך עדיין דורש את "זכותו"? איתי לא העז לקחת ויאגרה, שעליה יש סיפורים... הפילגש היא לא הדבר הכי גרוע בחיים, קשה לעכל כן, אבל יש לה מקומה במשחק הזה, היא החברה למשחקים, החברה לעבודה ולחיים עצמה – יצאה לעצמאות! לכל מטבע יש שני צדדים.

 

[אילנהחלפ1111]

לגבי כספים...

אם חשבון אחד תעצרי אפשרויות... הכי נכון שתתבעי ממנו מזונות
לפחות יקח בחשבון את קיומך...

לגבי הבגידות שלו עם הפילגש - צר לי הרבה אין מה לעשות פרט לכך
שתציבי אולטימטום, תמצאי את דרכך...

להחזיר אותו לדרך הנכונה והקבועה ביניכם - צר לי זה מאוחר...

אבל הייתי מציעה לך לקבל מציאות...תראי אתם המון שנים יחד גידלתם
ילדים ואף התבגרתם שחררי אותו ושחררי את עצמך...תמצאי גם לך
אהבה, קשר חברי שתפגשי תתמלא ממנו במקום לשבת ולכאוב
הוא כבר לא ראוי לך ולנאמנות שלך...ואם לו מותר אין ספק שגם לך

ושוב מאחר ואתם התבגרתם יחד וגילכם מופלג תזרמי/ו תהנו את מה שנשאר

ושוב אני מבינה את כאבך אבל רצוי בגילך לדעת למצות את הקיים
ולא לבכות על חלב שנשפך....

 

[fitz2]

תשובה לאילונה "לגבי כספים"

הערה לגבי העריכה, מדוע השורות שבורות, קצרות מדי ומתפרסות? ציטוט: "אם חשבון אחד תעצרי אפשרויות. הכי נכון שתתבעי ממנו מזונות 'לפחות ייקח בחשבון את קיומך, לגבי הבגידות שלו עם הפילגש, צר לי. הרבה אין מה לעשות פרט לכך שתציבי אולטימטום, תמצאי את דרכך... להחזיר אותו לדרך הנכונה והקבועה ביניכם - זה מאוחר... אבל הייתי מציעה לקבל מציאות: אתם המון שנים יחד גידלתם ילדים ואף התבגרתם שחררי אותו ושחררי את עצמך...תמצאי גם לך אהבה, קשר חברי שתפגשי תתמלא ממנו במקום לשבת ולכאוב הוא כבר לא ראוי לך ולנאמנות שלך...ואם לו מותר אין ספק שגם לך ושוב מאחר ואתם התבגרתם יחד וגילכם מופלג תזרמי/ו תהנו את מה שנשאר ושוב אני מבינה את כאבך אבל רצוי בגילך לדעת למצות את הקיים ולא לבכות על חלב שנשפך.

OK אחרי עריכה קצרה, יותר קל לי לקרא. אני אחרי 4 שנים בערכאות, לא ממש סיימנו, יותר נכון "נתקענו" כלומר תקעתי את הכל. הפכתי סרבנית של הרבנות (שציוו עלי להתגרש מייד וללכת לכל הרוחות כי השפלתי את בעלי הבוגד שהוא אמנם "מורד" אבל מדובר בבי"ד מימי התנ"ך, אז אני אמורה לעוף לעזאזל. אז תקעתי את הכל כאמור, אוסיף עוד פרטים יתפסו אותי, כולם היום בנט, אני רק מקווה שאין להם זמן לפורומים וכד' כמו שלי לא היה עד שתקעתי את הכל.

חלק מהעצות להמשיך הלאה, לא עובדות, יש "הליכים" עדיין, זבעלי שלקח לו פילגש כשרק החל להבין שניגמרה חגיגת השקרים וההתחסדות והטימטום, מצא תחליף ש"מעריצה" אותו וקבע את דרכו למשך חיינו, אין דרך חזרה למרות שאני מאוד אוהבת ונקרעת מגעגועים למי שהיה לי כביכול. כביכול – כי זו הייתה אשליה: חלמתי על אהובי בלילות כשבימים זבעלי הוא הצל המעוות של החלום, ומזה לעולם כנראה לא אתעורר, אך אני מודעת לחלוטין לכך שמדובר בהזייה. אז כן, זה המצב, אנ'לא משחררת אותו מהנישואין עקרונית (וממילא כשדרשתי ת'זכויותי ברבנות קראו לי "סחטנית"). 4 שנים אני נירדפת, שאשחרר אותו! לא משחררים בן 70 עם רכוש שצברנו ונותנים לעורכי הדין לחגוג ולהשאיר שאריות. לא עו"ד אחד ולא שניים הודו שאני פועלת נכון בכל השלבים אותם קבעתי עם התהליך שעברנו. המחיר שולם בבריאות: הפרעה כרונית במערכת העצבים, כל יציאה מהבית עם תפילת הדרך שלא אמעד. אני במצב של גרושות אחרות: שקט נפלא, איש לא עומד על הראש ובגיל הפנסיה? 24/7 אחד על הראש של השני ולך תנקה שובל של לכלוך ובלגן... שתרוץ הפילגש אחריו. הצרה שהם לא 24/7, אלא רק 5 ימים בשבוע, אולי היא כך רוצה, ואולי בהצעת עו"ד (רק זה עוד חסר לזבעלי: גם אישה וגם ידועה. האיש סירב לפרנס במשך 40 שנה...) לגבי מזונות" אני במנוחה מערכאות כולל הרבנות שזרקה אותי לכל הרוחות בלי הסכם ובלי תנאים (עו"ד לענייני משפחה הגדיר את מצבי כ"שערורייה") אנ'בינתיים שותקת החשבון יגיע.

 

[אילנהחלפ1111]

את יודעת מה שעצוב כאן.....

שאת השנים החשובות בחייך את בוחרת לבזבז במלחמה....

אני יכולה להבין שאינך מעוניינת להתגרש....בסדר
אני יכולה להבין שאינך מוכנה לחלוק את רכושכם.... בסדר

אבל למה את נותנת לחיים שלך לעבור לידך ולא לחיות אותם....?
חבל מאוד....

 

[בדד1]

שאלה לי אלייך

ככה זה כשמגיעים לגילאים האלה

למה שלא תהיי ענינית
לכו לגישור או שתנסי לקרוע אותו אצל עורך דין
(מה שלא בטוח שתצליחי למעט שתשאירו חלק מכספכם אצל עורך דין ובהמשך תגיעו במילא לחצי חצי בערך)
וזה שאת באה ומיללת ככה, מה זה נותן?