אובדת עצות
שלום לכולם, אני מורה (די טרייה) לחינוך מיוחד ואני עובדת במסגרת שילוב עם ילד שהוגדר כ"פDD עם קווים אוטיסטים" אני פונה אילכם כי אני בטוחה שאתם, כהורים, תוכלו לעזור לי יותר מכל אחד אחר. השאלה שלי היא לגבי אותו ילד, נקרא לו יוסי, שמשולב בכיתה ג´ רגילה. יוסי הוא ילד מבריק במחינה לימודית, עבודה אינדיבידואלית או קבוצתית איתו מעלה אותו לפחות רמה אחת מעל כל הכיתה!! הוא משולב כבר שנתיים, מדוחו"ת שראיתי היו לו בעיות חברתיות שנפתרו בעזרת תיווך וגישור של מורות שעבדו איתו לפני. המטרה העיקרית שלי השנה היא להוריד לו את ה"קביים" ככל שאפשר, הוא נמצא רוב הזמן בכיתה וגם כשעובדים בחוץ עושים זאת בקבוצה כדי למנוע בידול, רב הזמן דברים מתנהלים על מי מנוחות ואני מקבלת כעסים, תיסכולים והתפרצויות בהבנה. הבעיה היא שילדי כיתה ג´ כבר לא ממש מוכנים לקבל את זה, אני מודעת לחוסר השליטה שלו לגבי דחיית סיפוקים, תסכולים, החלטות שרירותיות ושינויים (שהם חלק מהמערכת לעיתים קרובים9, אבל מקרים כאלה מוצאים אותו מכלל תפקוד לחלוטין - לדוגמא: הוחלט (בשל המצב הביטחוני)לשחרר את ילדי בה"ס בו הוא לומד בגלים קטנים ולא בגל אחד - הכיתה של יוסי היתה צריכה להיות בגל השני, שזה אומר 5 דקות מאוחר יותר ממה שהיה נהוג עד כה. מרגע הישמע ההודעה - בשעה השלישית - אי אפשר היה לדבר איתו, הוא צעק, ובעט ובכה וגמלה בליבו ההחלטה ללכת למנהלת ולאמר לה שההחלטות שלה ממש מטופשות ולא מקובלות עליו (כן, במילים אלה בדיוק), בזמן התפרצויות כאלה כלום לא עוזר - דיבור מרגיע, שיתוף והבנה, הצבת גבולות, זמן רגיעה - כלום!!! אני ניסיתי כבר את כל מה שאני מכירה ויודעת (אם מנסים לחבק זה מעצבן אותו, אם אומרים לו שמותר לכעוס הוא יכול להשאר ככה כל היום, אם מחליטים על "פסק זמן" - כנ"ל, הגיון לא עובד בכאלה מיקרים, תקיפות לא מתקבלת) "סצנות" כגון אלה מושכות אליו הרבה תשומת לב, ולא מהסוג החיובי, הוא מודע לזה וזה רק מסעיר אותו יותר... בבקשה!!! אם יש למישהו רעיונות, עצות, נסיון אישי הכל יתקבל בברכה מה הדרך להריע ילד או לפחות להביא אותו למצב הקשבה. אני מנסה להכין מראש או למנוע שינויים קיצוניים בלו"ז שלנו במהלך היום, אבל איך מתנהגים במצבים שלא ניתן לחזות מראש? מה התגובה הכי טובה שתמנע תסכול ותחושת כשלון ממנו ותביא לאיזשהו פיתרון. אני מצטערת על המכתב הארוך כל כך, אבל היום - אני על סף יאוש. מחכה לתגובות (תודה גם על ההקשבה) גלית
שלום לכולם, אני מורה (די טרייה) לחינוך מיוחד ואני עובדת במסגרת שילוב עם ילד שהוגדר כ"פDD עם קווים אוטיסטים" אני פונה אילכם כי אני בטוחה שאתם, כהורים, תוכלו לעזור לי יותר מכל אחד אחר. השאלה שלי היא לגבי אותו ילד, נקרא לו יוסי, שמשולב בכיתה ג´ רגילה. יוסי הוא ילד מבריק במחינה לימודית, עבודה אינדיבידואלית או קבוצתית איתו מעלה אותו לפחות רמה אחת מעל כל הכיתה!! הוא משולב כבר שנתיים, מדוחו"ת שראיתי היו לו בעיות חברתיות שנפתרו בעזרת תיווך וגישור של מורות שעבדו איתו לפני. המטרה העיקרית שלי השנה היא להוריד לו את ה"קביים" ככל שאפשר, הוא נמצא רוב הזמן בכיתה וגם כשעובדים בחוץ עושים זאת בקבוצה כדי למנוע בידול, רב הזמן דברים מתנהלים על מי מנוחות ואני מקבלת כעסים, תיסכולים והתפרצויות בהבנה. הבעיה היא שילדי כיתה ג´ כבר לא ממש מוכנים לקבל את זה, אני מודעת לחוסר השליטה שלו לגבי דחיית סיפוקים, תסכולים, החלטות שרירותיות ושינויים (שהם חלק מהמערכת לעיתים קרובים9, אבל מקרים כאלה מוצאים אותו מכלל תפקוד לחלוטין - לדוגמא: הוחלט (בשל המצב הביטחוני)לשחרר את ילדי בה"ס בו הוא לומד בגלים קטנים ולא בגל אחד - הכיתה של יוסי היתה צריכה להיות בגל השני, שזה אומר 5 דקות מאוחר יותר ממה שהיה נהוג עד כה. מרגע הישמע ההודעה - בשעה השלישית - אי אפשר היה לדבר איתו, הוא צעק, ובעט ובכה וגמלה בליבו ההחלטה ללכת למנהלת ולאמר לה שההחלטות שלה ממש מטופשות ולא מקובלות עליו (כן, במילים אלה בדיוק), בזמן התפרצויות כאלה כלום לא עוזר - דיבור מרגיע, שיתוף והבנה, הצבת גבולות, זמן רגיעה - כלום!!! אני ניסיתי כבר את כל מה שאני מכירה ויודעת (אם מנסים לחבק זה מעצבן אותו, אם אומרים לו שמותר לכעוס הוא יכול להשאר ככה כל היום, אם מחליטים על "פסק זמן" - כנ"ל, הגיון לא עובד בכאלה מיקרים, תקיפות לא מתקבלת) "סצנות" כגון אלה מושכות אליו הרבה תשומת לב, ולא מהסוג החיובי, הוא מודע לזה וזה רק מסעיר אותו יותר... בבקשה!!! אם יש למישהו רעיונות, עצות, נסיון אישי הכל יתקבל בברכה מה הדרך להריע ילד או לפחות להביא אותו למצב הקשבה. אני מנסה להכין מראש או למנוע שינויים קיצוניים בלו"ז שלנו במהלך היום, אבל איך מתנהגים במצבים שלא ניתן לחזות מראש? מה התגובה הכי טובה שתמנע תסכול ותחושת כשלון ממנו ותביא לאיזשהו פיתרון. אני מצטערת על המכתב הארוך כל כך, אבל היום - אני על סף יאוש. מחכה לתגובות (תודה גם על ההקשבה) גלית