אובדת עצות

[glt]

אובדת עצות

שלום לכולם, אני מורה (די טרייה) לחינוך מיוחד ואני עובדת במסגרת שילוב עם ילד שהוגדר כ"פDD עם קווים אוטיסטים" אני פונה אילכם כי אני בטוחה שאתם, כהורים, תוכלו לעזור לי יותר מכל אחד אחר. השאלה שלי היא לגבי אותו ילד, נקרא לו יוסי, שמשולב בכיתה ג´ רגילה. יוסי הוא ילד מבריק במחינה לימודית, עבודה אינדיבידואלית או קבוצתית איתו מעלה אותו לפחות רמה אחת מעל כל הכיתה!! הוא משולב כבר שנתיים, מדוחו"ת שראיתי היו לו בעיות חברתיות שנפתרו בעזרת תיווך וגישור של מורות שעבדו איתו לפני. המטרה העיקרית שלי השנה היא להוריד לו את ה"קביים" ככל שאפשר, הוא נמצא רוב הזמן בכיתה וגם כשעובדים בחוץ עושים זאת בקבוצה כדי למנוע בידול, רב הזמן דברים מתנהלים על מי מנוחות ואני מקבלת כעסים, תיסכולים והתפרצויות בהבנה. הבעיה היא שילדי כיתה ג´ כבר לא ממש מוכנים לקבל את זה, אני מודעת לחוסר השליטה שלו לגבי דחיית סיפוקים, תסכולים, החלטות שרירותיות ושינויים (שהם חלק מהמערכת לעיתים קרובים9, אבל מקרים כאלה מוצאים אותו מכלל תפקוד לחלוטין - לדוגמא: הוחלט (בשל המצב הביטחוני)לשחרר את ילדי בה"ס בו הוא לומד בגלים קטנים ולא בגל אחד - הכיתה של יוסי היתה צריכה להיות בגל השני, שזה אומר 5 דקות מאוחר יותר ממה שהיה נהוג עד כה. מרגע הישמע ההודעה - בשעה השלישית - אי אפשר היה לדבר איתו, הוא צעק, ובעט ובכה וגמלה בליבו ההחלטה ללכת למנהלת ולאמר לה שההחלטות שלה ממש מטופשות ולא מקובלות עליו (כן, במילים אלה בדיוק), בזמן התפרצויות כאלה כלום לא עוזר - דיבור מרגיע, שיתוף והבנה, הצבת גבולות, זמן רגיעה - כלום!!! אני ניסיתי כבר את כל מה שאני מכירה ויודעת (אם מנסים לחבק זה מעצבן אותו, אם אומרים לו שמותר לכעוס הוא יכול להשאר ככה כל היום, אם מחליטים על "פסק זמן" - כנ"ל, הגיון לא עובד בכאלה מיקרים, תקיפות לא מתקבלת) "סצנות" כגון אלה מושכות אליו הרבה תשומת לב, ולא מהסוג החיובי, הוא מודע לזה וזה רק מסעיר אותו יותר... בבקשה!!! אם יש למישהו רעיונות, עצות, נסיון אישי הכל יתקבל בברכה מה הדרך להריע ילד או לפחות להביא אותו למצב הקשבה. אני מנסה להכין מראש או למנוע שינויים קיצוניים בלו"ז שלנו במהלך היום, אבל איך מתנהגים במצבים שלא ניתן לחזות מראש? מה התגובה הכי טובה שתמנע תסכול ותחושת כשלון ממנו ותביא לאיזשהו פיתרון. אני מצטערת על המכתב הארוך כל כך, אבל היום - אני על סף יאוש. מחכה לתגובות (תודה גם על ההקשבה) גלית

 

[אפרת@הבית]

שלום לך וברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif

קודם כל אני שמחה שפנית לעזרה, גם אם אנו לא ממש מתעמקים באוטיזם, אנו קשובים לכל מי שצריך עזרה, במיוחד לגבי ילדים

. את מה שאת מספר שמעתי השבוע מאם לילדה עם אוטיזם בתפקוד גבוה (למי שלא מכיר את המושג בקצרה- מדובר באוטיזם עם רמת אינטילגנציה תקינה), אך בהקשר אחר. גם היא אמרה שההתפרצות נובעת משינוי, כלומר, משהו שהילדה התרגלה אליו אך פתאום ובמקריות שונה. בחומר שקראתי בנושא דובר על השתלבות עם רצונות הילד האוטיסט כחלק מטיפול ושילוב, גם לפי מה שהיא סירה - חיבוקים או כל נסיון למגע פיזי עוררו התפרצות נוספת, כך שאני מניחה שהרגעה מילולית אינטנסיבית היא חלק מהדרך. שוב - בגלל שאני לא מומחית, אני נותנת לך את הקישור הבא שכולו עוסק בשילוב ילדים אוטיסטים (בעיקר בתפקוד גבוה כמו PDD ואספרגר) במערכת החינוך הקונבנציונלית. מקווה שזה מאוד יעזור, ואם לא, נמצא עוד מקורות רק אל תשכחי לעדכן אותנו. אפרת

 

[דליה.ד]

שלום גלית!../images/Emo13.gif

התרשמתי מאוד מהדרך בה ביטאת את דברייך, מצאת לומר דברים חיוביים על ילד קשה ואכן נראה שאת מאוד רוצה לסייע לו. ילדים עם pdd , אוטיזם ו ocd מאוד נבהלים מכל שינוי קטן בשגרת יומם. סדר יום מובנה וברור הוא אחד הכללים הראשונים והבסיסיים בעבודה עם ילדים אלה. רצוי שתהיה מערכת על הלוח, כאשר מסמנים כל שיעור שעבר. חשוב שלילד תהיה מערכת אישית על השולחן כשהוא מסמן מה עבר ומה לפניו. זה נותן תחושות של בטחון וארגון. אם יש שינוי רצוי להודיע מספר ימים מראש ולהודיע בכל יום ולהזכיר את השינוי כדי למנוע מצבים של זעם ותסכול (כי זה מה שהוא חש). אני מבנה גם את השיעור עצמו לפי יחידות זמן ברורות של פעילות כשאני מאפשרת זמן למליאה, זמן לעבודה בקבוצה, זמן אינדיבידואלי וזמן העשרנה ךמי שהספיק הכל. כך שיעור בן 45 דק´ מחולק למספר יחידות ברורות והילד לאט לומד לעבור באופן עצמאי ממטלה למטלה. כדי לעבוד על מיומנויות עצמאות אני מתחילה עם תרגיל בודד, או שאלה אחת כשכל החומרים הדרושים נמצאים לפני הילד. בהדרגה עולים במספר התרגילים, עד שילד יכול לבצע מטלה המורכבת ממספר תרגילים או משימות באופן עצמאי. אל תשכחי לחזק כל הצלחה, הקטנה ביותר! לגבי החזרה הביתה: מלאי לו את ה5 דקותץ האלה בתוכן: האם הוא אוהב תפזורות, תשבצים, צביעה, תרגילי חשבון וכו´ כל דבר שהוא אוהב יכנס כאן כשהוא יודע מראש מה הוא עושה. אני מקווה שעזרתי, כמו שהבנת אני מורה לחינוך מיוחד עם קצת נסיון וסיפוק רב מהמקצוע. בהצלחה! ועדכני אותנו. לי, לפחות, יש תמיד עוד כמה "טיפים".... מדליה.

 

[דליה.ד]

סליחה על השגיאות, אני כותבת מהר:

ךמי - למי העשרנה - העשרה, דקותץ - דקות

 

[glt]

../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif ושוב ../images/Emo51.gif

תודה לכן על ההתייחסות והטיפים!! אפרת, הקישור שנתת לי מעולה!! ניסיתי לחפש אתרים כאלה אבל לזה עוד לא הגעתי. ודליה , תודה רבה על הטיפים. בחלק ממה שקראתי במאמרים שבאתר ובהודעה של דליה כבר ניסיתי להשתמש - תוכנית מובנית, כרטיסי ניווט והבעיקר הרבה סבלנות עזרו לי לעזור לו להבין את סדר היום וההתנהגות בכיתה. אני חושבת שחלק מהיאוש שלי בזמן כתיבת ההודעה נבע מתסכול של ניסיונות חוזרים ונשנים לכוון ללא הצלחה, כנראה שגם סף התסכול שלי הגיע אל קיצו. במהלך סוף השבוע בחנתי את צעדיי ואני חושבת שמסוחררת מהצלחות קודמות שהיו ל"יוסי" והתקדמות משמעותית, הורדתי לו את "הקביים" מוקדם מידי,עבדתי איתו פחות מבעבר על "סיפורי סיטואציה" ועל התחום הריגשי במקום להשאיר לו את זה כתמיכה חזקה לשינויים שהוא עובר בהסתגלות ל"שעות כיתה" רבות יותר מבעבר. ובכל זאת אני רוצה לשאול - מה צריכות להיות התגובות שלי במקרי התפרצות, בעיקר כשהן נעשות במסדרון או בפני הכיתה. אני כמובן לא נבוכה מהן ומנסה לשדר רוגע עד כמה שאפשר, אך כפי שציינתי את תשומת הלב שהוא מקבל מהתפרצויות אלה הילדים זוכרים לזמן רב.האם יש דרך אחת נכונה או יעילה להרגעת הרוחות ולהשבת הסדר (שלו, מבפנים) ? אשמח לטיפים שאולי יש לכם מנסיון או מכל מקור אחר. ושוב תודה!! שבוע טוב, גלית

 

[ננאא]

גלית - צריך הרבה סבלנות ורצון טוב

גם אני עובדת עם אוכלוסיה דומה בעלי PDD והם בשילוב בכיתות א´ - ואכן השינויים באמת קשים בשבילם, והימים של פורים בכלל עברו אצלנו בבלאגן אחד גדול, אנחנו עובדים הרבה בשיטה של עיצוב התנהגות ע"י מדבקות ופרסים - וזה מדהים לראות איך שזה עובד איתם - כמובן שכל ילד הוא שונה ולפעמים צריך להשתמש גם בדברים אחרים, אבל בסה"כ הפרסים עובדים ממש טוב- יש לאחד מהילדים אצלנו מחברת קבועה ובכל יום כותבים לו את המערכת ובכל שיעור הוא מקבל מדבקה (כמובן רק אם הוא התנהג כמו שצריך) - וככה זה עובר למדבקה ביום וכו´ - אצלנו זה עובד מצויין והפרסים מאד מדברים אליהם וראינו שאפשר להפחית זאת במשך הזמן וההתנהגות נשארת טובה בהצלחה

 

[דליה.ד]

לגלית וננאא

שמחה לעבוד מולכן חברות! אני מחנכת כיתת cp אבל יש לי גם שני ילדים עם הפרעות רגשיות קשות. אצל אחת זה בא לידי ביטוי באלימות והתקפי זעם ואלימות ואצל השני (ocd ) יש בכי, נסיונות נשיכה וקשיים גדולים. הוא על תרופות פסיכוטיות שחוץ מלסמם אותו לא עושות כלום. איתו אני משתמשת בשירים כי הוא אוהב שירים, אז כדי להרגיע אותו אני שרה לו בשקט באוזן שירים שהוא אוהב במיוחד. כמו כן בנינו לו "בית" קופסת קרטון גדולה עם כריות שהוא הביא מהבית. הוא קישט את זה במדבקות וציורים ושם הוא נרגע (והוא בכיתה ו´...) אבל זה פטנט נהדר! אשמח לשמוע עוד רעיונות. לננאא - לא חושבת שפגשתי בך כאן בעבר, שמחה מאוד על הצטרפותך וברוכה הבאה! ד.א. בשנה הבאה כנראה אחנך pdd ואוטיסטים (בתוך בית ספר רגיל!). וחג שמח!

מדליה.

 

[glt]

רק רציתי לעדכן

שוב שלום לכולכן, רציתי רק לעדכן בהתפתחויות - שוחחתי עם היועצת והפסיכולוגית ומחנכת הכיתה שלו והכל פתאום נעשה נורא לחוץ ונורא הסטרי - "ליוסי יש רגרסיה ריגשית!!!" כולם דיברו על זה שאולי הוא הגיע לסף ההתמודדות איתו, ואולי בני גילו כבר מתקדמים מידי בכדי שהוא יוכל להשתלב ודובר בכל מקום בבית הספר על העברה לבית ספר מיוחד. אז התייעצתי עם הפסיכולוגית ויבחד דיברנו עם היועצת והמורה (כל אחת לחוד) והסברנו להן את השינויים שעוברים על יוסי ואת החיזוקים שהוא צריך, החלטנו להרגע עם הריצה קדימה לעבר "נורמליות"(שילוב מלא ללא "קביים") ולמתן את השינויים שעוברים עליו, ולראות איך זה עובד. היום הוא היה "חולה" אז במקום לכעוס עליו ולהוסיף למשבר הנוכחי, אני ואמא שלו החלטנו שניתן לו להתעורר מאוחר, ובאתי אליו הביתה לכמה שעות, רוב הזמן דיברנו (שיחה קולחת על דברים חשובים גם כאלה שלא) ובחלק מהזמן למדנו ונראה לי שאחרי היום הוא יחזור בכוחות מחודשים. וגם אני. תודה רבה לכולכן על העזרה והתמיכה. חיזקו ואימצו!! גלית

 

[ננאא]

עדיין לא נפגשנו - אבל אני פה הרבה

אני מאד נהנית מהפורום, ואני לומדת ממנו הרבה - לא תמיד יש לי מה להוסיף ולכן עד עכשיו רק נהנתי לקרוא ולהתרשם

 

[אפרת@הבית]

ולכן הרשי לברך אותך על הצטרפותך../images/Emo140.gif

אני שמחה שהחלטת לצאת מן הסמוי לגלוי

אני מקוה שתמצאי בפורומינו הקט והאינטימי מקום נחמד לשוב ולהשתתף בו. יופי לנו שאת כאן. אפרת

 

[עידית מעוז]

עזרה לילדים עם PDD

יש היום מחקרים שונים שמראים שילדים עם אוטיזם ו - PDD נעזרים מאד בהסברים מלווים בתמונות. אם כמו בדוגמה שהבאת - אפשר להראות לו סיפור רצף עם תמונות שמסביר שקודם חלק מהילדים יצאו, ורק בגל השני (לצייר גל) הוא יצא, זה יכול לעזור לו להבין את הסיטואציה. תנסי, אין לך מה להפסיד.

 

[דליה.ד]

שלום לך עידית מעוז וברוכה הבאה!

נראה שיש לך נסיון ונשמח לשמוע ממך עוד טיפים חשובים! תודה! מדליה.

 

[אורלי המקורית]

מכירה את זה

גלית היי, אני אם לילד עם בעיות קשב, הבנה וריכוז ואני חיה את מה שאת מספרת 24 שעות במשך 5 השנים האחרונות. כשהבן שלי נכנס למצב של כעס והתפרצות, אני פשוט מניחה לו לנפשו או מנסה להסיח את דעתו. כמו שאת יודעת המסגרת הקבועה והרצף מאד חשובים לילדים אלו אך תמיד צריך להעביר להם מסר שדברים יכולים להתשנות ולאוו דווקא באשמתנו. תנסי תמיד להראות לו שאת מזדהה איתו (בגבולות הסביר כמובן) ושגם את חושבת שההחלטה לא בדיוק צודקת. חשוב להבין שלילדים הללו כל שינוי מערער ומזעזע להם הכול. אני תמיד מנסה לשים את עצמי במקומו של בני ולנסות לחוש ולהרגיש את מה שעובר עליו. לאוו דווקא ההודעה של המנהלת היה המקור העיקרי להתפרצות, יכול להיות שהוא עובר תקופה קשה כרגע, יכול להיות שהתגובות של שאר הילדים סביבו גורמות לו להטלטלות.

 

[אפרת@הבית]

שלום אורלי וברוכה הבאה../images/Emo140.gif

נחמד שהצטרפת לפורומינו הקט והחביב, אנו שמחים לראות ולשמוע את כולם ולעזור לכולם, לתת כתף, לתת תמיכה ואוזן קשבת. יופי שהצטרפת אלינו ואני מקווה שנוכל לשמוע ממך יותר. לגבי המקרה שדנו בו פה, הוא קצת חריג, PDD והפרעות קשב וריכוז אינם נחשבים לאותה הפרעה, אם כי שניהם מקושרים לתחום הנוירולוגיה כאשר ילד עם הפרעות קשב וריכוז מתפרץ בתסכול - דוקא יש מקום לאסוף אותו פיזית, את יכולה להציץ במאגר המאמרים שלנו על מאמר שנקרא "אחיזה מכילה". שמחה שבאת אלינו! אפרת