ליזי אנטוס
New member
אובדת עצות
יש לי בעל מקסים. רגיש, מתחשב, חכם, יפה, מסור, אחראי, ממש כליל המעלות. אבל מאז שנולד בננו (לפני כשלוש שנים) ואמי נפטרה (לפני כשנתיים), היחסים בינינו רחוקים מלהיות מושלמים. התקשורת בינינו (שתמיד הייתה קשה – שנינו אנשים די סגורים) נעדרת כעת לחלוטין מיחסינו. מאז שאמי נפטרה אני לא מצליחה לדבר איתו על שום דבר שקרוב ללבי, והוא לא שואל. כל אחד מסתגר בעולמו, הוא מנסה לגעת בי לפעמים ואני נרתעת בתחושת גועל. לפני כשנה היכרתי במקרה מישהו. מושבניק, איש תמים ולא מעודן, אפילו גס במקצת. שונה מאוד ממשפחתי, שבה כולם אקדמאים והישגיים מאוד. התפתח בינינו רומן, סיפור אהבה. אין אף אדם בעולם שאיתו אני מסוגלת לשוחח שיחות נפש גלויות לב כמו שאני מנהלת איתו. בכל מערכות היחסים שקדמו לנישואיי, מעולם לא הרגשתי משיכה מינית חזקה כל כך כמו שאני מרגישה כלפיו, והסקס... מדהים. לו הייתי יכולה לבקש משאלה, הייתי רוצה לשקם את היחסים עם בעלי, להיות איתו פתוחה כמו עם המושבניק, להימשך אליו באותו אופן, אבל נדמה שניסיתי הכול. הרתיעה הפיזית והרגשית שלי מפניו חזקה כל כך. ניסינו טיפול זוגי, שלא עזר. אני חרדה מאוד מפני פירוק התא המשפחתי, אך חשה שאיני יכולה להמשיך עוד. מצד שני – מערכת יחסים עם המושבניק, עד כמה שאני משתוקקת אליה – מציבה בעיות משלה: משפחתי לא תקבל אותו יפה, בשל פשטותו. נוספת לכך האימה מפני הידרדרות קשה במצבי הכלכלי (שגם היום אינו מן הטובים). אני אובדת עצות. קראתי כמה תגובות חכמות בפורום הזה, ואני מקווה שמישהו יוכל לעזור לי.
יש לי בעל מקסים. רגיש, מתחשב, חכם, יפה, מסור, אחראי, ממש כליל המעלות. אבל מאז שנולד בננו (לפני כשלוש שנים) ואמי נפטרה (לפני כשנתיים), היחסים בינינו רחוקים מלהיות מושלמים. התקשורת בינינו (שתמיד הייתה קשה – שנינו אנשים די סגורים) נעדרת כעת לחלוטין מיחסינו. מאז שאמי נפטרה אני לא מצליחה לדבר איתו על שום דבר שקרוב ללבי, והוא לא שואל. כל אחד מסתגר בעולמו, הוא מנסה לגעת בי לפעמים ואני נרתעת בתחושת גועל. לפני כשנה היכרתי במקרה מישהו. מושבניק, איש תמים ולא מעודן, אפילו גס במקצת. שונה מאוד ממשפחתי, שבה כולם אקדמאים והישגיים מאוד. התפתח בינינו רומן, סיפור אהבה. אין אף אדם בעולם שאיתו אני מסוגלת לשוחח שיחות נפש גלויות לב כמו שאני מנהלת איתו. בכל מערכות היחסים שקדמו לנישואיי, מעולם לא הרגשתי משיכה מינית חזקה כל כך כמו שאני מרגישה כלפיו, והסקס... מדהים. לו הייתי יכולה לבקש משאלה, הייתי רוצה לשקם את היחסים עם בעלי, להיות איתו פתוחה כמו עם המושבניק, להימשך אליו באותו אופן, אבל נדמה שניסיתי הכול. הרתיעה הפיזית והרגשית שלי מפניו חזקה כל כך. ניסינו טיפול זוגי, שלא עזר. אני חרדה מאוד מפני פירוק התא המשפחתי, אך חשה שאיני יכולה להמשיך עוד. מצד שני – מערכת יחסים עם המושבניק, עד כמה שאני משתוקקת אליה – מציבה בעיות משלה: משפחתי לא תקבל אותו יפה, בשל פשטותו. נוספת לכך האימה מפני הידרדרות קשה במצבי הכלכלי (שגם היום אינו מן הטובים). אני אובדת עצות. קראתי כמה תגובות חכמות בפורום הזה, ואני מקווה שמישהו יוכל לעזור לי.