אובדת עצות

[נוריה]

אובדת עצות

מראש תודה על כל תגובה או עצה... ביתי בת 11 וחצי. ילדה טובה וחמודה.בכתה ו. עד שנה שעברה דברים הלכו באופן סביר בבית ספר. לא אהבה להכין ש.ב. הצליחה יפה במבחנים, השתתפה בשיעורים, מאד אהובה על המורות והחברות. ממושמעת, מנומסת. צריכה קצת ניעורים בנושא התמדה וחריצות אבל לא משהו בעייתי במיוחד. תלמידה קלאסית... והשנה הולך פשוט על הפנים! לא לומדת בכלל בכלל בכלל. לא מכינה ש.ב. לא משתתפת בשיעורים. לא מבצעת את המטלות בשיעורים. לא מקשיבה, מרחפת, לא מתעניינת. מאחרת לשיעורים, יוצאת באמצע השיעור וחוזרת פנימה אחרי מעל 10 דקות. בקיצור, שמה פס על הלימודים והמסגרת הלימודית. באנגלית - היתה מצטיינת כיתתית. כעת פשוט לא לומדת. לא להכתבות ולא בכלל. בחשבון - פשוט לא עושה כלום. כנל במדעים... יש תקופה שממש משקרת לנו לגבי שיעורי בית. יש תקופות שגם אם עושה אז מזלזלת מאד ועושה כלאחר יד. במקצועות עברית ונביא שפעם ממש הבריקה בהם - עושה הכל באופן סתמי אם בכלל. היא לא מפריעה למורות אלא פשוט "לא נמצאת שם". כל המורות בדעה אחת שמבחינת יכולות היא גבוהה ומסוגלת להיות מהטובות בכתה. כל המורות לא מבינות לאן הלכה הילדה משנה שעברה... מי שלא מכירה אותה משנים קודמות לא מבינה למה המחנכת עוד מדברת עליה עם עיניים נוצצות כעל הילדה המקסימה של הכתה. ואני? אני רואה את גיל ההתבגרות שהופיע אל פתחנו אבל לא יודעת מה לעשות בקטע הלימודי. היא חוששת להביא מכתבים והערות ביומן אז מזייפת את חתימתנו בלי בושה. מוכרת לי שהכל היה בסדר בבית ספר אבל אחרי כמה ימים בשיחה מקרית עם המורה אני מגלה שהיה דווקא לא טוב. עם זה שהיא לא אהבה אף פעם להכין ש.ב. יכולתי להתמודד. אבל איחורים? זילזול? הפסקת למידה לחלוטין? אני מרגישה שהמורות והיועצת בבית הספר מאד צעירות וחסרות נסיון בכדי לתת לי כלים להתמודד עם זה. יש לכם עצה טובה? למי אני פונה ומהי הגישה שאתם חושבים שצריך לנקוט? ענישה? סנקציות? איוורור? פינוק? תודה

 

[יעל נועם]

מהפך מעורר שאלה

האם זה רק גיל ההתבגרות או שמא קרה משהו? השינוי נראה נרחב מאד ולא כהתמרדות גיל ההתבגרות. איך היחסים ביניכן, האם אתן מדברות בפתיחות? האם יש מישהו אחר שהיא מדברת איתו בפתיחות - אחות גדולה / סבתא וכו'? חשוב לנסות לדבר איתה בעדינות, לציין שאת (או מי שלא יהיה) שמים לב לשינוי ודואגים לה. לא לשאול למה, לתת לה להגיב, להקשיב היטב למה שאומרת, ללא ביקורת, ללא התקפה, ללא תגובות נמהרות.

 

[נוריה]

תודה על תגובתך

האמת היא שאנחנו הגבנו אחרי שכל המורים כתבו מכתבים והערות - ועימתנו אותה עם הנושא - בדיוק איך שאמרת שלא לעשות...

בסהכ יחסנו טובים ופתוחים, היא ביתי הבכורה... אבל לא הכל אומרים ומספרים כנראה. אולי באמת אבקש מסבתא שלה לפתח איתה שיחה בנושא, היא הרב הפחות ביקורתית כלפיה ממני ואולי מולה דברים יצאו לאור.

 

[שקדיה11]

קשר ישיר עם המורה

אם הילדה משקרת, כדאי שתצרו ערוץ ישיר עם המורה שהילדה לא יכולה להשתלט עליו. אני ממליצה מייל- שהמורה תשלח לך כל כמה ימים או כשקורה משהו קיצוני. חשוב שהילדה תדע על זה- שתדע ששיתוף הפעולה בין הבית לביה"ס הדוק ואין לה פרצות להתחמק דרכן. עם זאת, תדגישו שלא מדובר בדרך של המורה להתלונן עליה, אלא לדווח מה קורה איתה מתוך דאגה לשלומה (אחרי הכל, אם היא לא יוצאת מהכתה לעיתים תכופות ולפרקי זמן ארוכים, לכי תדעי מה היא עושה).

 

[מלמלה]

בנוסף כדאי לעשות בדיקות ראיה ושמיעה

האם המורה היא אותה מורה? לבדוק איזה שינויים התרחשו אצלכם בבית? במגורים? בביה"ס? ולזכור שהכי חשוב באמת זה שמירה על היחסים בינכם בלי להפחית מכבודו של ביה"ס הבטחון שלה שאתם אוהבים אותה ורוצים את טובתה הוא יותר חשוב מכל ציון שהוא