אחוזת דיבוק 11
New member
שלום אהובה
סכסוכים במשפחה הם תמיד מצבים מעייפים נפשית, כואבים, פוגעים ומכעיסים כאחד. את חוזרת על התשובה שוב ושוב, שימי לב את כל הזמן אומרת לעצמך את מה שאת מאמינה בו ולכן אני חושבת שאת יודעת טוב מאוד מה את צריכה לעשות. את צריכה לדעת עד כמה את נפגעת, עד כמה הם לוקחים ממך כוחות ועל ידי כך להחליט. בקשר לעדות: אני חצי ספרדיה וחצי אשכנזיה ובמשפחתי אני רואה עד כמה השוני בולט (במיוחד בדורות ההם אבל גם היום) אומנם כולנו יהודים אבל מה לעשות שונים ולמרות שלפי דעתי אין צורך בהפרדה (בטח לא מוקצנת) אפשר להבין את הפערים אגב, בימינו הפערים מצטמצמים. אני לא גזענית חלילה ואני לא הולכת לעשות הכללה אבל באופן אישי אני לא מתחברת כ"כ למנטליות הספרדית שלי הרבה יותר נעים לי להיות בצד האשכנזי אם כי יש לי משפחה חמה (במיוחד הספרדים שבהם..) ותומכת. התחתנתי עם אשכנזי וטוב לי, בעיקר בגלל המנטליות (לא שובניסטי, עדין נפש, אוהב את העולם) וטוב לי. למרות שלא זאת הסיבה שהתחתנתי איתו בדיעבד אני שמחה על המהלך כי עם גבר ספרדי היה לי יותר קשה להסתדר. את ראויה לכבוד המגיע לך, את ילדה גדולה ולא רק שזכותך להחליט על חייך אלא חובתך את לא צריכה להיות מונעת בידי שום אדם (רק עם בעלך ובשיתוף פעולה מלא כמה שניתן) ולכן, משפחה טובה- כן משפחה סוחטת ומבזבזת אנרגיות - לא בקשר לאחים, את יודעת מה טיב הקשר שלך איתם מי רוצה בקרבתך ומי פחות (ומי בכלל לא..) עשי את החישוב המתאים ונסי להיות בקשר עם מי שחשוב לך (אולי רק לדבר איתם בפלאפון או להיפגש בחוץ). ותיהיי שמחה עם בעלך ומשפחתו, אז מה אם הם לא גידלו אותך אבל הם יגדלו אותך בעתיד הקרוב והרחוק זכית, לא כל אחת זוכה למשפחה תומכת של הבעל (את רואה, לפחות זה, זה לא מובן מאליו) ולכן חייכי והשקיעי את האנרגיות שלך איתו ועם ילדייך בעזרת ה' שיבואו בעיתו ובזמנו. מקדישה לך כמה מילות עידוד (לי זה עוזר בעיתות משבר): חייכי החיוך בחינם אז חייכי בחייך תיהיי בן אדם חייכי בעינייים חייכי בכל הפה כי החיוך מלבב ואינו מרפה אז בניגוד לפסוק המוכר לאמור: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" אני אומרת במבט מחייך המתחיל בחיוך אומרים לו המשך.
סכסוכים במשפחה הם תמיד מצבים מעייפים נפשית, כואבים, פוגעים ומכעיסים כאחד. את חוזרת על התשובה שוב ושוב, שימי לב את כל הזמן אומרת לעצמך את מה שאת מאמינה בו ולכן אני חושבת שאת יודעת טוב מאוד מה את צריכה לעשות. את צריכה לדעת עד כמה את נפגעת, עד כמה הם לוקחים ממך כוחות ועל ידי כך להחליט. בקשר לעדות: אני חצי ספרדיה וחצי אשכנזיה ובמשפחתי אני רואה עד כמה השוני בולט (במיוחד בדורות ההם אבל גם היום) אומנם כולנו יהודים אבל מה לעשות שונים ולמרות שלפי דעתי אין צורך בהפרדה (בטח לא מוקצנת) אפשר להבין את הפערים אגב, בימינו הפערים מצטמצמים. אני לא גזענית חלילה ואני לא הולכת לעשות הכללה אבל באופן אישי אני לא מתחברת כ"כ למנטליות הספרדית שלי הרבה יותר נעים לי להיות בצד האשכנזי אם כי יש לי משפחה חמה (במיוחד הספרדים שבהם..) ותומכת. התחתנתי עם אשכנזי וטוב לי, בעיקר בגלל המנטליות (לא שובניסטי, עדין נפש, אוהב את העולם) וטוב לי. למרות שלא זאת הסיבה שהתחתנתי איתו בדיעבד אני שמחה על המהלך כי עם גבר ספרדי היה לי יותר קשה להסתדר. את ראויה לכבוד המגיע לך, את ילדה גדולה ולא רק שזכותך להחליט על חייך אלא חובתך את לא צריכה להיות מונעת בידי שום אדם (רק עם בעלך ובשיתוף פעולה מלא כמה שניתן) ולכן, משפחה טובה- כן משפחה סוחטת ומבזבזת אנרגיות - לא בקשר לאחים, את יודעת מה טיב הקשר שלך איתם מי רוצה בקרבתך ומי פחות (ומי בכלל לא..) עשי את החישוב המתאים ונסי להיות בקשר עם מי שחשוב לך (אולי רק לדבר איתם בפלאפון או להיפגש בחוץ). ותיהיי שמחה עם בעלך ומשפחתו, אז מה אם הם לא גידלו אותך אבל הם יגדלו אותך בעתיד הקרוב והרחוק זכית, לא כל אחת זוכה למשפחה תומכת של הבעל (את רואה, לפחות זה, זה לא מובן מאליו) ולכן חייכי והשקיעי את האנרגיות שלך איתו ועם ילדייך בעזרת ה' שיבואו בעיתו ובזמנו. מקדישה לך כמה מילות עידוד (לי זה עוזר בעיתות משבר): חייכי החיוך בחינם אז חייכי בחייך תיהיי בן אדם חייכי בעינייים חייכי בכל הפה כי החיוך מלבב ואינו מרפה אז בניגוד לפסוק המוכר לאמור: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" אני אומרת במבט מחייך המתחיל בחיוך אומרים לו המשך.