אובדת עצות

אובדת עצות

שלום לכולן חשבתי שעברתי את התקופות הקשות , מסתבר זו קשה מקודמותיה. בעבר קצת סיפרתי את סיפורי ואולי חלק מכן ענו לי ועודדו אותי אבל עכשיו אני מרגישה באמת אבודה. אני בת 26 , התחתנתי לפני חודשיים עם אהוב ליבי, אהבת חיי ב3 שנים האחרונות. הוריי ואחיי וכל משפחתי לא הופיעו לחתונה , אפשר לומר שהכל "בזכות" אמא שלי. היא שיכנעה את כולם לעשות עלי חרם ולא להגיע. היו לה סיבות רבות אך לא מוצדקות וניתן לומר שעברתי תקופה בהיותי כלה ללא דמות אם וללא שום תמיכה ממשפחתי. אני לא יודעת מאיפה היו לי הכוחות להיות בכל התהליך אבל זה עבר, הייתה לי חתונה שמחה , הייתי כלה מאושרת- וזה נגמר. אולי, במעמקי ליבי לא ממש האמנתי שכל משפחתי באמת לא תגיע להיות איתי ביום המשמח הזה. כעסתי מאד ולאחר החתונה ישר החלפתי מספר טלפון ומאז אנחנו לא בקשר (גם לפני לא ממש היינו בקשר). קשה לי מאד ללא משפחתי. החיים גם ככה אינם קלים וחסרה לי דמות אם / אב שדואגים ושאכפת להם. המשפחה של בעלי הם אנשים טובים אבל... הם המשפחה של בעלי ולא שלי. וזה אחרת.... למרות שהם התנהגו אלי ב3 שנים האחרונות הרבה יותר יפה ממה שהמשפחה שלי התנהגה אלי . לא השפילו אותי , לא פגעו בי , לא קיללו אותי ... (מה שהמשפחה שלי כן עשתה). מצד אחד, אני לא יכולה לסלוח למשפחה שלי שהם לא היו שם כשהייתי צריכה אותם, אפילו לא הרימו טל' להגיד מזל טוב, ורק ניסו איפה לפגוע. יום לפני החתונה כשאני בדרך למקווה עם חברה טובה אני מקבלת SMS מ"אמא" שלי שבו רשום שהיא החליטה לא לתת לאחותי (שהיא בת 19) לבוא לחתונה שלי - והיא ממש כלאה אותה בבית. אחותי הייתה אמורה להיות המלווה שלי ובסוף גם היא לא הגיעה. ביציאה מהמקווה אמא של החברה הכי טובה שלי נישקה אותי וזרקה עלי סוכריות ואז הלכתי הביתה... ולא הפסקתי לבכות. לא הבנתי למה זה מגיע לי , מה עשיתי רע , למה לפחות אחותי לא תהיה איתי????? (למי שמעניין אותו הורי התנגדו לחתונה מפני שהיא נערכה ביום שישי ומפני שסירבנו לחינה) ואני אומרת למה? הבאתם ילד בחיים כדי להרע לו? כדי לגרום לו להיות עצוב ביום המאושר בחייו? איך אתם מסוגלים לא להיות שם בשבילו? בגלל אגו? כבוד? החתונה נגמרה אבל נשאר לי מטען כבד בלב. אני מאמינה ורוצה מאד בקרוב להיות אמא ורוצה להאמין שאהיה אמא אחרת. אני לא יכולה לסלוח למשפחה שלי, אבל אני גם לא יכולה להתחכש לרגשות החזקים שיש לי כלפיהם. תודה למי שקראה (-:
 

אביבקיץ

New member
../images/Emo24.gifאין לי מה להגיד

חוץ מזה שלא הגיעו לחתונה - את חושבת שהם כן רוצים להיות בקשר איתך? נניח תטלפני פעם בחודש להגיד שבת שלום - זה אפשרי? כדי לא להתנתק לגמרי?
 

reko

New member
זאת הסיבה היחידה שהם לא רצו לבוא לחתונה??

בגלל חינה, ובגלל שזה ביום שישי? מה נסגר איתכם? אם זה באמת כך - ולא שמענו את הצד של הורייך. זאת התנהגות הכי מגעילה שיכולה להיות להורים(אם בכלל אפשר לקרוא להם בשם המכובד הזה...)
 
לרקו גם אם זה לא בדיוק ככה ויש עוד דברים בגו

אין מצב שהורים לא באים לחתונת ביתם. גם אם היתה הולכת עם ערבי אני היתי הולכת לחתונת ביתי ומקבלת כל בחירה שלה. למרות שאשכנזי זה לא ערבי (אני שרופה על אשכנזים).
 

reko

New member
אני אוהב את כולם, בלי קשר לדת, מין, גזע. מה

זה הדבר הזה??
 

כבשה200

New member
את רוצה להגיד לי

שאמא שלך והמשפחה שלך עשו עליך חרם ולא הגיעו לחתונה בגלל שזה היה ביום שישי??. בגלל שלא רציתם חינה??. מצטערת. אבל אני לא רואה בדברים האלו באף אחד מהמעשים האלו משהו כל כך נוראי, גם אם אולי , אולי, פגעת ב"כבוד" עדיין אין שום סיבה לא להגיע לחתונה שלך, ואני מצטערת מאוד אבל עדיף שאנשים שמתנהגים בצורה כזו לא יהיו משפחה ולא ראוי לקרוא להם משפחה. אני יודעת שקשה, ותאמיני לי שגם אני בלי "משפחה" ובלי דמות אם שאנייכולה לדבר איתה ולסמוך עליה. אבל לפעמים אין מה לעשות. תזכרי שאת מתחילה משפחה חדשה ואני מאמינה שאת תעשי את הדברים אחרת.
 
כן בהחלט אלו הן הסיבות

אלו ועוד סיבה אחת גם לא ממש "משכנעת" הם אינם אוהבים את בעלי בגלל שהוא .. לא תאמיני........... אשכנזי... אין לי מילה אחרת להגיד על ההתנהגות שלהם מגועל נפש אחד גדול , ואת צודקת בהחלט שאינם ראויים להיקרא כלל משפחה,אכן בתקווה שהדברים אצלי יעשו אחרת.
 

אנילה1

New member
ואי ואי ואי, ואני חשבתי שרק האשכנזים הם

בעלי דעות קדומות. אני חושבת שהוריך חושבים שנעשית סנובית בגלל בעלך. כי יום שישי הוא באמת יום חתונה של אשכנזים חילוניים. וגם ויתור על חינה מראה שעברת לצד השני. ועל זה הם כועסים. את כבר לא אחת משלהם. במשך הזמן אולי יתרצו. תחזיקי מעמד.
 

אנילה1

New member
אממ אני מבינה שהמשפחה שלך היא מסוג

החמולה. כשהאם מחליטה אז כולם נשמעים. להיות חלק מחמולה זה יכול להיות מאוד מנחם ובטוח, אבל מצד שני מי שלא מקבל את חוקי החמולה נידון להיות מודח ממנה. אולי זה מה שקרה לך. ואולי אני טועה.
 
אני לא יודעת מאיפה הידע

אבל מה שכתבת זה בדיוק מה שקורה במשפחה שלי. ברגע שאת לא מקשיבה לאמא לא מספיק שאת מודחת גם מסיתים את כולם נגדך.
 

ונוO

New member
אני דיי כואבת

את כאבך.... מנסה להבין ללבך, יחד עם זאת אסור לעשות הכללות!! לא כל המרוקאים הם כאלה, ההיפך הוא הנכון, אצל מרוקאים ידוע שהם יהיו מוכנים לשים נפשם בכפם למען ילדיהם, לחסוך מעצמם כמעט כל דבר ע"מ לתת לזרעם, אין לי מושג מה הרקע של המשפחה שלך, ולא אנסה להיכנס לזה בכלל. אך... אל נא תתייגי בבקשה ממך ! מאחלת לך את כל האושר שבעולם, ומכאן מאוד ברור שאת הכאב שגרמו לך תנסי למנוע מילדייך ! אז ראי בזאת מתת... השכלה... הארה... חיי את חייך כמו שרק את רוצה, הקדישי את כל כולך למען משפחתך - שכיום היא בעלך - ועוד תתרחב ! בהצלחה גדולה
 

חני ב

New member
איזו עצה את מבקשת?

כואב לקרוא מה שאת מספרת, אני לא הייתי נשארת בקשר עם הורים כאלה. עם אחיי הייתי מנסה לשמור על קשר. הם לא אשמים שיש לכם הורים כאלה.
 
עונה

אני לא בקשר עם הורי - מבחירה שלי עם החלטה שקיבלתי כבר בליל הכלולות שלי.. לצערי, בחרתי גם לא להיות בקשר עם שני אחיי ואחותי מפני שהם נגררו למצב ולא עשו שום דבר כדי למנוע את כל מה שקרה(וזה הכעיס אותי אפילו יותר.) אין לי אפשרות להיות בקשר עם אחים שלי בלי שאמא שלי תתערב / תציק / תנסה להרוס. העצה שאני מנסה למצוא היא.. איך ממשיכים מכאן הלאה,איך אפשר למחוק 26 שנה של חיים עם הורים/אחים (גם אם הם לא משפחה לתפארת) ולהמשיך בחיים?? הכאב והצער שהם גרמו לי לא יוצא לי מהראש, אבל מצד עוברות בי מחשבות מה איתם? איך הם מרגישים? איך עובר עליהם היום יום? אני יודעת שאחרי הסבל שעברתי בגללם אני לא אמורה לחשוב את הדברים הללו או להתעסק בהם אבל זה חזק ממני.
 

חני ב

New member
בני כמה האחים שלך?

אני חושבת שלהם את יכולה לסלוח, אם הם חיים בבית של הורייך, הם מושפעים מהם ולא יכולים לעשות מה שהם רוצים. חבל לנתק קשר איתם. איך ממשיכים? אני באמת לא יודעת. אספי סביבך חברים טובים, הם יהיו המשפחה שלך. יש חברים ולא מעט שטובים יותר ממשפחה. העיקר שאת תבני בית טוב ואוהב עם בעלך. זה מה שחשוב.
 
למעלה