אובדת עיצות...

[ielly]

אובדת עיצות...

היי, רציתי לשתף אתכם בהרגשה שלי לאחר שביום שישי האחרון חגגתי למלאך שלי יום הולדת שנתיים, יום הולדתו ח ב18/10 אבל בגן חגגנו רק ביום שישי ואביו "לא יכל" להגיע וזה פשוט מתסכל אותי...אני רוצה שהוא יהיה חלק בחייו של בני אבל מצד שני אני לא יודעת כמה טוב זה יעשה לאיליי לדעת שהוא לא בסדר עדפויותיו של אביו. אני לא יודעת אם זה בכוונה תחילה או שחוק מרפי לא מדלג עליו גם לא בטעות, אבל אני לא מוכנה לפחות מהכי טוב לבן שלי ביחוד כי אני מכירה את ההרגשה שמצפים להורה בסוף שנה או באסיפת הורים ומתאכזבים כל פעם מחדש אני הפכתי להיות אישה עצמאית וחזקה תוך כדי ואם אני יכולה למנוע את החוויה הזו מבני אני אעשה כל ביכולתי לעשות זאת...סתם הייתי חייבת להשתפך, אז שיהיה לנו שבוע טוב שיתחיל קצת יותר טוב מאיך שהוא נגמר.

 

[חלב לובית]

בגן של הקטנה שלי

הורים בכלל לא משתתפים במסיבות יום ההולדת . אבל אני זוכרת ממסיבת חנוכה למשל משנה שעברה באמת היה קשה לי לראות איך הילדה הסתגרה בתוך עצמה כשחברה שאלה אותה איפה אבא שלך?? כן עצוב אבל נראה לי שהיום { בת 3 } היא יודעת שאבא שלה לא בסביבה ורף הציפיות שלה ממנו ירד מאוד כן הילדה הפנימה אבא לא בא לא שבתות ולא חגים לא פעם בחודש רק מתי שנוח לו . סליחה על ההשתפכות פשוט הצלחת להציף לי זכרונות ביי יהיה טוב ילדים לומדים הכל

 

[shelly1111]

גם בני בן שנתיים ב18 לנובמבר!!!!!!

גם לילד שלי אין אבא זמין וזה קורע את הלב.. מאיפה את בארץ? בת כמה? אני מתל אביב

 

[ielly]

32......אוטוטו

במרץ 2006 אהיה בת 32,אני גרה באשדוד. למדתי להפסיק לצפות מי שלא מצפה לא מתאכזב, אבל כשמדובר במלאך הקטן הטהור שלי זה פוגע הכי חזק כי אני רוצה את הכי טוב בשבילו. אני מנסה למנוע ממנו את האכזבה בזה שאני לא אומרת לו שאביו צריך להגיע אבל לפעמים מוקדם בבוקר שנדמה לו שהוא שומע את מכוניתו הוא רץ לחלון ומחפש אותו והוא רק בן שנתייםלא רוצה למנוע את זה ממנו אבל מרתיח לי את הדם הביקורים הקצובים לחמש דקות זה עושה יותר נזק מאשר תועלת.