שיר דבילי...
בכול אופן יש לי שיר(עם מנגינה-חצי ראפ וחצי משהו לא מזוהה שעלה לי לראש),לשיר קוראים "כולנו חיים בסרט של יחסי ציבור"
זה כמו שיחה בין אבא לבן ובפזמון שניהם שרים,השיר נכתב בארבע וחצי בבוקר וכנראה בגלל זה הוא כול כך מפגר(בעיקרון סתם לא היה לי מה לעשות בארבע וחצי בבוקר אז קשקשתי שטויות ודרשתי את תגובת הכלב המסכן שלי שכהרגלו התנחל לידי...הוא לא התלהב במיוחד
)
תקתקי מצלמה,תביאי אותה בפלאש רציני וציני. תקתק במקלדת,תביא ת'כתבה על הכוכבת הנולדת האהובה. העולם ישתגע מהאייטם הבא. באזז,באזז,באזז. באזז בפול גז. -אבל האם יאמין שנקנה את זה,אבא?שלא נדע שעובדים עלינו? להיפך בני,הרעיון הוא לדעת ולהיסחף,השאלה היא רק עד כמה רוצים. -אבא,ואיפה הגבול בין הדמות התקשורתית לחיים הפרטיים? בפשטות הכללים הם כאלה בן:כול עוד כותבים עליך אתה קיים. -אבל אבא זה לא מפחיד?איפה האמת?מה השקר? לא בני,הדילמה היא רק עד כמה רחוק מוכנים ללכת. -אני מעדיף לשבת,זה מספיק טוב? לכתבת שער?לא!!! -אוף,כול היום עוקבים אחריי. זה חלק מהמחיר בן יקר.אלה החוקים וזה המשחק. -אני יכול להכריז גיים אובר(game over)? בן,אולי תפסיק כבר לקטר?אחרי הכול כולנו חיים בסרט...סרט של יחסי ציבור... זכות הציבור תמיד להיות הראשון לדעת. -אבל למה הוא חייב בי לגעת?להידחף לי לחיים?לסבך את העניינים?... עוד לא למדת כלום? -דווקא כן,פשוט קשה להתרגל,כול אחד יכול להיות מרגל! שתף איתם פעולה,זה לא שיש לך הרבה ברירה. -אם אני אכעס יש מצב שאחשב מבחינתם לשרוף... ואסור לך לאפשר לזה לקרות,בן!!! -אבל אבא למה מסתכלים לי על הגוף?על כול פצע בפרצוף?למה מתייחסים אליי כאל כלב שזקוק לליטוף?... ככה זה בעולם שבחרת בן-היום כותבים שנפרדת ומחר את מתחתן. -אני רוצה להישאר אני! הרצל אמר ש"אם רוצים אין זו אגדה" -אומרים גם ש"לרצות זו לא מגבלה",אבא! מה אתה כועס עליי?מה אני אשם?לא אני קבעתי את החוקים,בן. -אבבבבבבבאאאאאאאאאאאא....אתה ממשיך לא להבין!אתמול הופץ שאני בעצם תנין!!! כשאני מסתכל...יכול להיות שבאמת יש דימיון... -אני משתגע ממך אבא,גם כן זמן לבדיחות...שונא לחיות בסרט...סרט של יחסי ציבור. לפחות תתנחם שאתה לא היחיד... -צרת רבים היא נחמה לטיפשים! אתה צריך לספק לאנשים ריגושים. -ובין כול הבלוגן לעצמי אפילו אין לי זמן! ככה זה כשחיים בסרט... סרט,סרט... סרט של יחסי ציבור... תקתקי מצלמה,תביאי אותה בפלאש רציני וציני. תקתק במקלדת,תביא ת'כתבה על הכוכבת הנולדת האהובה. העולם ישתגע מהאייטם הבא. באזז,באזז,באזז. באזז בפול גז. חייבים לקחת בו חלק כי כולנו בעצם תוצר של יחסי ציבור. ברור בן? -לצערי אבא,כן יופי ועכשיו לכבוד ההבנה קופצים לשכן ומשיגים אותו לתמונה. -רק לפני זה אבא תענה לי לשאלה קטנה אחרונה...נכון שאתה לא בנאדם אלא גבינה לבנה?... איך אתה מדבר לאבא שלך?חי לו זה בסרט,מאמין לכול מה שמוכרים לו התמים... -העיקר שהוכחתי אבא שכולנו חיים בסרט,סרט של יחסי ציבור. תיכף אני מפרסם שהאף שלך שבור,מבחינתי הסיפור גמור. ככה זה כשחיים בסרט... סרט,סרט... סרט של יחסי ציבור... תקתקי מצלמה,תביאי אותה בפלאש רציני וציני. תקתק במקלדת,תביא ת'כתבה על הכוכבת הנולדת האהובה. העולם ישתגע מהאייטם הבא. באזז,באזז,באזז. באזז בפול גז. חייבים לקחת בו חלק כי כולנו בעצם תוצר של יחסי ציבור...
מסקנה?אני לא אהיה ביאליק הדור הבא ובשעה ארבע וחצי אני צריכה לישון ולא לקשקש בחמש דקות שירים במטרה להעסיק את עצמי ולא להעיר את כול הבית...