אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אה כן,ויש לי עוד שאלה
- פותח הנושא KALIMERA
- פורסם בתאריך
בבקשה ביוגרפיה להקת yes
חברי הלהקה : ריק וויקמן, פטריק מוראז, טוני קיי, סטיב האוו, טרוור הורן, ביל ברופורד, אלן ווייט, ג´ף דאונז, פיטר בנקס, ג´ון אנדרסון, כריס סקווייר. נוסדה : 1968 ג´ון אנדרסון, הסולן בעל קול הפלצטו, פליט תקופת הביט הלונדונית של אמצע שנות ה-60, פגש את הבסיסט כריס סקווייר, לשעבר מלהקת ה-Syn, ב- 1968 במועדון "לה-צ´ייס". זמן קצר מאוחר יותר התחילו השניים לנגן יחד. הם צירפו אליהם את הקלידן טוני קיי, את הגיטריסט פיטר בנקס, שניגן עם סקווייר בסין, ואת המתופף ביל ברופורד. באותה תקופה היו עסוקות להקות הפופ הבריטיות בחיפושים מוסיקליים. אמני הרוק חיפשו סאונד קשוח או מורכב יותר, שיהיה שונה מהמלודיות הפשוטות שאפיינו את דור הביט. להקות כמו קצפת השתמשו ברית´ם-אנד-בלוז קשוח, ולעומתם השתעשעו קית´ אמרסון ודיפ-פרפל, שהיו אז בתחילת דרכם, בניסיונות ראשוניים של שילוב בין טקסטורות קלאסיות ורוק. הפריצה של יס הגיעה ב-69´, כשהחמישה לוהקו כמופע החימום בהופעת הפרידה של קצפת ב"רויאל אלברט הול" שבלונדון. בעקבות ההופעה הוזמנה יס להפוך ללהקת הבית ב"מרקי" הלונדוני, ובמקביל היא התארחה ב- “Top Gear”, תוכנית הרדיו של סר ג´ון פיל. אלבום הבכורה של יס, Yes, שיצא מאוחר יותר באותה שנה בחברת "אטלנטיק", כלל חומר מקורי, לצד גרסאות כיסוי לשירי החיפושיות והבירדס. אלבום זה והאלבום, Time and Word, שיצא שנה לאחר מכן, לא השאירו רושם מיוחד. שניהם שילבו אלמנטים של רית´ם-אנד-בלוז ברוק, והתאפיינו בצליל צנוע יחסית לאקסטרווגנטיות שעתידה הייתה לאפיין את הלהקה. עם תום ההקלטות פרש בנקס מן הלהקה, בעקבות חילוקי דעות לגבי שילובו של הרכב סימפוני באלבום. במקומו גויס סטיב האו, בוגר הלהקות Tomorrow ו-Syndicate. באלבום השלישי, The Yes Album, פרצה הלהקה אל תודעת הציבור, כשהאו, בעל ההכשרה הקלאסית, עיצב עבורו צליל מורכב וכבד יותר משהיה באלבומים הקודמים. הסינגל “Your Move” , שנכלל באלבום, חצה את האוקיינוס האטלנטי והקפיץ את הלהקה אל 40 הגדולים במצעד האמריקאי. הצלחת האלבום הביאה למסע הופעות אמריקאי, יחד עם ג´ת´רו-טאל. במהלך הסיבוב החלה הלהקה את ההכנות להקלטת אלבומה הרביעי, שהתעכב בשל פרישתו של קיי מההרכב. את העמדה המיותמת שהותיר אייש אשף הקלידים ריק ווייקמן, שפרש זמן קצר לפני כן מהרכב הפולק The Strawbs. ווייקמן, שנהג להשתמש בזמן ההופעות בסוללת מיקלדות אנלוגיות, סינתיסייזרים, פסנתרים ומכשירי אפקטים, השלים את מה שנחשב עד היום לנבחרת הקלאסית של יס, שהספיקה לפעול רק שנה, מאוגוסט 71´ ועד אוגוסט 72´. את הקלטות האלבום החמישי הספיקה הלהקה להשלים תוך פחות מחודשיים. השמועות אומרות כי הקצב המהיר הוא תוצאה של העלות הגבוהה של הציוד של ווייקמן. כתוצאה מהחיפזון, ארבעה קטעים בלבד מתוך האלבום חוברו על ידי כל החברים בלהקה, ושאר הקטעים היו בבחינת תצוגת תכלית וירטואזיות של כל נגן בנפרד. מעל כולם התבלט ווייקמן עם “Cans & Brahms”, שיר אלקטרוני ראוותני, שהתבסס על פראזה מהסימפוניה הרביעית של ברהאמס. ההצלחה המרשימה של האלבום בארה"ב נבעה בין השאר מגרסת הסינגל לשיר “Roundabout”, שכבשה את המצעד האמריקאי. באלבומה הבא, Close to the Edge ניסתה הלהקה להלחים פלייבקים של סטרווינסקי על ריפי גיטרות מטאליים, כרקע למעשיות הקוסמיות שרקם אנדרסון. כל אחת מהיצירות באלבום אכלסה צד שלם של תקליט ויניל (האלבום המלא כלל שלושה קטעים בלבד). באותה תקופה החליט ברופורד לעבור אל להקת קינג קרימזון, ובמקומו גויס אלן ווייט, שהספיק להופיע קודם לכן עם הפלסטיק אונו בנד (של ג´ון לנון ויוקו אונו). ווייט הופיע עם ההרכב בסיבוב הופעות שתועד באלבום משולש, ושאורכו היה יותר משעתיים. ההיסטריה סביב הלהקה הייתה בשיאה: Tales from Topographic Oceans מ-74´ הגיע לזהב עוד לפני שיצא, בזכות כמות ההזמנות האדירה שהצטברה עבורו. הלהקה ניסתה לשבור עם היצירה החדשה את השיאים הבומבסטיים אליהם הגיעה עם אלבומיה הקודמים, ויצאה לסיבוב הופעות נוסף. עם תום הסיבוב פירסמה הלהקה הודעה על פסק זמן, במהלכו התמקדו חבריה בפרוייקטים אישיים. במקביל הודיע ווייקמן על פרישתו מההרכב, ואת מקומו תפס פטריק מורז השוויצרי, בוגר Refugee. מורז הצטרף ללהקה לקראת צאת האלבום Relayer. במהלך סיבוב ההופעות הארוך שליווה את יציאת Relayer הוציאה הלהקה את אלבום האוסף Yesterdays, את סרט ההופעה “Yessongs” וסדרה של אלבומי סולו של חברי הלהקה, שאף אחד מהם לא הותיר חותם. בתום פסק הזמן הארוך הסתגרה הלהקה באולפן, להקלטת Going For the One, עם ווייקמן על הקלידים, לאחר שהחליף את מחליפו מורז. הצליל של האלבום היה בבחינת לקיחת צעד אחורנית, אל מבנים רוקיים פשוטים, הדוקים, וחשוב מכל, קצרים. אחרי צאת האלבום Tormato ב-1978 פנו חברי הלהקה לעבודות סולו. הדבר סלל את הדרך לפרישתם של ווייקמן ואנדרסון מההרכב (אנדרסון עבר להקליט עם המלחין היווני וונגליס), ואת מקומם תפסו ב-1980 טרבור הורן וג´ף דאונס, לשעבר הבאגלס. בהרכב החדש הקליטה יס את האלבום Drama. השותפות המוזרה החזיקה מעמד כשנה, ובאפריל 81´ הודיעה הלהקה על פירוק. דאונס והאו הקימו את אסיה, בעוד סקווייר וווייט צרפו אליהם את הגיטריסט הדרום-אפריקאי טרבור רבין ואת טוני קיי, הקלידן המקורי של יס. מאוחר יותר הזמין סקווייר את אנדרסון לחזור אליהם, ולמעשה, החייה בכך את הלהקה. הורן הפיק ב-1984 את הסינגל הבא של יס, “Owner Of A Lonely Heart”, הלהיט הגדול ביותר של הלהקה, שהגיע למקום הראשון בארה"ב, והיה הקטע הראשון שפזל לכיוון האלקטרוניקה האירופאית והניו-יורקית. הורן הפיק גם את האלבום המלא של יס, 90125. ארבע שנים מאוחר יותר יצא האלבום Big Generator. מיד עם צאתו הודיע אנדרסון על פרישתו החוזרת מההרכב, בעוד סקוויר, ווייט, רבין וקיי המשיכו להופיע בלעדיו. מעט מאוחר יותר התאחדו אנדרסון, ברופורד, ווייקמן והאו. הם ניהלו מאבק משפטי ממושך על זכויות השימוש בשם, נגד הרביעייה שאז עוד הופיעה תחת השם יס. אחרי שהפסידו במשפט, החליטו אנדרסון ושלושת חבריו להופיע תחת שמות המשפחה שלהם. באביב 91´ התאחדו שני ההרכבים ויצאו למגה-טור עולמי, שתועד גם בסרט “Yesyears – The Video”. ההופעות, שנמתחו על פני יותר משלוש שעות כל אחת, לוו באלבום Union, שכשמו, היה אסופה של הקלטות ישנות, שלא יצאו קודם לכן ושבושלו מחדש. בקיץ 2000 יצאו יס לסיבוב הופעות ברחבי ארה"ב יחד עם להקת הרוק הקלאסית קנזס.
חברי הלהקה : ריק וויקמן, פטריק מוראז, טוני קיי, סטיב האוו, טרוור הורן, ביל ברופורד, אלן ווייט, ג´ף דאונז, פיטר בנקס, ג´ון אנדרסון, כריס סקווייר. נוסדה : 1968 ג´ון אנדרסון, הסולן בעל קול הפלצטו, פליט תקופת הביט הלונדונית של אמצע שנות ה-60, פגש את הבסיסט כריס סקווייר, לשעבר מלהקת ה-Syn, ב- 1968 במועדון "לה-צ´ייס". זמן קצר מאוחר יותר התחילו השניים לנגן יחד. הם צירפו אליהם את הקלידן טוני קיי, את הגיטריסט פיטר בנקס, שניגן עם סקווייר בסין, ואת המתופף ביל ברופורד. באותה תקופה היו עסוקות להקות הפופ הבריטיות בחיפושים מוסיקליים. אמני הרוק חיפשו סאונד קשוח או מורכב יותר, שיהיה שונה מהמלודיות הפשוטות שאפיינו את דור הביט. להקות כמו קצפת השתמשו ברית´ם-אנד-בלוז קשוח, ולעומתם השתעשעו קית´ אמרסון ודיפ-פרפל, שהיו אז בתחילת דרכם, בניסיונות ראשוניים של שילוב בין טקסטורות קלאסיות ורוק. הפריצה של יס הגיעה ב-69´, כשהחמישה לוהקו כמופע החימום בהופעת הפרידה של קצפת ב"רויאל אלברט הול" שבלונדון. בעקבות ההופעה הוזמנה יס להפוך ללהקת הבית ב"מרקי" הלונדוני, ובמקביל היא התארחה ב- “Top Gear”, תוכנית הרדיו של סר ג´ון פיל. אלבום הבכורה של יס, Yes, שיצא מאוחר יותר באותה שנה בחברת "אטלנטיק", כלל חומר מקורי, לצד גרסאות כיסוי לשירי החיפושיות והבירדס. אלבום זה והאלבום, Time and Word, שיצא שנה לאחר מכן, לא השאירו רושם מיוחד. שניהם שילבו אלמנטים של רית´ם-אנד-בלוז ברוק, והתאפיינו בצליל צנוע יחסית לאקסטרווגנטיות שעתידה הייתה לאפיין את הלהקה. עם תום ההקלטות פרש בנקס מן הלהקה, בעקבות חילוקי דעות לגבי שילובו של הרכב סימפוני באלבום. במקומו גויס סטיב האו, בוגר הלהקות Tomorrow ו-Syndicate. באלבום השלישי, The Yes Album, פרצה הלהקה אל תודעת הציבור, כשהאו, בעל ההכשרה הקלאסית, עיצב עבורו צליל מורכב וכבד יותר משהיה באלבומים הקודמים. הסינגל “Your Move” , שנכלל באלבום, חצה את האוקיינוס האטלנטי והקפיץ את הלהקה אל 40 הגדולים במצעד האמריקאי. הצלחת האלבום הביאה למסע הופעות אמריקאי, יחד עם ג´ת´רו-טאל. במהלך הסיבוב החלה הלהקה את ההכנות להקלטת אלבומה הרביעי, שהתעכב בשל פרישתו של קיי מההרכב. את העמדה המיותמת שהותיר אייש אשף הקלידים ריק ווייקמן, שפרש זמן קצר לפני כן מהרכב הפולק The Strawbs. ווייקמן, שנהג להשתמש בזמן ההופעות בסוללת מיקלדות אנלוגיות, סינתיסייזרים, פסנתרים ומכשירי אפקטים, השלים את מה שנחשב עד היום לנבחרת הקלאסית של יס, שהספיקה לפעול רק שנה, מאוגוסט 71´ ועד אוגוסט 72´. את הקלטות האלבום החמישי הספיקה הלהקה להשלים תוך פחות מחודשיים. השמועות אומרות כי הקצב המהיר הוא תוצאה של העלות הגבוהה של הציוד של ווייקמן. כתוצאה מהחיפזון, ארבעה קטעים בלבד מתוך האלבום חוברו על ידי כל החברים בלהקה, ושאר הקטעים היו בבחינת תצוגת תכלית וירטואזיות של כל נגן בנפרד. מעל כולם התבלט ווייקמן עם “Cans & Brahms”, שיר אלקטרוני ראוותני, שהתבסס על פראזה מהסימפוניה הרביעית של ברהאמס. ההצלחה המרשימה של האלבום בארה"ב נבעה בין השאר מגרסת הסינגל לשיר “Roundabout”, שכבשה את המצעד האמריקאי. באלבומה הבא, Close to the Edge ניסתה הלהקה להלחים פלייבקים של סטרווינסקי על ריפי גיטרות מטאליים, כרקע למעשיות הקוסמיות שרקם אנדרסון. כל אחת מהיצירות באלבום אכלסה צד שלם של תקליט ויניל (האלבום המלא כלל שלושה קטעים בלבד). באותה תקופה החליט ברופורד לעבור אל להקת קינג קרימזון, ובמקומו גויס אלן ווייט, שהספיק להופיע קודם לכן עם הפלסטיק אונו בנד (של ג´ון לנון ויוקו אונו). ווייט הופיע עם ההרכב בסיבוב הופעות שתועד באלבום משולש, ושאורכו היה יותר משעתיים. ההיסטריה סביב הלהקה הייתה בשיאה: Tales from Topographic Oceans מ-74´ הגיע לזהב עוד לפני שיצא, בזכות כמות ההזמנות האדירה שהצטברה עבורו. הלהקה ניסתה לשבור עם היצירה החדשה את השיאים הבומבסטיים אליהם הגיעה עם אלבומיה הקודמים, ויצאה לסיבוב הופעות נוסף. עם תום הסיבוב פירסמה הלהקה הודעה על פסק זמן, במהלכו התמקדו חבריה בפרוייקטים אישיים. במקביל הודיע ווייקמן על פרישתו מההרכב, ואת מקומו תפס פטריק מורז השוויצרי, בוגר Refugee. מורז הצטרף ללהקה לקראת צאת האלבום Relayer. במהלך סיבוב ההופעות הארוך שליווה את יציאת Relayer הוציאה הלהקה את אלבום האוסף Yesterdays, את סרט ההופעה “Yessongs” וסדרה של אלבומי סולו של חברי הלהקה, שאף אחד מהם לא הותיר חותם. בתום פסק הזמן הארוך הסתגרה הלהקה באולפן, להקלטת Going For the One, עם ווייקמן על הקלידים, לאחר שהחליף את מחליפו מורז. הצליל של האלבום היה בבחינת לקיחת צעד אחורנית, אל מבנים רוקיים פשוטים, הדוקים, וחשוב מכל, קצרים. אחרי צאת האלבום Tormato ב-1978 פנו חברי הלהקה לעבודות סולו. הדבר סלל את הדרך לפרישתם של ווייקמן ואנדרסון מההרכב (אנדרסון עבר להקליט עם המלחין היווני וונגליס), ואת מקומם תפסו ב-1980 טרבור הורן וג´ף דאונס, לשעבר הבאגלס. בהרכב החדש הקליטה יס את האלבום Drama. השותפות המוזרה החזיקה מעמד כשנה, ובאפריל 81´ הודיעה הלהקה על פירוק. דאונס והאו הקימו את אסיה, בעוד סקווייר וווייט צרפו אליהם את הגיטריסט הדרום-אפריקאי טרבור רבין ואת טוני קיי, הקלידן המקורי של יס. מאוחר יותר הזמין סקווייר את אנדרסון לחזור אליהם, ולמעשה, החייה בכך את הלהקה. הורן הפיק ב-1984 את הסינגל הבא של יס, “Owner Of A Lonely Heart”, הלהיט הגדול ביותר של הלהקה, שהגיע למקום הראשון בארה"ב, והיה הקטע הראשון שפזל לכיוון האלקטרוניקה האירופאית והניו-יורקית. הורן הפיק גם את האלבום המלא של יס, 90125. ארבע שנים מאוחר יותר יצא האלבום Big Generator. מיד עם צאתו הודיע אנדרסון על פרישתו החוזרת מההרכב, בעוד סקוויר, ווייט, רבין וקיי המשיכו להופיע בלעדיו. מעט מאוחר יותר התאחדו אנדרסון, ברופורד, ווייקמן והאו. הם ניהלו מאבק משפטי ממושך על זכויות השימוש בשם, נגד הרביעייה שאז עוד הופיעה תחת השם יס. אחרי שהפסידו במשפט, החליטו אנדרסון ושלושת חבריו להופיע תחת שמות המשפחה שלהם. באביב 91´ התאחדו שני ההרכבים ויצאו למגה-טור עולמי, שתועד גם בסרט “Yesyears – The Video”. ההופעות, שנמתחו על פני יותר משלוש שעות כל אחת, לוו באלבום Union, שכשמו, היה אסופה של הקלטות ישנות, שלא יצאו קודם לכן ושבושלו מחדש. בקיץ 2000 יצאו יס לסיבוב הופעות ברחבי ארה"ב יחד עם להקת הרוק הקלאסית קנזס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.