אהמממ...

צפרדעית

New member
אהמממ...

ראשית אפתח באיחולי חג שמח לכולכם <והרי אנחנו אוטוטו לפני סיוט המצות> לפני יומיים נתקלתי ב"טעות" בפורום הנפלא הזה נכנסתי ואפילו ראיתי כמה פנים מוכרות...והחלטתי להשאר קראתי את כל הכתוב , מיום פתיחת הפורום ועד לרגע זה ואני חייבת להגיד שאני פשוט מקנאה אני מקנאה ביכולת שלכן בנות לאהוב את עצמכן ולקבל את עצמכן אני מקנאה ביכולת שלכן להודות ש"אני זה מי שאני" מקנאה בגישה החיובית כ"כ שזורמת פה מקנאה באהבה העצמית,בפתיחות. אצלי הדברים כ"כ שונים אני יודעת שלעולם לא יקרה מצב בו עודף המשקל יתקבל אצלי בסלחנות לעולם לא אסתכל במראה ואוהב את מפלי השומן לעולם לא אראה בעצמי יפה עד שכל העודף יעלם לא יכולה לסבול יותר את ההערות של הסביבה "את כל כך יפה, לא חבל?" לא יכולה לסבול את התמונות הישנות שלי שמראות לי כל פעם מחדש שאפשר גם אחרת לא יכולה לקבל את העובדה שיש גברים שנמשכים לנשים גדולות לא יכולה להבין שמישהו יכול לאהוב את מה שבעיניי ניראה כ"כ לא אסתטי<ואני מדברת פה רק על עצמי>. הסביבה תמיד קיבלה אותי כמו שאני, הבעיה היא שאני לא מקבלת את עצמי! אני מתכוונת "לשרוץ" פה, ולנסות ללמוד מאיפה באה הקבלה שלכם ואולי, רק אולי, חלק מהגישה שלכם תידבוק גם בי (אשרי המאמין) אני רק יכולה להוסיף,שבעיניי כל היתרונות מתגמדים בגלל אותה "בעייה" שלכם צפרדעית (הירוקה מקנאה)
 
הסנדלר הולך יחף

גם זוגתי החמודה נמצאת במצב שלך. רק שלא יהיו לך אשליות שזה שיש איש שאוהב אותך כמו שאת יכול לעזור. הכל בא מבפנים. אבל אני אוהב אותה כמו שהיא וזה אומר לאהוב אותה גם על זה שהיא לא אוהבת את עצמה. אף פעם לא ניסיתי לשכנע אותה שכדאי לה לאהוב את עצמה, כי מבחינתי זה קביעת עמדה שאני צודק והיא טועה. אז אני אוהב אותה והיא פחות אוהבת את עצמה ושנינו חיים עם זה בשלום. וחג שמח לכולם. עכבר
 
למעלה