אהלן
מצטער להיות עוכר ישראל, אבל יש לי דברים לומר(בחרתי לומר אותם פה): ירד לי ממיכא"ל. קרנה של השיטה ירדה בעיניי, ואני אסביר: בראש ובראשונה, גביית המחיר. כמה דובר על הדינמיקה בין עשירים לעניים("האינטרס של העשירים הוא תמיד להפוך ליותר עשירים ולהשאיר את העניים עניים"), דובר על שוויון הזדמנויות וכו'. איפה זה מתבטא בדיוק מצד ממציאי השיטה, חוץ מדיבורים כמובן? ולא סתם מחיר סמלי לכיסוי ההוצאות של הספרים והציוד, 1700 שקל מכל אחד בכיתה של כמה עשרות תלמידים. והרי זה ביטוי מדוייק לאותו עניין, מי שיש להם כסף מקבלים את ה"כלים"(גם כן כלים) להצליח יותר, למצות יותר, והדפוקים נשארים דפוקים. כשמני ברזילאי התארח בפורום לפני שנתיים, מישהו שאל אותו על זה. באופן אופייני, השאלה זכתה להתעלמות פלצנית, שעונדת לעצמה איזה מין הילת חידה אניגמטית. "בטח יש שם איזה תובנה עמוקה בגביית ה1700 שקל האלה שהוא מבין ואני לא, מי אני שאתהה" עוד דבר: שיטה מוצלחת, עובדת, היא שיטה שנגישה להרבה אנשים, שמצליחה לחדור אליהם. מתוך כיתה של כמה עשרות תלמידים, כמה מהם יאמרו אחרי הקורס "חרא, לא למדתי כלום, בזבוז של כסף"? אני לא חושב שאפשר להאשים את התלמידים עצמם. אם השיטה הייתה יוצר מוצלחת, היא הייתה מצליחה לפנות אל הרוב, ורק לחלק קטן של אנשים קשים במיוחד היא הייתה נכשלת. כמישהו משלם 1700 שקל, הוא מצפה שיספקו לו את הסחורה, הוא לא בקטע של להתאמץ בשביל זה. לא כל האנשים נמצאים במצב נפשי של אחריות מספיקה ומוטיבציה מספיקה כדי למצות הכל. את שתי אלה על אחריות הקורס לעורר בתלמיד כדי שהוא יוכל להרוויח משהו מכל העסק. יותר מזה, אם הם מעיזים לגבות 1700 שקל, חובתם בתור אנשי מקצוע לוודא ולעשות כל שביכולתם כדי לאפשר לתלמיד לספוג כמה שיותר. אבל מה זה משנה להם, ה1700 שקל מגיעים לחשבון הבנק בין התלמיד זוכה להארה ובין אם לא. כמו כן, לאחר הקורס, לחניך הקורס נותר הספר ומה שהוא זוכר ממהלך הקורס. אם אותו בחור חווה את ההארה העמוקה אחרי הקורס, הוא תכל,ס יוצא לשדה הקרב כשהוא לא חמוש, והוא לבד. אני מדבר על טכניקות ניהול הזמן, על טכניקות האוטוסוגסטייה, טכניקות המדיטציה, ההתכוננות למבחנים, וכו' (דברים מאוד נחמדים, אם כי לא מקוריים. בעצמי נתקלתי בכל מיני מקורות מידע בטכניקות שהועלו במיכא"ל). אני אישית מקרה כזה. אי אפשר בשום צורה להאשים אותי בחוסר מוטיבציה לאחר הקורס. אני חוויתי הארה לאחר סיום הקורס, ותקופה מסויימת הייתה לי המון המון מוטיבציה. אבל מה, הכל היה שווה לתחת בהיעדר הכוונה מסודרת כלומר טכניקות עם הסברים מפורטים שייתנו לי כלים, הייתי כעלה נידף ברוח. חוסר האונים הזה הביא אותי למצבים נפשיים מאוד לא נעימים בלשון המעטה. לדעתי, זה פשוט חוסר אחריות, ועצלנות מצד האירגון. מבחינתי, מיכא"ל מחוייבים עליי לספק לי את הכלים הדרושים לי גם בסוף הקורס, כשאין לי גישה למנחה ומה שמדברים בקורס, או לפחות(!!!!) להפנות אותי למקורות המידע ששם אוכל ללמוד את מה שדרוש לי. עוד דבר דפוק בעיניי, זה הגישה הזאת של "לא להאכיל בכפית". זה פשוט בולשיט. זה עובדה פשוטה שכדי שבנאדם יוכל לעבור תהליך ולספוג ערכים עמוקים צריך ליצור מצב רגשי שמאפשר את זה. אם אתם מצפים מבנאדם שלא נמצא במצב הרגשי הזה ללכת ולנסות לפענח את הרמזים הפלצניים שאתם כל כך אוהבים לפזר בנדיבותכם הרבה, אתם לא מחוברים בכלל. הרבה פעמים, דווקא הדבר הנכון לעשות הוא קצת "להאכיל בכפית"(אני רואה את זה בתור הכוונה). תראו, זה לא שאין דברים טובים. הקורס החדיר בי את ההבנה שהאחריות לחיים שלי היא בידיי, ושאם המצב חרא, זה לא חייב להיות ככה, אפשר לשנות את זה. הבנתי שאפשר להשתנות ולהתפתח, וההבנה הזו הניעה אותי לשינויים גדולים באישיות ובאופן החשיבה. וזה דבר גדול. העניין הוא שאפשר להחדיר את ההנה החשובה הזו באנשים(מה שאני עושה בכל הזדמנות) גם בלי לגבות 1700 שקל. הבעיה היא שאין אלטרניטיבות אחרות למיכא"ל, עוד ארגונים שפונים לתמידי תיכון כדי להרחיב את עולמם, ולכן גם מיכא"ל מרשים לעצמם לגבות 1700 שקל. את מה שמיכא"ל עושה אפשר לעשות באופן טוב יותר ונגיש יותר ומעמיק יותר ומהוקצע יותר, בצורה זולה הרבה הרבה יותר, ומתוך יותר אידיאליזם. בלי קשר לדעתי על מיכא"ל, אני אמשיך להשתתף בפורום הזה אם אתקל בדיונים מעניינים. שיהיה לכולם יום טוב (סלחו לי על טעיות ניסוח אם ישנן כאלה, ואם השמטתי עוד טיעונים אוסיף אותם אח"כ). אני מקווה שלא אזכה שוב להתעלמות
מצטער להיות עוכר ישראל, אבל יש לי דברים לומר(בחרתי לומר אותם פה): ירד לי ממיכא"ל. קרנה של השיטה ירדה בעיניי, ואני אסביר: בראש ובראשונה, גביית המחיר. כמה דובר על הדינמיקה בין עשירים לעניים("האינטרס של העשירים הוא תמיד להפוך ליותר עשירים ולהשאיר את העניים עניים"), דובר על שוויון הזדמנויות וכו'. איפה זה מתבטא בדיוק מצד ממציאי השיטה, חוץ מדיבורים כמובן? ולא סתם מחיר סמלי לכיסוי ההוצאות של הספרים והציוד, 1700 שקל מכל אחד בכיתה של כמה עשרות תלמידים. והרי זה ביטוי מדוייק לאותו עניין, מי שיש להם כסף מקבלים את ה"כלים"(גם כן כלים) להצליח יותר, למצות יותר, והדפוקים נשארים דפוקים. כשמני ברזילאי התארח בפורום לפני שנתיים, מישהו שאל אותו על זה. באופן אופייני, השאלה זכתה להתעלמות פלצנית, שעונדת לעצמה איזה מין הילת חידה אניגמטית. "בטח יש שם איזה תובנה עמוקה בגביית ה1700 שקל האלה שהוא מבין ואני לא, מי אני שאתהה" עוד דבר: שיטה מוצלחת, עובדת, היא שיטה שנגישה להרבה אנשים, שמצליחה לחדור אליהם. מתוך כיתה של כמה עשרות תלמידים, כמה מהם יאמרו אחרי הקורס "חרא, לא למדתי כלום, בזבוז של כסף"? אני לא חושב שאפשר להאשים את התלמידים עצמם. אם השיטה הייתה יוצר מוצלחת, היא הייתה מצליחה לפנות אל הרוב, ורק לחלק קטן של אנשים קשים במיוחד היא הייתה נכשלת. כמישהו משלם 1700 שקל, הוא מצפה שיספקו לו את הסחורה, הוא לא בקטע של להתאמץ בשביל זה. לא כל האנשים נמצאים במצב נפשי של אחריות מספיקה ומוטיבציה מספיקה כדי למצות הכל. את שתי אלה על אחריות הקורס לעורר בתלמיד כדי שהוא יוכל להרוויח משהו מכל העסק. יותר מזה, אם הם מעיזים לגבות 1700 שקל, חובתם בתור אנשי מקצוע לוודא ולעשות כל שביכולתם כדי לאפשר לתלמיד לספוג כמה שיותר. אבל מה זה משנה להם, ה1700 שקל מגיעים לחשבון הבנק בין התלמיד זוכה להארה ובין אם לא. כמו כן, לאחר הקורס, לחניך הקורס נותר הספר ומה שהוא זוכר ממהלך הקורס. אם אותו בחור חווה את ההארה העמוקה אחרי הקורס, הוא תכל,ס יוצא לשדה הקרב כשהוא לא חמוש, והוא לבד. אני מדבר על טכניקות ניהול הזמן, על טכניקות האוטוסוגסטייה, טכניקות המדיטציה, ההתכוננות למבחנים, וכו' (דברים מאוד נחמדים, אם כי לא מקוריים. בעצמי נתקלתי בכל מיני מקורות מידע בטכניקות שהועלו במיכא"ל). אני אישית מקרה כזה. אי אפשר בשום צורה להאשים אותי בחוסר מוטיבציה לאחר הקורס. אני חוויתי הארה לאחר סיום הקורס, ותקופה מסויימת הייתה לי המון המון מוטיבציה. אבל מה, הכל היה שווה לתחת בהיעדר הכוונה מסודרת כלומר טכניקות עם הסברים מפורטים שייתנו לי כלים, הייתי כעלה נידף ברוח. חוסר האונים הזה הביא אותי למצבים נפשיים מאוד לא נעימים בלשון המעטה. לדעתי, זה פשוט חוסר אחריות, ועצלנות מצד האירגון. מבחינתי, מיכא"ל מחוייבים עליי לספק לי את הכלים הדרושים לי גם בסוף הקורס, כשאין לי גישה למנחה ומה שמדברים בקורס, או לפחות(!!!!) להפנות אותי למקורות המידע ששם אוכל ללמוד את מה שדרוש לי. עוד דבר דפוק בעיניי, זה הגישה הזאת של "לא להאכיל בכפית". זה פשוט בולשיט. זה עובדה פשוטה שכדי שבנאדם יוכל לעבור תהליך ולספוג ערכים עמוקים צריך ליצור מצב רגשי שמאפשר את זה. אם אתם מצפים מבנאדם שלא נמצא במצב הרגשי הזה ללכת ולנסות לפענח את הרמזים הפלצניים שאתם כל כך אוהבים לפזר בנדיבותכם הרבה, אתם לא מחוברים בכלל. הרבה פעמים, דווקא הדבר הנכון לעשות הוא קצת "להאכיל בכפית"(אני רואה את זה בתור הכוונה). תראו, זה לא שאין דברים טובים. הקורס החדיר בי את ההבנה שהאחריות לחיים שלי היא בידיי, ושאם המצב חרא, זה לא חייב להיות ככה, אפשר לשנות את זה. הבנתי שאפשר להשתנות ולהתפתח, וההבנה הזו הניעה אותי לשינויים גדולים באישיות ובאופן החשיבה. וזה דבר גדול. העניין הוא שאפשר להחדיר את ההנה החשובה הזו באנשים(מה שאני עושה בכל הזדמנות) גם בלי לגבות 1700 שקל. הבעיה היא שאין אלטרניטיבות אחרות למיכא"ל, עוד ארגונים שפונים לתמידי תיכון כדי להרחיב את עולמם, ולכן גם מיכא"ל מרשים לעצמם לגבות 1700 שקל. את מה שמיכא"ל עושה אפשר לעשות באופן טוב יותר ונגיש יותר ומעמיק יותר ומהוקצע יותר, בצורה זולה הרבה הרבה יותר, ומתוך יותר אידיאליזם. בלי קשר לדעתי על מיכא"ל, אני אמשיך להשתתף בפורום הזה אם אתקל בדיונים מעניינים. שיהיה לכולם יום טוב (סלחו לי על טעיות ניסוח אם ישנן כאלה, ואם השמטתי עוד טיעונים אוסיף אותם אח"כ). אני מקווה שלא אזכה שוב להתעלמות