אהלן!

[the mush]

אהלן!

טוב, בהתסכלות מהירה בדפי הפורום אני רואה הרבה חבר'ה כמוני, אבל לא מצאתי תשובות לשאלות שלי- אז סלחו לי!

אז גם אני מתחילה לחשוב ולתכנן את הטיול של למזרח. אבל אני מרגישה שמה שאני מחפשת זה לאו דווקא מה שרוב החבר'ה מחפשים, ולכן אני כמעט ולא מוצאת על כך חומר.
בעיקרון הגדול- אני רוצה ללמוד. אני מאוד אוהבת ומוקסמת מתרבות הנפש ההינדית/בודאיסטית [אני אפילו לא יודעת איך באמת קוראים לזה.] אני רוצה לטוס למזרח ולהתנסות ביוגה, מדיטציה, זן, תזונה, שלוות נפש, שמחת חיים... ופחות טרקים עם חבר'ה, מסיבות פול מון מלאות באלכוהול וסמים.

אז איפה יותר הכיוון שלי? איפה אני יכולה למצוא את הדברים האלה?
[וכמובן שיעזור לי גם, ובאיזה עונות!]

תודה רבה רבה!!

 

[kogawa]

בקריאה ראשונה ודאי תחשבי שאני לא עונה לשאלתך

מפרספקטיבה של עשרות שנים במזרח ולימודים מתקדמים בנושא זה, אני חייב ראשית להצביע על היותך ככל הנראה שבויה בקונספציות כמו רבים אחרים ומחפשת רוחניות במקום לא נכון.
למזרח נוסעים כדי להכיר את המזרח ומי שרוצה ללמוד אותו חייב להקדיש לכך שנים ולא שבועות. קראי את "אוריינטליזם" של סעיד ותגלי מה הוא האוריינטליזם וכן מהו אוריינטליזם עצמי, ולאחר קריאה של ספרות נוספת תגלי שיש במזרח פחות רוחניות מבישראל, ויותר מאבק בורגני לחיים טובים יותר, והרוחניות שישנה היא בשפות זרות שאינך מכירה, בקודים תרבותיים ("ארגז הכלים" של אן סווידלר או "מערך קורי העכביש" של קליפורד גירץ) שונים לחלוטין, בתבניות מחשבתיות זרות וכן הלאה, ולכן למערבי שאינו מוכן לשבת שבע שנים במנזר או תשע שנים במכון ריקוד, חבל על הזמן שיוקדש לנסיון לדלות את מעט הרוחניות שקיימת, פשוט כי אין בכך כל סיכוי.
רוצה יוגה? זן? כל שאר הדברים שהזכרת? למדי אותם רק בארץ ואז בקרי במזרח כשיש לך מעט כלים להבין. כל המורים שפגשתי במזרח הם שרלטנים המלמדים זרים את התרבות המזרחית המוכונת למטרת מכירה למערביים, ולכן לומדים זאת רק מערביים כמוך שהולכים שולל אחר הרמאים שוחרי הממון הללו.
סעי למזרח בחדשי החורף שלנו, ועירכי הכרות ראשונית. תמצאי משהו שמעניין אותך שובי ארצה ולמדי זאת כאן.

 

[the mush]

קודם כל,

תודה רבה!
דווקא מאוד התחברתי למה שכתבת, וזה נותן לי פרספקטיבה לטיול.
כמובן, שאני כבר בתחום [יוגה, קורסי נשימות, מדיטציה] שאני מחפשת גם במזרח.
אבל בטוח נשארו שמה איזורים "טהורים" שעדיין חיים על פי תורה שהיא שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירות, וזה את אני מחפשת [כמובן לצד הכרות עם תרבות שונה ומקומית.]

 

[קרלטון]

אם מחפשת... אז כנראה שתמצאי

הסיפור חוזר על עצמו, מדי פעם נכנס לפה מישהו עם שאלה דומה לשלך ו-kogawa דואג למהר ולהסביר לו שאין לו מה לחפש במזרח

אבל אני לא בא אליו בטענות, כוונותיו טובות והוא מאמין במה שהוא אומר.

בכל מקרה, אולי תתענייני בדיון הרלוונטי שהתפתח בנושא זה בשרשור הבא, יש שם לא מעט פנינים (ללא ציניות)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=359&MessageId=163223182

 

[the mush]

בקריאה שנייה של מה שכתבתי,

הבנתי שלא הבהרתי את עצמי כמו שצריך.
מה שמעניין אותי זה איך אנשים חיים, להבין את הדברים שחשובים לאנשים, את התרבות שלהם...
אין לי שום כוונה להתבודד באשראם או לחילופין לעשות טריקים נועזים.
מעניין אותי אנשים! וגם מבעד לעין המצלמה.
איך אני מצליחה לחוות את הצורת החיים השונה הזאת מהתרבות שלנו?
(חייתי בדרום אמריקה, ושם אני מרגישה שאני מכירה את הריחות, את השפה, מנהגים, איך אנשים מתחייסים לחיים ולעולם- וזה מה שאני גם מחפשת במזרח]

תודה!

 

[sailor]

פשוט

לצאת מהנתיב השחוק ולהתחבר עם מקומיים.
יש סקרנות גדולה לזרים ולתרבות זרה ברוב מדינות המזרח וקל להתחבר עם אנשים.
הכי פתוחים אלי היו סטודנטים ונזירים צעירים (מקבילים לתלמידי תיכון אצלנו) שצמאים ללמוד ולהכיר את העולם הגדול.

 

[prizman]

עכשיו זה באמת יותר מובן.

רק שתדעי, הינדו או בודהיסטים לא מתעסקים בד"כ בענייני דת או אמונה כל יום, גם לא כל שבוע או חודש.
יש רק אחוז קטן שכן.

להכיר אנשים ותרבות זה מאוד פשוט. כמו שסיילור כתב, צריך רק לצאת הנתיב המטיילים השחוק.
אפילו בערים גדולות כמו בנגקוק, קטמנדו או הנוי מספיק ללכת ק"מ אחד הצידה ולגלות חיים אחרים, שלא
לדבר על כך שבד"כ המרחק של שעת נסיעה מהעיר אפשר בד"כ להגיע לכפרים שהם מה שאת מחפשת.

שתי נקודות לתשומת לב:

1. בד"כ לא ידברו במקומות האלה אנגלית, עדיף ליצור קשר מראש עם מישהו שידע לתרגם.
2. תנאי השינה במקומות האלה לא תמיד מתאימים לאדם מערבי. אני אישית מעדיף בד"כ למצוא איזשהו
גסטהאוס סביר היכנשו קרוב. לך אולי זה דווקא כו יהיה בסדר. יש אנשים שדווקא נהנים מחיי הכפר האלה.

 

[לבן בחלiם שחור]

מזדהה פלוס מנסה לענות

חזרתי אתמול בטיול במזרח. היינו בצפון תאילנד, לאוס, ויאטנם וקמבודיה.

אני חייבת לומר לך שהייתי בדיוק כמוך, ואכן- הרבה ציפיות "רוחניות" שהיו לי התבדו. אבל לא לגמרי. בכל מקום שתגיעי את בוחרת מה לעשות. אם תישארי בעיר הגדולה, או תלכי רק למקומות מתויירים סביר שלא תראי צורות חיים אחרות. זה שאלה של כמה תחפשי וכמה תתאמצי כדי למצוא את מה שאת מחפשת.

בכל זאת,

יש מקומות שלהרגשתי הייתה בהם אווירה יותר כמו שאת מתארת. למשל בעיירה "פאי" הקסומה בצפון תאילנד. כשעזבתי גיליתי שיש שם קורס מדיטציה ממש מעולה של שבוע או יותר.

גם בלאוס הרגשתי חזק את השילוב הזה של שלווה, טבע ובודהיזם. פשוט רואים את זה בחיים שלהם. בנזירים שפוגשים (אם את מצליחה לתפוס נזיר שיודע מספיק אנגלית, מומלץ לדבר איתו).

למשל בויאטנם, לא הרגשתי את האווירה הזאת. הבודהיזם שם שונה, יותר מושפע מסין. (לעומת הבודהיזם ההודי יותר, בלאוס וקמבודיה, בהכללה)

אבל הכל מאוד אישי.

הרבה חבר'ה שפגשתי שטיילו בהודו, אמרו לי ששם האווירה מיוחדת ממש. ולו רק בגלל שהרבה מטיילים שהם פגשו התחברו לאווירה ה"רוחנית" יותר, וזה משפיע עליך..

מקווה שעזרתי. לילה טוב!

 

[sailor]

זה בסדר שטילת שם בלי ללמוד כלום על בודהיזם,

אבל חבל שאת כותבת שטויות מחוסר ידיעה ומחוסר הבנה של המעט שראית.

 

[לבן בחלiם שחור]

למה לענות בצורה כזאת?

מצאתי את עצמי עונה לך, אבל מחקתי את ההודעה כי לא בא לי לענות לטון כזה מזלזל. לילה טוב.

 

[sailor]

LOL

 

[prizman]

רק להתחלה, בהודו ונפאל זה הינדו

ובתאילנד או עוד כמה מדינות מסביב מדובר בבודהיזם, אלו דברים מאוד שונים.

לא נראה שאת ממש יודעת על מה את כותבת. משעשע לדעת שגילית קורס מעולה
שלא היית בו כי היית בסטאלה הישראלית.

 

[לבן בחלiם שחור]

האמת

שממש מעניינת אותי התרבות והדת במדינות האלו, ולכן אני כן קצת יודעת. אני יודעת לגבי ההינדו, אם לא תתפוס אותי במילה, התכוונתי להשפעה הודית לעומת השפעה סינית.

 

[prizman]

זה נחמד להתעניין בתרבות ובדת נניח

אבל השוני מאוד גול גם בין המדינות הבודהיסטיות וגם בין המדינות ההינדיות
כך שממש אין מה להקביל בין הדברים האלה.
אז אני לא תופס אותך במילה, רק בחוסר ידע כללי.

 

[ברי ההומלס קופא מחום]

לדעתי אין שום אווירה כזו

לא בתאילנד, לא בלאוס, ובטח שלא בהודו.
מי שמחפש את האווירה הזו ילך למקום שבו היא נמצאת.
בהודו האוויר היא רחוקה מלהיות
רוחנית (דעתי לפחות).
הפעמים היחידות שבהם הרגשתי רוחניות זה הפעמים שבהם נכנסתי למקדשים בשעת תפילה או במקום מסוים שהיו איתי המון נזירים.
מעבר לזה כלום.
הודו היא רוחנית למי שמחפש אותה כך.

 

[קרלטון]

האמת שרק כשאני קורא את השרשור הזה

הבנתי שיש אנשים אשכרה מצפים לפגוש את הרוחניות בכל פינה ברחובות או ביומיום של האנשים במזרח. אם זה המצב - אז אני יכול להסכים גם עם התגובה שלך וגם עם הביקורת של kogawa על הרומנטיזציה של המזרח.
גם נזירים, רובם הגדול, הופכים להיות נזירים מתוך מניעים חומריים (אין למשפחה כסף והם לא רואים לעצמם אפשרויות פרנסה) או לתקופות קצרצרות עקב לחץ של החברה (ובתור "סימון וי" על מנהג מקובל שהמשפחה והחברים מצפים שיקיימו).

ולמרות כל זאת, ניתן למצוא מקומות ספציפיים בהם הדברים שונים ובהם כן אפשר לקבל ולחוות משהו אחר, קהילות מצומצמות של מתרגלים רציניים, מורה בעל שיעור קומה. רק צריך להיות ברור שהמקומות האלה הם יוצאי הדופן ולא הכלל. דוגמא למקומות כאלה הוזכרו בלינק לשרשור שהזכרתי. וכן, הם מאוד רחוקים ממקומות השהייה המסורתיים של מטיילים ישראלים.

 

[sailor]

מנזרים בודהיסטיים הם החנוך חינם

(בלי חוק) ולילדים ונערים כפריים ולעניים בעיר זו הדרך היחידה ללמוד קרוא וכתוב ודברים נוספים.
בלאוס יצא לי לשוחח הרבה עם נערים נזירים (הם רצו לדבר אנגלית וללמוד על העולם) והם משקיעים הרבה בלימודים כדי לא להיות בתחתית שוק העבודה והמדרג החברתי.