מלאכת החנונים
בסיס: P.V.C (זהו מוט פלסטיק חלול ויחסית שמן) - אם אתה קונה, חפש קוטר כמה שיותר צר, אפשר למצוא את זה גם זרוק במקומות שהיו בהם שיפוצים או באזורי תעשיה שונים... (כמו בתלפיות למשל). P.V.C שמן מדי, גמיש מדי ונוטה להישבר מהר מדי. פיברגלאס (זהו מוט פלסטיק לבן אטום וצר) - זה הדבר, זה חזק כמו פלדה (בונים עם זה ספינות בימינו), מן הסתם יותר יקר מ-P.V.C, אבל הנה החשש: הסיבים משרטנים, לכן כשמנסרים את זה, צריכים לשים מגבת על הפנים (מומלץ גם במקרה של ה-P.V.C, אבל פחות משנה), וסיבים שנכנסים לעור אינה דבר רצוי כלל וכלל. עוד לא מצאתי מישהו שהיה עד לפיברגלאס שנשבר, אבל יכול להיות שאני לא מכיר מספיק אנשים... הבעיה המרכזית בפיברגלאס, זה איך להשיג את זה. אי אפשר כמעט להשיג מוטות בודדים, והקנייה היא בדרך כלל סיטונאית, אני בשבועות/חודשים הקרובים עלול להצליח להשיג הזמנה גדולה של מוטות פיברגלאס, אם יהיה, אני ארשום הודעות בפורומים ואציע לכל הירושלמים להביא כסף למפגשים בן סאקר או בכל דרך אחרת, והמוטות יתקבלו. גוף: יפה, עכשיו זה הזמן לחסום את המוט, כדי שהוא לא יחדור בעד המעטפת שלו, אתה לוקח פיסת קרטון ומלפפה סביב המוט בעזרת מסקינטייפ (אני משתמש בשקוף, יותר זול), על הקרטון להציץ קטן מהמוט, כלומר, שיהיו בערך 2-3 סנטימטרים של קרטון מעבר למוט, שיבלמו את החדות של המוט. כעת, אתה מכין את הגוף של החרב, מזרון שטח (כזה ששמים מתחת לשק שינה כשיש אבנים על הריצפה), יש שמשתמשים במזרונים אחרים. על כל פנים במקרה של מזרון השטח (הפשוט ביותר כך נדמה לי), אתה חותך בעזרת סכין יפני את שני צידי החרב, שתי פרוסות מזרון, רחבות יותר מהמוט (כמובן...), ובקשר לאורכן, תשאיר מקום לידית. עכשיו זה השלב לחרוץ באמצע המזרונים, בחריץ זה, ישב המוט בהמשך, יש לחרוץ בדרך הבאה: אתה לוקח סכין יפני וחורץ שני חריצים ארוכים (חריצים, לא חתכים), לאורך המזרון (אל תחרוץ את הקצה העליון, כי אתה מתכוון להדביק את שתי פרוסות המזרון למעלה קצת מעל המוט), ואז אתה נפטר מהאמצע, כך נוצר חריץ שאמור להיות ברוחב של המוט שלך (נשמע גס...). טוב, יש כאלה שמשתמשים בכל מני בדים-פלסטיים כאלה כדי ליצור שכבת בטחון נוספת בקצוות של החרב, אין יותר מדי טעם לפי דעתי... לא משנה, תמרח דבק מגע (כדאי לקנות פחית גדולה, שפופרת זה קצת מגוכח), לאורך הצדדים החרוצים של המזרונים, ולאורך כל המוט כולל החסימות. חכה 10 דקות וחבר את הכל יחד, המוט צריך להיות בדיוק בחריץ, וההדבקה צריכה להיות מאד ישירה (זהירות, ברגע שאתה מניח את המזרונים אחד על השני, כבר קשה מאד לחזור בך במקרה של טעות). מלאכת הגילוף והכנת הלהב: כעת אתה לוקח סכין יפני ומגלף באופן הבא את החרב, אתה מוציא מהסכין היפני שלך להב די ארוך, נועל את הסכין, מציב את הסכין בתנוחה אלכסונית ולא מנסר, אלא מושך את הסכין לאורך המזרון כדי ליצור את החדות, אתה עושה את זה קודם כל בצד אחד, משני צידי החרב, ואז הופך ואותו הדבר. הקטע הקשה יותר הוא ליצור להב חד בקצה, אסור שיהיה חד מדי, וגם לא כדאי לעשות חרב מרובעת... כאן ה-touch האישי שלך נכנס. עכשיו אתה לוקח ניר-דבק בשם Duct Tape, זה ניר דבק כסוף עשוי מבסיס של בד ועולה יותר מדי כסף, אתה מכסה את הלהב בחתיכות ארוכות (זה נראה יותר טוב), את החתיכה הראשונה אתה שם בחיבור בין שני המזרונים, וכן הלאה... כך אתה מכסה את כל המזרון, תעשה את זה שיראה יפה... הדאקט טייפ גם מחזק מאד את החרב וגם נותן לה גוון כסוף של פלדה, אם יצאו לך קמטים, אז זה יראה פחות יפה... יש כאלה ששמים איזולירבאנד (דבק-ניר רק לא מניר, בצבע שחור בדרך כלל, נראה ומרגיש כמו גומי, זה חלק, חזק, ויפה) כדי לחזק את האחיזה של המזרונים אחד בשני, או כדי להוות סרגל כששמים את הדאקט טייפ, זה לא ממש נחוץ, אבל אל תפחד לשים אם בא לך, לא יראו את זה בכל מקרה. מלאכת הכנת הידית והגארדה: אתה מוצא חתיכת ציור השקיה, מקפל אותו בשלישו ובשני-שלישו, כך שיש לך חתיכת צינור שמקופלת לשלושה חלקים, אתה איך שהוא מצמצם את הקוטר של אחד החלקים (בדרך כלל ע"י חתיכה וקימוט), ומכניס את אחד הקצוות לתוך השני, אז יש לך מין-טבעת שטוחה ומכוערת, זו הגארדה שלך (אם יש לך רעיונות יותר אינטליגנטיים, אשמח לשמוע, אבל זהירות, לא מקבלים דברים ממתכת או עץ, זה פשוט מסוכן וכל הבולשיט הזה...). אתה ממקם את הגארדה שלך בין הלהב למוט (שהשארת עבור הידית). אתה לוקח איזולירבנד, ומתחיל להתפרע, אתה צריך לכסות את כל הגארדה, וגם אפשר לשים פס אחד על הלהב, כדי שלא יראו שיש שם חלל ריק, וגם כדי לחזק את חלקי החרב. עכשיו, אתה יוצר גולה לסוף החרב, אפשר ממזרון, אפשר מאלף דברים אחרים, תחשוב על זה לבד. אז אתה לוקח סול, חותך אותו לגודל הרצוי ומלפף אותו סביב הידית, זו האחיזה הטובה ביותר (אתה זוכר את החרב של נדב? הסול שם פשוט עושה אותה יפהפיה ונוחה באופן יוצר דופן לשימוש). את הסול אתה מדביק לפסוף בפס אחד של איזולירבנד. את הגולה את כמובן מדביק עם איזולירבנד גם כן, אל תתקמצן, זה צריך להיות חזק וזה לא חומר כל כך יקר... ואז, יש לך חרב! עלויות: מוט P.V.C, שלושה מטר - 16 ש"ח מוט פיברגלאס - הלוואי וידעתי. קרטון - תמצא קופסא ריקה ברחוב, או ליד פח זבל. מסטקינטייפ - 5 ש"ח מזרון שטח שלם - 30 ש"ח בערך (בחנויות מטיילים). פחית ממוצעת של דבק מגע - 20-30 ש"ח. דאקט טייפ - 30 ש"ח. איזולירבנד - 4 ש"ח. צינור השקייה - תמצא ברחוב... סול - אין לי מושג... זה לא אמור להיות יקר, משהו כמו 6 ש"ח למשטח גדול. ובכן, אני מקווה שעזרתי לך (בטח ראית את גודל ההודעה והחלטת... אוקיי, בוא נחכה להסבר ממישהו אחר), אבל לא נורא... בהצלחה (אני כמובן אשמח לעזור לך ולעשות איתך חרבות אם תרצה, כמובן שאני לא כל כך מוכשר לזה עדין, אבל ראיתי כבר כמה פעמים איך עושים את זה). טל (כן כן, יריבך המושבע, זורק הפיגיון).
