אהלן.. שאלה

[shuye18]

אהלן.. שאלה

מה ההסתברות להשתגע מחקירה פנימית? או ממדיטציות בכלל? תודה מראש..

 

[בדיחהקוסמית]

פיפטי-פיפטי

או שכן - או שלא

מה גילית עד עכשיו ששיגע אותך? צריך לזכור שבשביל להשתגע - דרוש משוגע כאשר חקירה פנימית ומדיטציה ללא הזדהות עם המשוגע - דווקא הולכים מעבר לשיגעון יותר מזה, אומרים שהשפיות האמיתית תבוא מהתעוררות רוחנית, זאת אומרת שכבר עכשיו אתה משוגע (כמו כולם) עוד לפני שבכלל התסכלת פנימה! אתה רק לא מודע לזה...

וקצת יותר ברצינות

אם החקירה הפנימית היא חקירת שתי וערב שבה מזדהים עמוקות עם כל מה שרואים, זה יכול להיות מפחיד, משתק, מפריע, חרדה עלולה להתחדד, אשמה עלולה להתרחב, כאב עלול להחריף, ואפשר להסתחרר. אם החקירה הפנימית היא לא שופטת אלא נייטרלית, מתוך מרכז של שקט וידיעה שכל מה שייחשף הוא חלק ממני, אבל לא באמת אני, אפשר למצוא את כל אותם דברים שהם מקור הסבל האנושי, אבל כמו שמסתכלים במראה - לדעת שזאת רק השתקפות. כשאתה מביט במראה אתה לא מסרק את הדמות אלא את הראש שלך - ככה גם כשתראה בפנים פחד, כאב, שיגעון, תראה לבסוף שהם ממשיים כמו אותה דמות - הם רק הקרנה.

 

[shuye18]

שלום.. ../images/Emo13.gif

ותודה רבה על התגובה.. בהחלט מעניינת אותי.. הסיפור הוא, שכבר יש לי הפרעת חרדה. ודרך חצי שנה של מדיטציות אינטנסיביות הצלחתי להתגבר על הרבה מאוד חלקים מההפרעה. אני כן יכול להגיד שחוויתי דברים מאוד לא נעימים בזמן החקירה שעשיתי, אבל הצלחתי להתעלות מעליהם. מההפרעת החרדה שיש לי, נשאר פחד אחד מרכזי והוא 'פחד להשתגע'. ואני רק עכשיו מתחיל להבין את הסיכויים שלי להשתגע ממדיטציות..

אתמול למשל, יצא לי לעשות מדיטציה של שעה וחצי (לרוב זה בדרך כלל חצי שעה), וממש בסוף של המדיטציה התחלתי לחשוב שאם אני אמשיך למדט אני אשתגע. ופשוט פקחתי את העיניים בבהלה קטנה ושכבתי איזה 20 דקות-חצי שעה ממש בהלם.. בלי שום אפשרות להתנחם במשהו. מנותק מהמציאות לחלוטין. כמובן שעם הזמן חזרתי ל'מציאות'. אבל באותו רגע, זה היה סיוט! אני לא רוצה לוותר על המדיטציות, אבל אני יודע שאני לא מוכן לגילויים עצמיים באמת עמוקים. והחרדות מביאות אותי להרבה מצבים שבהם אני שופט ומזדהה.. אני לא חוקר מעמדה ניטראלית, בכלל לא.

דווקא אתמול, הייתה המדיטציה הראשונה אני חושב שבאמת החלטתי להיות ניטראלי. נטו להקשיב, בלי להתנגד לעצמי ולמחשבות שלי. וזה הוביל אותי לשעה ראשונה נפלאה, אבל קצת מפחידה עם זאת.. שיהיה לך יום נפלא, תודה שוב.

 

[hilabarak]

אני אגדיר "שיגעון" כיציאה מאיזון

נפשי. אם יש לך תחושות שמזהירות אותך, אולי אתה נע מהר מידי. פשוט תעזוב את נושא המודעות והמחקר והמדיטציות לחודש או חודשיים, תתבסס בהבנות החדשות ובמקומות החדשים אליהם הגעת (בלי לרוץ עוד ועוד קדימה). כתרגיש יציב (מאוזן) תנסה להמשיך, באיטיות.

 

[אלעד שמים ים יבשה]

הי, שי

אני לא חושב שאתה צריך להיות מוטרד מזה. לא משתגעים מעבודה רוחנית - בייחוד בהתיחס ל'מחפש הרוחני' הממוצע, שאולי גם עושה תרגילי הרפיה (מדיטציה למשל) או יוגה או סתם צוחק ונהנה מהחים, מה שמאפשר גמישות והגוף לא כל-כך עמוס. שגעון, ממה ששמעתי מתקיים לעיתים כשאדם חווה טראומה עמוקה מאוד. וישנו גם ענין הגנטיקה - אדם שבמשפחתו חלו במחלה, לפי מה שאומרים הוא חשוף לה יותר. אבל אני לא יודע הרבה על שגעון, אלו רק האמונות הפרטיות שלי (אולי כדי שלא אפחד ממנו גם כן). אגב, אספר שאצלי התחילו התקפי חרדה לאחר חיפוש אינטנסיבי - אחרי תחושה של 'היי', ירדתי לקרקע-מה שנקרא, וחוויתי באופן חי כל טראומה שהיתה לי, בחיים אלה ובחיים קודמים - די סבל, בתכל"ס. בכל אופן, אני חושב שזה טוב לקחת את הדברים באיזי - אין סיבה שיקרה לך משהו, אבל טוב לדעת להקשיב לעצמך ולמה שאתה מרגיש. הפחד, גם הוא, כולה פחד בסופו של ענין. איזושהי אנרגיה. לפעמים בהתבוננות כנה באנרגיה, אנחנו מכירים בה מפרספקטיבה שונה - ומה שקראנו לו פחד נחווה ככולה עוד תחושה. זה עלול לכלות ממנו ולהקל. הדברים שכתבתי הם על פי נסיוני האישי, ולמרות זאת הייתי מציע לך לסמוך יותר על הספרות המקצועית - אני מניח שתמצא שם עיצות חכמות משלי. באהבה - אלעד