אהלן מותק

מו שיקו

New member
אהלן מותק

אנחנו וירטואלים כמעט 100 אחוז , אם לא 100 שלמים,ואני מודה שנגרמת לי הנאה והתרגשות מכל החלפת מילים שנעשית בינינו. אני מניח שגם לך זה עושה משהו . יש לי הרגשה , שאתמול נלחצת מעט לפינה, שנגעו בך אתמול במקומות שהיית מעדיפה שימשיכו להיות בתרדמת עמוקה ובלתי כואבת. וזו בדיוק הסכנה בחילופי הדברים כאן בפורום. יכולים להיאמר דברים , שיעוררו ויכוח פילוסופי אצל האחד,לעומת זכרונות מרים ועגומים אצל האחרת. ברגע שנגררנו אחרי הטונים ההיסטריים של חן,שיערתי שזה מה שיכול לקרות והתחושה שלי היא שאכן זה מה שקרה. את נושא הבגידות לא המציאו לכבודנו יקירתי,והוא לא ייעלם אחרי שנחזיר את נשמתנו. אנחנו חיים או מתים איתו על פי תפישתנו והבנתנו אותו. אני חושב שאפשר לאהוב, להימשך להביט אחרי מישהי יפה ולחוש בוגד, כשם שאפשר לאהוב ולבלות שעה סוערת עם מישהי,ולחוש שהאהבה לא נפגמה כלל. כי גם לבגידות יש קנה מידה,סוגים שונים,וצריך למיין היטב היטב לפני שנגרם הדכאון על לא עוול בכפך...... פרוייקט הזוגיות, המשפחתיות,וטווית עקומת העלייה בקשר הרגשי בין בני הזוג,הם הדבר העיקרי, לעומת זיון מזדמן שאולי נשכח בעודו באיבו. ואני אפילו לא מגדיר אותו (את הזיון הזה) כדבר טוב או לא טוב ,אני פשוט נותן לו את המשקל הראוי כלומר מאוד נוגע באפס..אם הזוגיות שלי פועלת כשורה,על פי אמות המידה שקבעתי. נכון שצריך כוחות נפשיים להתמודד עם ידיעה כזו,אבל הם זעירים לעומת הכוחות שצריך להפעיל כשמתגלה רומן של אחד מבני הזוג, או כשיש נטישה, או נסיגה בקשר הרגשי. הפרופורציות חייבות להיות אלה שמכתיבות לנו מה לעשות ואיך להתנהג במקרה זה או אחר, וזו כנראה הסיבה שהרגשתי לא כל כך נוח עם ההתלהמות של אתמול. שומר על פעימתך יקירה מכל משמר.
 
מו שיקו...

צודק בכתיבתך אם כי הרבה יאמרו שגם "מעשים" וירטואלים כמו אלה שקרו לכם אתמול הם סוג של בגידה. אבל בשורה העיקרית האדם הוא שקובע ומכתיב את הכללים לעצמו.
 

נשית~37

New member
בוקר....

נכון. וגם...כל זמן שאדם חי עם מצפונו והחלטותיו בשלום.... איזה יום מ-ק-ס-י-ם
 

מו שיקו

New member
זה שיש מצפון

זו עובדה.... יש הרבה אנשים שאצלם המצפון נקי כי הם מעולם לא השתמשו בו........
 

מו שיקו

New member
חושב ש...

גמיש , מילה קצת ככה ככה כשמדברים על מצפון..... אנחנו חיים על פי אמת מידה מסוימת, ואם אנחנו הגונים ,אז בחריגה מאותה אמת המידה , המצפון אמור להציק לנו. אז אולי הציר הוא הגינות
 
אני חושבת...

כשמחליטים משהו, ברגע ששלמים עם ההחלטה הרבה יותר קל לבצע אותה. אם יודעים שההחלטה היא לא נכונה, למרות הכל, אך מאוד רוצים בה עדין המצפון מציק
 

מו שיקו

New member
עכשיו לא

הבנתי כלום. כל פעם מחדש אני צריך להגיע למסקנה שבנות מבינות יותר מבנים.... ממש בושה.....
 

נשית~37

New member
או לחילופין...

מבולבלות יותר חחחחח טוב, אז אם המצפון אינו גמיש...ציר ההגינות גמיש. משהו חייב להיות גמיש כאן, כי דברים שחשבת עליהם לפני 10 שנים - לא תופסים היום.
 
אם אנחנו מדברים על הדוגמה שלך, למשל

אז אני חושבת שזה מורכב מאוד. המצפון חצוי בין האסור (לבגוד) לתאווה (הרצון להתרגש מחדש) לא חושבת שקיים כזה דבר אדם שבוגד ולא חי עם ייסורי מצפון בתוך תוכו, כשהוא בינו לבין עצמו... כל אחד יודע שזה לא נכון כי זה בגידה באמון בן הזוג, אם יתפס זה עלול לגרום לסוף נישואיו וכו´... מצד שני יש את העיניין של ההתרגשות, הרצון להיות נאהב מחדש מאוהב. וישנם כאלה שבבית לא מסופקים... אין כאן שחור או לבן... יש רגשות מעורבים לכאן ולכאן.
 

מו שיקו

New member
אין לי בכלל בעיה

עם איסור הבגידה . חושב שאנחנו לא נותנים למושג הבגידה את אותה הגדרה. צריך לדבר באותה שפה ואז פתאום מתברר שחילוקי הדיעות מצטמצמים ונעלמים ואני הולך קצת לעבוד עכשיו יום טוב לכולם/ן
 

שייכת

New member
סביח...

מנסה לפרק את המילה בגידה, ואכן קיימים שני סוגים של בגידה, בגידה בגוף ובגידה ריגשית, דהיינו בנפש. מן הסתם, כל אחת מהבגידות הנ"ל משאירה משקע מסויים באדם הנבגד, הנפגע. לעיתים בגידה פיזית, היינו סקס מזדמן עם אחר יכול למוטט יחסים שלמים במידה והאמון הוא הערך העליון ביחסים אלו. בגידה בנפש, כמו חשיפת סודות בין חברים לדוגמא, לאו דווקא בין בני זוג, ודברים שנאמרו בארבע עיניים מתוך אמונה שישארו כך, גם היא בעיניי בגידה. אינני יודעת מה חמור יותר או מה כואב יותר. ומן הסתם זה אינדיווידואלי ובעל קשר אמיץ לסיטואציה. עד כמה שאני רואה את הגוף, הגוף הוא הבית של הנפש ומשמש לאדם עצמו ולסובבים אותו כמראה. כשהנפש במצוקה זה ניכר על הגוף, וכשהנפש שליווה גם הגוף שליו. אני מניחה כי גם אתה בראותך אדם אתה יכול להגיד לפעמים עוד לפני שפתח את פיו אם הוא באותו רגע נסער, מתוסכל, עצוב, שמח או מאושר על אחת כמה וכמה אם אדם שעומד מולך אתה רואה בו חבר או שותף לחיים. לכן, באופן אישי קשה לי לעשות הפרדה בין בגידה פיזית לבגידה ריגשית - נפשית מכיוון שאני מאמינה כי הבגידה הפיזית נגרמה כתוצאה מחסך נפשי כזה או אחר ומשמשת כפיצוי כביכול לנפש, לאגו, ללב (name it)... גם אם על פניו לא נראים כך הדברים לאדם הבוגד באותו הרגע, ובטח ובטח שלא לנבגד הנמצא בסיטואציה שלא האמין שתהיה מנת חלקו (גם אם יתכן שיש לו מעורבות כזאת או אחרת בבחירה של בן הזוג בבגידה) . לכן, בכל הקשור לבגידה הפיזית, בעיניי היא משולה לפלסטר ששמים על עורק שנחתך - הוא לא נותן מענה אמיתי (לחתך) לנפש, ורק רוצים ממנו עוד למרות ההכרה בשלב מסוים בחוסר היעילות של הפיתרון (פלסטר, בגידה), מה שנקרא עוד מאותו הדבר. בכל הקשור לבגידה ריגשית בין חברים כאן כללי המשחק שונים לגמרי. סוד של יותר מאדם אחד הוא כבר לא סוד. המניעים לבגידה כמו חשיפת סודות או דברים אחרים שנאמרו בארבע עיניים יכולים להיות רבים ומגוונים יותר, כמו לדוגמא למצוא חן בעיניי מישהו אחר על ידי חשיפת כאבו או סודו של חבר, כשזה בעיניי כמו חרב פיפיות. סיבה אחרת יכולה להיות כמובן נקמה, כשהצימאון לנקמה גובר על השכל הישר של האדם ועל כללי האתיקה שאני מאמינה שנמצאים בכל אדם ומסמא את עיניו. בחיי למדתי שכל מה שתגיד עלול בבוא היום לשמש נגדך. לכן, בכל פעם כשאני שומעת שוטר עוצר את הפושע התורן בסרט אמריקאי ומקריא לו את הזכויות שלו אני מחייכת מחדש... יש מי שיגיד שזוהי מעין פרנויה. לדעתי, זאת השלמה או מעין תובנה בחיים. יש משפט חכם שאומר שמכה מאוהב כואבת יותר. עבורי, בגידה זאת המכה ה-11. אין לי סבלנות לקרוא שוב את כל מה שכתבתי (נראה לי ארוך מידי) מקווה שלא עשיתי כאן טעויות בהגהה, לא חזרתי על דברים מאתיים אלף פעם והכי חשוב, שהצלחתי להבהיר את עצמי...
של בוהוריים, שייכת.
 
למעלה