החוויה שלי שונה לחלוטין
כל מי שפגשתי התלהב והעריך כל כך את זה שאני יודעת מילה וחצי ביפנית. דוקא ממורים ישראלים שלי ששהו הרבה זמן והגיעו לרמה גבוהה, שמעתי שהתחילו להיות לא כל כך נחמדים אליהם ברגע שידעו יפנית טוב. כאילו לזר אסור לדעת יותר מידי טוב, כי אז הוא מאיים להכנס לחברה שלהם. לגבי התעלמות משאלות, אני נתקלתי בתופעה הזו כשניסיתי לדבר אנגלית עם יפנים. אני חושבת שזה זר לנו כישראלים, אבל צריך להבין שבהכללה יפנים מפחדים מזרים. יפן היא תרבות שאוהבת את הצפוי, מבחינת יפני, זר שלא מכיר את צורת ההתנהגות הוא דבר לא צפוי ולכן מפחיד. חלק גדול מהיפנים מעולם לא דיברו עם זר. בנוסף, קיים החשש מלדבר אנגלית. קודם כל, רוב היפנים לא יודעים אנגלית. וגם היפנים מאוד פרפקציוניסטים, ולכן מתביישים לדבר אם הם לא בטוחים שלא יעשו טעויות.
כל מי שפגשתי התלהב והעריך כל כך את זה שאני יודעת מילה וחצי ביפנית. דוקא ממורים ישראלים שלי ששהו הרבה זמן והגיעו לרמה גבוהה, שמעתי שהתחילו להיות לא כל כך נחמדים אליהם ברגע שידעו יפנית טוב. כאילו לזר אסור לדעת יותר מידי טוב, כי אז הוא מאיים להכנס לחברה שלהם. לגבי התעלמות משאלות, אני נתקלתי בתופעה הזו כשניסיתי לדבר אנגלית עם יפנים. אני חושבת שזה זר לנו כישראלים, אבל צריך להבין שבהכללה יפנים מפחדים מזרים. יפן היא תרבות שאוהבת את הצפוי, מבחינת יפני, זר שלא מכיר את צורת ההתנהגות הוא דבר לא צפוי ולכן מפחיד. חלק גדול מהיפנים מעולם לא דיברו עם זר. בנוסף, קיים החשש מלדבר אנגלית. קודם כל, רוב היפנים לא יודעים אנגלית. וגם היפנים מאוד פרפקציוניסטים, ולכן מתביישים לדבר אם הם לא בטוחים שלא יעשו טעויות.
