לאתאיסטים יש פחות משתנים במשוואה...
בשביל שפעולה תצליח, צריך להכניס למשוואה את המשתנה של הפרט והמשתנה של הסביבה. הפרט בפעולותיו צריך לרצות את הסביבה. צריך שיהיה איזה שהם יחסי גומלין. השליטה שלו תלויה במידה מסוימת בסביבה ובהבנתו אותה. אצל הדתיים נכנס עוד משתנה למשוואה הזו והוא האל. הפרט צריך לקרוא את המפה לא רק של החברה אלא גם של אלוהים. הצלחת פעולתו נתונה (לפי דעתו) בקנס\פרס שמעניק לו ה', ועל התוצאה אינה תוצאה ישירה של פעולתו והבנתו את הסביבה, אלא תוצאה של ריצוי\חוסר ריצוי של האל.
