ואני חושבת שתנוחות זה לא מה
שעושה את ההבדל, בשיא הכנות, וגם למספר התנוחות יש סוף, כמה אפשר להסתבך עם עצמך כדי להגיע לתנוחה "חדשה" ובשביל מה? למה לא לעשות מה שהכי כיף והכי נעים ונוח ומענג, למה המרדף הזה. ואגב, לכל תנוחה, גם הפשוטה ביותר כמו מסיונרית, יש אינסוף וריאציות, זוויות, שיטות. ניסית פעם להפעיל את שרירי הנרתיק, מבלי שאתם זזים בכלל? ניסית לשנות זויות, לשים כרית מתחת לאגן, להרים רגל אחת מעל כתפו, שתי רגליים, להסתכל לו בעיניים בלי לזוז, לתת לו להשען על ברכיו ולנוע בעצמך מתחתיו, לאונן לעצמך תוך כדי, לעסות את אשכיו תוך כדי, ועוד טריליון דברים, וזה רק במיסיונרית ("תנוחה" מדהימה בעיני עם שם מאוד לא מחמיא ומתאים). זה כל כך לא התנוחה, מה שהופך את הסקס לאיכותי ומשובח. המרוץ אחר התנוחות - הורס לדעתי כל הנאה אותנטית מחיבור שני גופים, אינטימיות, אורגזמות משותפות, עונג איכותי ולא טכניקות, תחרויות, גיוונים, אביזרים, בלאגנים. לי אישית זה לא עושה את זה, כל התיסבוכים, לעשות 900 תנוחות במשגל אחד, כל הזמן לנסות לשנות, להתהפך, להיות מקורי, ובכל הזמן הזה לשכוח בעצם בשביל מה נתכנסנו ועם **מי** אנחנו שם.
