אהלן אנשים.....עזרה....
אני יודע שהשעה היא 10:35 בלילה.......אני מקווה שיש עוד פה מישהו..... יש לי קטע...(דיי ארוך) על "הביטלס" אני צריך שמי שחזק באנגלית וזה לא יהווה בעיה בשבילו......לתרגם לי את הקטע........זה עבודה למחר.....אני מבקש בכל לשון של בקשה........תודה...... הסיפור המדהים של החיפושיות התחיל בשנות ה-50 בליברפול. תלמיד תיכון צעיר בשם ג'ון לנון גילה את הרוקנ'רול והחליט להקים להקה משלו – The Quarrymen (החוצבים). ב-1957 הצטרף ללהקה גיטריסט נוסף, צעיר מלנון בשנתיים, פול מקרטני. מעט אחריו הצטרף ג'ורג' הריסון, חבר של מקרטני וגיטריסט בעצמו. The Quarrymen היטלטלה כלהקה עד סוף שנות ה-50. חברים באו וחברים הלכו, אך שלישיית החברים נשארה. ב-1960 שינו The Quarrymen את שמם ל- Silver Beatles ובמהירות ויתרו גם על הקידומת הכסופה כדי ליהפך סופית ל- The Beatles, מחווה ללהקת הליווי של באדי הולי, The Crickets. לחבורה הצטרף בבאס חברו של לנון מימי לימודיו בקולג' לאמנות, סטוארט סאטקליף. לאחר חיפושים מייגעים נמצא גם מתופף להשלמת ההרכב בדמותו של פיט בסט, בנה של מנהלת מועדון ה-"Cavern”, שבו הופיעה הלהקה. בשמם החדש יצאו החיפושיות לכמה חודשים של הופעות בהמבורג שבגרמניה. שעות על שעות של נגינה במועדונים מפוקפקים ברובע האורות האדומים של העיר אל מול קהל שיכור ולעיתים אלים היו הטירונות האמיתית, הניסיון שחישל אותה והפך אותה סופית ללהקה. החיפושיות חזרו פעם נוספת להמבורג ב-61', כדי ללוות במספר הקלטות את הזמר טוני שרידן, זמר וגיטריסט בריטי שפעל בגרמניה. בשלב זה פרש סאטקליף מההרכב במטרה להתרכז בלימודי האמנות שלו, ומקרטני זנח את הגיטרה ותפס את מקומו כבסיסט. בשלב זה הפכו החיפושיות לדבר החם ביותר בזירת הרוקנ'רול של ליברפול. את מעמדם החדש החלו לגבש כשהופיעו ללא לאות באיזור, ובעיקר ב"קאוורן", שהוליד את הצליל הרוקי הליברפולי, ה-Merseybeat. הסגנון, שנקרא על-שם נהר המרסי שבליברפול, רווח בשנים 1963 ו-64', ומלבד החיפושיות השתייכו לזרם גם Gerry & The Pacemakers ולהקת ה-Searchers. הפופולריות המקומית של החיפושיות לא נעלמה מעיניו של בריאן אפשטיין, מנהל חנות תקליטים (ורהיטים) מקומית שהתלהב והפך במהרה למנהלם האישי. לאחר שהמבחנים שסידר ללהקה בחברות תקליטים שונות לא הניבו את חוזה ההקלטות המיוחל, פנה אפשטיין לחברת “Parlaphone”, חברת בת קטנה של EMI. באמצע שנת 62' בחן מפיק החברה, ג'ורג' מרטין, את הלהקה והחליט להחתימה. זמן קצר לפני הקלטות הבכורה של החיפושיות עבור ”Parlaphone”, פוטר המתופף פיט בסט מההרכב. סיבת הפיטורים האמיתית לא ידועה עד היום. בין אם מדובר באופי המסוגר שלו, בחוסר היכולת המוסיקלית שלו (ג'ורג' מרטין טען שאינו טוב מספיק לתופף בהקלטות) או בעצם בקנאת שאר חברי ההרכב בפופולריות הרבה לה זכה בין המעריצים, העדיפו לנון, מקרטני והריסון למצוא מתופף חדש עבור החיפושיות. את המועמד האידיאלי מצאו בלהקה מקומית אחרת Rory Storm and The Hurricanes, שבה תופף רינגו סטאר. מספר שבועות לאחר מכן, בספטמבר 62', יצא הסינגל הראשון של החיפושיות - “Love Me Do/ P.S I Love You", שני שירים מקוריים שחנכו את הקרדיט המפורסם ביותר בהיסטוריה של הפופ מאז, לנון/מקרטני.
אני יודע שהשעה היא 10:35 בלילה.......אני מקווה שיש עוד פה מישהו..... יש לי קטע...(דיי ארוך) על "הביטלס" אני צריך שמי שחזק באנגלית וזה לא יהווה בעיה בשבילו......לתרגם לי את הקטע........זה עבודה למחר.....אני מבקש בכל לשון של בקשה........תודה...... הסיפור המדהים של החיפושיות התחיל בשנות ה-50 בליברפול. תלמיד תיכון צעיר בשם ג'ון לנון גילה את הרוקנ'רול והחליט להקים להקה משלו – The Quarrymen (החוצבים). ב-1957 הצטרף ללהקה גיטריסט נוסף, צעיר מלנון בשנתיים, פול מקרטני. מעט אחריו הצטרף ג'ורג' הריסון, חבר של מקרטני וגיטריסט בעצמו. The Quarrymen היטלטלה כלהקה עד סוף שנות ה-50. חברים באו וחברים הלכו, אך שלישיית החברים נשארה. ב-1960 שינו The Quarrymen את שמם ל- Silver Beatles ובמהירות ויתרו גם על הקידומת הכסופה כדי ליהפך סופית ל- The Beatles, מחווה ללהקת הליווי של באדי הולי, The Crickets. לחבורה הצטרף בבאס חברו של לנון מימי לימודיו בקולג' לאמנות, סטוארט סאטקליף. לאחר חיפושים מייגעים נמצא גם מתופף להשלמת ההרכב בדמותו של פיט בסט, בנה של מנהלת מועדון ה-"Cavern”, שבו הופיעה הלהקה. בשמם החדש יצאו החיפושיות לכמה חודשים של הופעות בהמבורג שבגרמניה. שעות על שעות של נגינה במועדונים מפוקפקים ברובע האורות האדומים של העיר אל מול קהל שיכור ולעיתים אלים היו הטירונות האמיתית, הניסיון שחישל אותה והפך אותה סופית ללהקה. החיפושיות חזרו פעם נוספת להמבורג ב-61', כדי ללוות במספר הקלטות את הזמר טוני שרידן, זמר וגיטריסט בריטי שפעל בגרמניה. בשלב זה פרש סאטקליף מההרכב במטרה להתרכז בלימודי האמנות שלו, ומקרטני זנח את הגיטרה ותפס את מקומו כבסיסט. בשלב זה הפכו החיפושיות לדבר החם ביותר בזירת הרוקנ'רול של ליברפול. את מעמדם החדש החלו לגבש כשהופיעו ללא לאות באיזור, ובעיקר ב"קאוורן", שהוליד את הצליל הרוקי הליברפולי, ה-Merseybeat. הסגנון, שנקרא על-שם נהר המרסי שבליברפול, רווח בשנים 1963 ו-64', ומלבד החיפושיות השתייכו לזרם גם Gerry & The Pacemakers ולהקת ה-Searchers. הפופולריות המקומית של החיפושיות לא נעלמה מעיניו של בריאן אפשטיין, מנהל חנות תקליטים (ורהיטים) מקומית שהתלהב והפך במהרה למנהלם האישי. לאחר שהמבחנים שסידר ללהקה בחברות תקליטים שונות לא הניבו את חוזה ההקלטות המיוחל, פנה אפשטיין לחברת “Parlaphone”, חברת בת קטנה של EMI. באמצע שנת 62' בחן מפיק החברה, ג'ורג' מרטין, את הלהקה והחליט להחתימה. זמן קצר לפני הקלטות הבכורה של החיפושיות עבור ”Parlaphone”, פוטר המתופף פיט בסט מההרכב. סיבת הפיטורים האמיתית לא ידועה עד היום. בין אם מדובר באופי המסוגר שלו, בחוסר היכולת המוסיקלית שלו (ג'ורג' מרטין טען שאינו טוב מספיק לתופף בהקלטות) או בעצם בקנאת שאר חברי ההרכב בפופולריות הרבה לה זכה בין המעריצים, העדיפו לנון, מקרטני והריסון למצוא מתופף חדש עבור החיפושיות. את המועמד האידיאלי מצאו בלהקה מקומית אחרת Rory Storm and The Hurricanes, שבה תופף רינגו סטאר. מספר שבועות לאחר מכן, בספטמבר 62', יצא הסינגל הראשון של החיפושיות - “Love Me Do/ P.S I Love You", שני שירים מקוריים שחנכו את הקרדיט המפורסם ביותר בהיסטוריה של הפופ מאז, לנון/מקרטני.