עמיתה פיתה
New member
אהלןןןןן חבריי
שלום לכם חברים יקרים שלי לא הייתי כאן בשבועיים האחרונים אני לומדת לפסיכומטרי ללא הפסקה. והמיפגש...אוי כמה שרציתי לבוא אבל..לצערי אני גרה הרחק מכם..בעיר הכי דרומית במדינה-אילת..
סתם לשתף שעוד יומיים ביום שלישי אני חוגגת 19..והנה אני מתחילה להרגיש רע כל כך.. זה אף פעם לא קרה לי בימי הולדת ופתאם עכשיו זה תוקף.החוסר של אמא. ההרגשה הזאת שהיא לא כאן איתי,גורמת לי להזיל דמעות ללא הרף..הלב פשוט כואב. ממש כואב..הגרון חנוק,כל דבר קטן גורם לי לבכות.זאת הרגשה מגעילה,מתישה,ולא נעימה. לא יודעת מה לעשות.מרגישה ריקנות עצומה.רוצה אותה לידי,אבל זה הרצוי והוא לא מתקרב למצוי בכלל.... . אז עכשיו יש לי חבר חדש..כבר חודש שאנחנו ב"יחד".. ואני רוצה לשתף אותו במה שעובר עליי.הוא בגיל שלי,והוא יודע רק שאין לי אמא אבל הוא לא יודע שום פרטים(ממה היא ניפטרה..שזה בעצם ממחלה..וכיו"ב..,כלומר כל מה שעברתי איתה לפני המוות בהיותי ילדה קטנה).. עכשיו..אני רוצה מאד לספר לו..אני חושבת שהוא צריך לדעת מזה,מה עוד שהוא רואה שעובר עליי משהו ואני לא מוצאת את המילים.אני לא יודעת איך הוא יגיב כי בד"כ אנשים לא יודעים איך להגיב שמדברים איתם על אובדן של אדם קרוב(לרוב אלו הם אנשים שלא חוו את זה). אני לא יודעת איך לגשת לזה..אני רוצה מאד,זה יושב לי על הלב.. אם יש לכם עצות,דעות אני אשמח לשמוע.אני זקוקה לכם. אני מרגישה נורא
אני מאחלת לכולכם שבוע מצויין.שיהיו רק בשורות טובות אמן.
שלום לכם חברים יקרים שלי לא הייתי כאן בשבועיים האחרונים אני לומדת לפסיכומטרי ללא הפסקה. והמיפגש...אוי כמה שרציתי לבוא אבל..לצערי אני גרה הרחק מכם..בעיר הכי דרומית במדינה-אילת..