אהוב שלי...../images/Emo23.gif
אם רק הייתי יודעת איך מתחילים מכתב לאדם מיוחד כ"כ –כמוך... היה לי הרבה יותר קל... מנסה לחשוב על מילים שישקפו לך את הרגשות שלי, את האהבה שלי, את השמחה שהכנסת לי לחיים... רוצה כל כך לשתף אותך... וכמה שאני מנסה יותר לחפש מילים שיתארו לך אני מרגישה שאני פשוט שוקעת ובורחת מהנקודה שאני רוצה להעביר לך... כל מילה שעולה לי במחשבה מפחיתה בהרבה מהמציאות ... מההרגשה האמיתית.... אפילו המילה "אהבה", נהפכת לחסרת משמעות....מילה אחת, 4 הברות שאמורות להיות כ"כ מיוחדות... פשוט נהפכות לחסרות משמעות... אני חשה יותר מרק "אהבה"...הרבה יותר... רוצה כ"כ לחבק אותך.... לנשק אותך....לעטוף את כל גופך....בחיבוק אחד גדול... להפוך דרכו לחלק ממך...להתחבר אליך... רוצה לדבר איתך בעיניים, בשפתיים, במגע... ללא מילים... רוצה ללחוש לך, לצעוק לך, לזעוק לך, כמה שאני אוהבת אותך... ולא בטלפון! רוצה להרגיש אותך... ללכת לישון איתך בלילה, לקום ולראות שאתה לצידי... שאתה איתי.... רוצה לכתוב לך מכתבי אהבה, ולתת לך אותם בעצמי, עם חיבוק גדול ונשיקה... ולא לכתוב לך במחשב.... רוצה לנשום אותך...להסניף אותך... רוצה ורוצה ורוצה..... ויודעת שיכולה... יודעת שהכדור בידיים שלי...יודעת שמילה אחת קטנה בעלת 3 אותיות מפרידה אותי ממך... "בוא".... אני רק צריכה לומר אותה ואנחנו ביחד! אבל לא...עדיין לא נותנת לעצמי הזדמנות להיפתח... לעשות את הצעד הזה... מנסה להגן על עצמי מצד אחד, לא רוצה להיפגע שוב... אבל מצד שני... פוגעת בעצמי ללא כוונה... מונעת ממני את ההזדמנות לאהוב ולהיות נאהבת... אם רק היית יודע איך אני מרגישה בכל פעם שאנחנו נכנסים לסיטואציה מרגיזה, על וויכוח טיפשי, או מילה שאחד משנינו פלט.... אני מרגישה שאני שוקעת...נבלעת...רוצה רק לבכות...וזה גם מה שאני עושה... בורחת מהעולם, מתנתקת מכולם.. והולכת למיטה... וחושבת, וחושבת, וחושבת... ובאותו זמן מוצפת דמעות...וחלל ריק....בלב.... בגלל הפחד... הפחד שאני יודעת שאני יכולה בשנייה לזכות בך...אבל באותה שנייה גם להפסיד אותך... אני מנסה אהוב שלי, מנסה להשתנות בשביל שנינו... לחשוב בצורה אחרת.... ואני יודעת שעוד מעט נהפוך למציאותיים ונגיד יפה שלום לעולם הווירטואלי... יודעת...מרגישה בלב ובעצמות שזה בא... פשוט בא..... רק עוד קצת סבלנות, אהוב שלי... עוד קצת...... אוהבת ...כמו שלא אהבתי מעולם ....
:'(
אם רק הייתי יודעת איך מתחילים מכתב לאדם מיוחד כ"כ –כמוך... היה לי הרבה יותר קל... מנסה לחשוב על מילים שישקפו לך את הרגשות שלי, את האהבה שלי, את השמחה שהכנסת לי לחיים... רוצה כל כך לשתף אותך... וכמה שאני מנסה יותר לחפש מילים שיתארו לך אני מרגישה שאני פשוט שוקעת ובורחת מהנקודה שאני רוצה להעביר לך... כל מילה שעולה לי במחשבה מפחיתה בהרבה מהמציאות ... מההרגשה האמיתית.... אפילו המילה "אהבה", נהפכת לחסרת משמעות....מילה אחת, 4 הברות שאמורות להיות כ"כ מיוחדות... פשוט נהפכות לחסרות משמעות... אני חשה יותר מרק "אהבה"...הרבה יותר... רוצה כ"כ לחבק אותך.... לנשק אותך....לעטוף את כל גופך....בחיבוק אחד גדול... להפוך דרכו לחלק ממך...להתחבר אליך... רוצה לדבר איתך בעיניים, בשפתיים, במגע... ללא מילים... רוצה ללחוש לך, לצעוק לך, לזעוק לך, כמה שאני אוהבת אותך... ולא בטלפון! רוצה להרגיש אותך... ללכת לישון איתך בלילה, לקום ולראות שאתה לצידי... שאתה איתי.... רוצה לכתוב לך מכתבי אהבה, ולתת לך אותם בעצמי, עם חיבוק גדול ונשיקה... ולא לכתוב לך במחשב.... רוצה לנשום אותך...להסניף אותך... רוצה ורוצה ורוצה..... ויודעת שיכולה... יודעת שהכדור בידיים שלי...יודעת שמילה אחת קטנה בעלת 3 אותיות מפרידה אותי ממך... "בוא".... אני רק צריכה לומר אותה ואנחנו ביחד! אבל לא...עדיין לא נותנת לעצמי הזדמנות להיפתח... לעשות את הצעד הזה... מנסה להגן על עצמי מצד אחד, לא רוצה להיפגע שוב... אבל מצד שני... פוגעת בעצמי ללא כוונה... מונעת ממני את ההזדמנות לאהוב ולהיות נאהבת... אם רק היית יודע איך אני מרגישה בכל פעם שאנחנו נכנסים לסיטואציה מרגיזה, על וויכוח טיפשי, או מילה שאחד משנינו פלט.... אני מרגישה שאני שוקעת...נבלעת...רוצה רק לבכות...וזה גם מה שאני עושה... בורחת מהעולם, מתנתקת מכולם.. והולכת למיטה... וחושבת, וחושבת, וחושבת... ובאותו זמן מוצפת דמעות...וחלל ריק....בלב.... בגלל הפחד... הפחד שאני יודעת שאני יכולה בשנייה לזכות בך...אבל באותה שנייה גם להפסיד אותך... אני מנסה אהוב שלי, מנסה להשתנות בשביל שנינו... לחשוב בצורה אחרת.... ואני יודעת שעוד מעט נהפוך למציאותיים ונגיד יפה שלום לעולם הווירטואלי... יודעת...מרגישה בלב ובעצמות שזה בא... פשוט בא..... רק עוד קצת סבלנות, אהוב שלי... עוד קצת...... אוהבת ...כמו שלא אהבתי מעולם ....
