אהוב יקר... כבר המון זמן לא שמעתי ממך, אני פשוט לא מבינה, מה נגמר? מה גרם לקשר שלנו להתפרק? מה כבר לא עשה לך את זה?! זה לא ששכבנו ופתאום אני כבר לא טובה יותר, זה לא שהייתי ממית ופתאום אני מפלצת קטנה, זה לא שאהבת אמת -לפחות זה מה שאתה אמרת.. - נגמרת.. זה לא שכן. אני לא ממש מצליחה מילים לכתוב לך מה אני מרגישה על הנטישה הזו, אני לא ממש מצליחה לקשר בין משפטים למעלה משבוע, אני לא ממש מצליחה להבין אותך, אני לא ממש כלום כבר הרבה זמן. הראל עילאי שלי, זה אמור להיות ברור לך שאני שלך לתמיד, המכתב הזה לא אמור להביע אצלך חששות כלפי הרגשות שלי אלייך, מה שגם הגעגועים הולכים ומתעצמים ולא נראה לי שאני מסוגלת להתקיים בלעדייך, אבל אני מבטיחה לנסות. אתה זוכר שסיפרתי לך שבכיתי מגעגועים? ושביקשת שאני אנסה לעצור את הדמעות? ושאמרת שאתה לא שווה שאני אבכה בגללך? ושאמרת שאתה לא מסוגל להתחיל איתי את הקשר המטורף הזה? את זוכר שאמרת שאתה רוצה לתת לי הכל ממך? אתה זוכר כמה פעמים אמרת לי שאתה אוהב אותי? אתה זוכר כמה פעמים נשארת בלי מילים? אתה זוכר כמה פעמים אמרת לי כמה שאני מקסימה ומיוחדת? או יפה? או שאני לא יודעת מה? אני בטוחה שאתה לא זוכר אפילו רבע מהדברים האלו, אבל דבר אחד אתה אמור לזכור ולא לשכוח, ואתה יודע מצויין למה אני מתכוונת... זוכר שאמרתי לך שאריה ולביאה הם הזיווג הכי מושלם על גלגל המזלות? ואמרת שאתה לא יודע?... חחחחחח כל כך הצחקת אותי באותה שיחה, גרמת לי לאושר עילאי... אני לא יודעת אם אחרי שחזרת מאילת עם כל החברים שלך כבתה האש בליבך, אני כבר לא יודעת מה אתה מרגיש כלפיי, אני כבר לא יודעת אם להרים טלפון או לא... אני כבר לא יודעת מה לחשוב לגבינו, אני כבר לא יודעת אם להמשיך לחכות שתעבור את השלב המסריח הזה בחיים שלך... מדהים שלי, אני כבר לא יודעת, תנסה להבהיר את העיניינים הללו?... גם אם אתה לא ממש יכול? גם אם זה יהרוג משהו אם תרים טלפון... גם אם זה הכל, כדי לגרום לשקט הנפשי שלי - ותעשה את זה רק אם אתה אוהב באמת, ליאת.