אההההם!!!

[omer mess]

אההההם!!!

באומנות "בת זמננו" רואים שיש מן נסיון לדחוס כמויות אדירות של משמעות לתוך עבודות. נראה שהציור העבודה עצמה הוזנחה והמשמעות שלה לוקחת חלק יותר חשוב ממה שהיא באמת,עשיית הציור מופשט ובלתי מובן על מנת שהמשמעות "עלק" תהיה כל כך חזקה שאי אפשר יהיה לתת לעבודה ביטוי מילולי.(יעני שלא יהיה אפשר לעמוד לידה ולספר עליה סיפור). אני חושב שזה לא צריך להיות ככה!,אני אישית מאסתי בצורות מוזרות ,הפשטות התלקקויות,ותפיסת תחת(סליחה על הביטוי) של אומנים ,בגלל זה כבר תקופה מסויימת אני עובד על עבודות חסרות תוכן ומשמעות שעוסקות ב-"סתם". לשם שינוי אני רוצה לעשות עבודה שמה שרואים בה, זה מה שרואים וזהו,שכל מי שינסה למצוא בה משמעות ירגיש אידיוט ויעשה מעצמו צחוק כי פשוט לא יהיה שם . תחשבו על זה... תגיבו... שאו ברכה! out..

 

[לינושית]

טוב אז בעניין

לדעתי זה חשוב שבציור תהיה איזה משמעות אך כמובן שצריך גם תמונות והתבטאויות של סתם של רגע חולף בלי מחבה יתרה כך שכן אתה צודק העניין היום תופס יותר מדי מקום

 

[הכובענית המטורפת]

אני לא מסכימה..

כשהיה נטורליזם וריאליזם ונאו קלאסיקה, או בתקופת יוון, ובכלל במצרים וברנסאנס ובכל ההיסטוריה.. האומנות היתה מקובעת.. כמו שהיא עכשיו רק בצורה שונה! תמיד יש כללים.. כללים באים ונשברים ובאים חדשים ונשברים.. ולכאן הגענו היום ואני חושבת שזה דווקא מקום יותר טוב. בשביל להעתיק את המציאות כיום יש לנו מצלמות.. בשביל להראות כישרון של העתקה- אפשר לעשות יצירה אחת ולגמור עם הכל. ואפשר גם להשתמש בציור בצורה שונה. ואין בזה כל רע. אם אתה רוצה לצייר דברים כאלה- תצייר ולבריאות. אפשר להגיד מספיק דברים על יצירות מופשטות, או קונספטואליות.. אומנם אי אפשר לספר על דימויים מוגדרים..אבל אפשר לדבר ומעניין להסתכל.

 

[SC]

אף אחד לא אמר שאין מקום גם לסתם

באמנות. גם ציור אקדמי יכול להביע והמון, מכאן נובע שכל ציור מכל סוג יכול להביע והמון. מה שנשאר הוא, היכולת של האמן להביע בדרכו שלו או אי היכולת שלו להביע. הציור הריאליסטי הוא דרך בה רואה ומבין האמן את העולם. אין בהכרח הדבר מצביע על העתקה נטו של המציאות אלא על הבנה ויכולת הבעה מרשימה. היום לא כ"כ יודעים לצייר ברמה אקדמית במיוחד בנוף הישראלי, ולכן כל מיני כאלה שרק יודעים לקשקש טוענים שהציור שלהם הוא בעל משמעות, כי אחרת איך תהיה הצדקה לקשקוש ? אם אתה מחפש אמנות סתם....לך למשל למוזיאון טיפוסי בישראל כמו מוזיאון ירושלים ותמצא שם ים סתם....פשוט סתם בדים וניירות שממלאים את קירות המוזיאון. אני נהנה להביט בציור שאומר לי משהו...זה לא חייב להיות ציור ריאליסטי....אבל הוא חייב לדבר הוא חייב להגיד משהו.....אחרת אני פשוט לא מתייחס אליו. אבל כשם שיש קשת רחבה של סוגי אנשים כך יש קשת רחבה של סוגי ציורים וטוב שכך, כן ירבו. העיקר שנהיה מרוצים ושכל אחד יבחר בדרך המתאימה לו.

 

[גל אור]

דווקא אהבתי את הרעיון!../images/Emo6.gif

למרות הנימה הקצת אכזרית כלפי הצופה... יש משהו במה שעומר (?) אומר על חיפוש מתמיד של משמעות עמוקה בכל יצירת אמנות. בכל מקרה, אני לא בטוחה שהניסיון ליצור ללא משמעות באמת יצליח. אולי לא יהיה ביצירה איזה גילוי של אמת חדשה, אבל היא תעביר מסר או תחושה לצופה. אי אפשר לרוקן אותה לגמרי מכל תוכן. גם לי באיזשהו מקום חסרה הפשטות- יש סיבה לזה שתמיד כשאני במוזיאון אני מוצאת את עצמי יושבת בחדר של האימפרסיונזם ועוברת כמעט בריצה את האמנות המודרנית (ואני בכלל לא מתעלפת מהאימפרסיוניזם). בסופו של דבר מכל הניסיון לתת משמעות על ידי הפשטה המפסידים העיקריים הם אנחנו, כאמנים. ככל שהיצירה תהיה יותר מופשטת- מסובכת, ליותר אנשים יהיה קשה למצוא בה נקודות הזדהות, מה שבעצם אומר- פחות קהל. וכל זה מעלה לי שאלה אחרת (ואני מתנצלת מראש אם כבר היה דיון בנושא)- למי אנחנו מחוייבים יותר? לעצמנו (לשימוש באמנות ככלי לביטוי אישי) או לקהל? בסופו של דבר, אם אנחנו בוחרים להציג, אנחנו יוצרים אינטרקציה עם הצופה. אם לא נהיה מספיק ברורים, לא יהיה לו אינטרס להמשיך את הקשר הזה...

 

[הכובענית המטורפת]

השאלה היא לאו דווקא אם..

אנחנו מחוייבים לעצמו יותר או לקהל יותר. אולי השאלה היא לאיזה קהל פונים? זה כמו סרטי איכות וסרטי .. זבל.. לדוגמא.. הסרטים האלה פונים לקהל יותר מצומצם- אבל זה לאו דווקא אומר שהם לא טובים.. כמו מוזיקה.. כמו בכל דבר.. והכל כמובן מוכתב ע"י הזרם.. כמו שצריך לדעת להקשיב למוזיקה (וכן, יש שם הגיון מעבר לעובדה שזו סתם מנגינה), כך גם באומנות.. יש דרך מסויימת ומקובלת. בעניין למה דווקא ככה?? אפשר לשבור חוקים, אבל הם קיימים. פשטות כמו שעומר דיבר עליה- היתה בעבר, וזה שונה. וSC.. מה "סתם" במוזיאון ישראל?? יש שם מגוון רחב של יצירות, מהמון זרמים, מהמון סוגים, דרך אמנות ועד לאומנות.. וכמובן שריאליזם כן יכול להביע משהו.. עצם העובדה שלוקחים משהו ושמים אותו בתור יצירת אומנות - זה כבר מבודד אותו מכל שאר האירועים שהתרחשו. נראה לי שזה גם עניין של מינון.. כמה דגש על הצד הטכני וכמה על הצד השיכלי.. בכל מקרה, כל אחד יבחר לו על מה להתבונן.. יום טוב.

 

[SC]

אני יודע ביקרתי פעמים רבות

במוזיאון ירושלים ואני יודע היטב מה יש שם אלא שבהודעתי הקודמת בחרתי להתייחס אל הסתם שיש שם מבחינתי ולא אל הדברים האיכותיים שכן יש שם. כפי שנאמר כבר קודם ה"סתם" הזה הוא לשיפוט הצופה ולכן מבחינתי יש שם סתם.

 

[אפרת@הבית]

לדעתי אין דבר כזה "סתם"

ברגע שאתה יוצר יצירה, לא משנה מה הסגנון ששאתה משייך אותה אליה אם בכלל, היא משדרת אמירה כל שהיא, לאו דוקא האמריה שאתה התכוונת להכניס אליה אלא אמירה שהצופה ביצירה קובע לעצמו, האמירה הזו משתנה ואינדיבידואלית לכל צופה וכמעט ואינה מושפעת מדעותיו או מסריו של האמן. לגבי "תפיסת התחת" עליה מדבר עומר, קשה לי שלא להסכים, אכן נוצר מצב שאמנים "מלבישים" מסרים על עבודות שלפעמים עושות רושם שהן שטחיות, ריקות ואינן "מחזיקות" אתת המסר החריף כביכול שהם אמורות להעביר. לגעתי נוצר מין מצב שאם אתה לא "בברנז´ה" המקומית אתה כביכול לא מבין מספיק את האמן וזה חבל, במקום לעשות את האמנות נגישה וחלק מחיי היום יום הופכים אותה לנחלת ה"חונטה" העילית, דבר שלדעתי האישית גם גורם להתרחקות מהמאנות ולא להתקרבות - ואז -נוצר ה"סתם" - היצירה כבר לא מהווה תפקיד בחייהם של הצופים המנותקים והופכת ל"סתם" חפץ שאין בו הופכין. אוי איזו השתפכות....

אפרת

 

[גל אור]

בדיוק לזה התכוונתי!

תודה, אפרת!