אהבת-נעורים
New member
אהבת נעורים חלק א´
אהבת "נעורים". עכשיו אתה תאמר לי שלום יפה??? הקול נשמע מאחוריי כלכך קרוב כמעט וחשתי את נשימתה בעורפי, הסתובבתי מופתע, עניה היו מולי עם חיוך מוזר על פניה, היססתי לשבריר שניה התרוצצו אלף מחשבות בראשי, ועוד לפני שהספקתי להגיב ניצמדו שפתיה אל לחיי, הופתעתי מן החידוש המרענן ביחסינו . זאת הייתה לבורטי שלי, זוכר את הפעם הראשונה שקלטתי אותה בזוית העיין חולפת בחדר ההכנות הצמוד למעבדה, ילדה כמעט, גוף ילדותי משהו, פנים פשוטות וחפות מכל איפור, חצאית קצרצרה, חולצה מבד הודי… שיער ארוך ועבה הקלוע לצמה עבה שחורה כפחם שהזכירה לי המושבניק המגודל את זנב סוסתי האהובה…נקודת חן גדולה בזוית הסנטר… קלטתי אותה והלכתי שבי אחריה, לאט לאט ביסודיות ובהתמדה האופייניות לי כל כך. בנתיים פרצה המלחמה הנוראה, אחים מורים קרובים כולם בחזית, בילבול מבוכה ומחסור גדול בידיים במשק, אך לי זה היה כשלל רב, בשל מחסור במורים זכיתי אני בלבורטי שלי, שתלמד יותר את כיתתי, קיבלנו אותה למספר שעות בשבוע, אלה היו השעות המשמעותיות היותר עבורי בבי"הס, הפכתי מ"פרא אדם" לילד ממושמע, שנישאר בכיתה עד סוף השיעור, תמיד התנדבתי להביא דברים ולהחזירם העיקר להיות עוד ועוד במחיצתה, כך הסתיימה לה השנה חופש ארוך ומשעמם עבר על כוחותינו. השנה שלאחריה החלה ואני שמחתי כל כך לקראת המפגש המחודש, ראיתי אותה, וזה מילה את יומי, המתנתי לה בנקודות אסטרטגיות כדי לראות את בואה וצאתה… וכך באחד הימים באורח מפתיעניגשה אליי בתום שיעור "טבע" ושאלה אותי אם אוכל לגשת לחדרה… הייתי נירגש ונירעש מהקירבה , הלכתי אחריה מחכה למוצא פיה תשמע ,פנתה היא אליי, אני מעוניינת לשנות את פני המעבדה , להכניס קצת רוח חיים לקשט, לשפר וליפות, חשבתי לי שזה לא יהיה טוב אם אני אעשה זאת וחשבתי עליך כעל מועמד מצויין לעשות זאת ,מובן שלא לבד ותוכל לקחת לך קבוצת תלמידים ולבצע זאת….אני אעמוד לרשותכם. קבענו טררררררררררררררררררררר הצילצול…. רוץ לכיתה שלא תאחר בגללי, אם תוכל תקפוץ אלמעבדה בשעה שתיים בסוף יום הלימודים נמשיך לשוחח על כך, איזה יום נהדר עבר עליי , איזו התרוממות רוח, כל היום חלף עבר לו ביעף, ואני רק ממתין לסופו לקראת עוד מפגש איתה, לקראת עוד כמה דקות במחיצתה. ניפגשנו בסוף היום בחדר ההכנות הצמוד למעבדה, אני ילד מגודל אך ביישן להחריד, והיא לבורנטית ביהס´ דקיקה ותמירה עניים מדהימות שממש דיברו אליי, ישבתי בקצה הכיסא והיא מולי עמדה נשענה על שולחן המעבדה הגבוה כשגופה מוטה מעט אליי, זרקה רעיונות על האפשרויות השונות, מה כדאי לעשות ואיך , לוחות זמנים, לאט גלשה לה השיחה כשעתיים, ניפרדנו בשל אילוצים מנהלתיים של הסעה אחרונה שיוצא מביהס´ ליישובי ב- 16:30 אך קבענו להפגש ולהמשיך להתקדם בטיפוח המעבדות… אם זה בשל ביישנותי או אוליי בשל העובדה שהיא היתה מעט עסוקה לא שוחחנו מספר שבועות עד לאותו היום שהזמינה אותי לחדרה להמשיך ולטפל בנושא, ניפגשנו וקבענו לנו תוכנית פעולה כלשהי איך לבצע זאת, ואז זרקה היא לי, מה דעתך על פינת חי??? התוכל לסייע לי גם בזה? כמובן , עניתי, אתה יודע ,זו אחריות לטפל ,להאכיל, לנקות…. ואני צחקתי לי , היא חייכה ואמרה , אתה יודע זו פעם ראשונה שאתה צוחק וזה ממש יפה לך כשאתה צוחק… עניתי בבישנות שכמושבניק שכבר מטפח קצת יותר מפינת חי בביתו זה כלום לטפל בכמה אקוריומים ועכברי מעבדה, ובליבי חשבתי על הפוטנצייאל הגלום בטיפול בחיות המעבדה אם מסתכלים על זה מהזוית של תדירות המפגש עם מושא "הידלקותי"….. ניפגשנו פעמיים בשבוע בימים בהם סיימתי את לימודיי ב 14:00 ועבדנו על כך עד 16:00 , יותר משעבדנו שוחחנו על דא והא, שאלה המון פרטים עליי, וסיפרה מעט על עצמה … העבודה התקדמה בעצלתיים אך אני פרחתי, עד לאותו יום , אותו יום בו פנתה אליי בשאלה המיוחלת…. אנו לא כל כך מצליחים להתקדם פה… תהיה לך בעיה אם נעבור לבצע את העבודה אצלי בדירה???…!!! המשך יבוא…
אהבת "נעורים". עכשיו אתה תאמר לי שלום יפה??? הקול נשמע מאחוריי כלכך קרוב כמעט וחשתי את נשימתה בעורפי, הסתובבתי מופתע, עניה היו מולי עם חיוך מוזר על פניה, היססתי לשבריר שניה התרוצצו אלף מחשבות בראשי, ועוד לפני שהספקתי להגיב ניצמדו שפתיה אל לחיי, הופתעתי מן החידוש המרענן ביחסינו . זאת הייתה לבורטי שלי, זוכר את הפעם הראשונה שקלטתי אותה בזוית העיין חולפת בחדר ההכנות הצמוד למעבדה, ילדה כמעט, גוף ילדותי משהו, פנים פשוטות וחפות מכל איפור, חצאית קצרצרה, חולצה מבד הודי… שיער ארוך ועבה הקלוע לצמה עבה שחורה כפחם שהזכירה לי המושבניק המגודל את זנב סוסתי האהובה…נקודת חן גדולה בזוית הסנטר… קלטתי אותה והלכתי שבי אחריה, לאט לאט ביסודיות ובהתמדה האופייניות לי כל כך. בנתיים פרצה המלחמה הנוראה, אחים מורים קרובים כולם בחזית, בילבול מבוכה ומחסור גדול בידיים במשק, אך לי זה היה כשלל רב, בשל מחסור במורים זכיתי אני בלבורטי שלי, שתלמד יותר את כיתתי, קיבלנו אותה למספר שעות בשבוע, אלה היו השעות המשמעותיות היותר עבורי בבי"הס, הפכתי מ"פרא אדם" לילד ממושמע, שנישאר בכיתה עד סוף השיעור, תמיד התנדבתי להביא דברים ולהחזירם העיקר להיות עוד ועוד במחיצתה, כך הסתיימה לה השנה חופש ארוך ומשעמם עבר על כוחותינו. השנה שלאחריה החלה ואני שמחתי כל כך לקראת המפגש המחודש, ראיתי אותה, וזה מילה את יומי, המתנתי לה בנקודות אסטרטגיות כדי לראות את בואה וצאתה… וכך באחד הימים באורח מפתיעניגשה אליי בתום שיעור "טבע" ושאלה אותי אם אוכל לגשת לחדרה… הייתי נירגש ונירעש מהקירבה , הלכתי אחריה מחכה למוצא פיה תשמע ,פנתה היא אליי, אני מעוניינת לשנות את פני המעבדה , להכניס קצת רוח חיים לקשט, לשפר וליפות, חשבתי לי שזה לא יהיה טוב אם אני אעשה זאת וחשבתי עליך כעל מועמד מצויין לעשות זאת ,מובן שלא לבד ותוכל לקחת לך קבוצת תלמידים ולבצע זאת….אני אעמוד לרשותכם. קבענו טררררררררררררררררררררר הצילצול…. רוץ לכיתה שלא תאחר בגללי, אם תוכל תקפוץ אלמעבדה בשעה שתיים בסוף יום הלימודים נמשיך לשוחח על כך, איזה יום נהדר עבר עליי , איזו התרוממות רוח, כל היום חלף עבר לו ביעף, ואני רק ממתין לסופו לקראת עוד מפגש איתה, לקראת עוד כמה דקות במחיצתה. ניפגשנו בסוף היום בחדר ההכנות הצמוד למעבדה, אני ילד מגודל אך ביישן להחריד, והיא לבורנטית ביהס´ דקיקה ותמירה עניים מדהימות שממש דיברו אליי, ישבתי בקצה הכיסא והיא מולי עמדה נשענה על שולחן המעבדה הגבוה כשגופה מוטה מעט אליי, זרקה רעיונות על האפשרויות השונות, מה כדאי לעשות ואיך , לוחות זמנים, לאט גלשה לה השיחה כשעתיים, ניפרדנו בשל אילוצים מנהלתיים של הסעה אחרונה שיוצא מביהס´ ליישובי ב- 16:30 אך קבענו להפגש ולהמשיך להתקדם בטיפוח המעבדות… אם זה בשל ביישנותי או אוליי בשל העובדה שהיא היתה מעט עסוקה לא שוחחנו מספר שבועות עד לאותו היום שהזמינה אותי לחדרה להמשיך ולטפל בנושא, ניפגשנו וקבענו לנו תוכנית פעולה כלשהי איך לבצע זאת, ואז זרקה היא לי, מה דעתך על פינת חי??? התוכל לסייע לי גם בזה? כמובן , עניתי, אתה יודע ,זו אחריות לטפל ,להאכיל, לנקות…. ואני צחקתי לי , היא חייכה ואמרה , אתה יודע זו פעם ראשונה שאתה צוחק וזה ממש יפה לך כשאתה צוחק… עניתי בבישנות שכמושבניק שכבר מטפח קצת יותר מפינת חי בביתו זה כלום לטפל בכמה אקוריומים ועכברי מעבדה, ובליבי חשבתי על הפוטנצייאל הגלום בטיפול בחיות המעבדה אם מסתכלים על זה מהזוית של תדירות המפגש עם מושא "הידלקותי"….. ניפגשנו פעמיים בשבוע בימים בהם סיימתי את לימודיי ב 14:00 ועבדנו על כך עד 16:00 , יותר משעבדנו שוחחנו על דא והא, שאלה המון פרטים עליי, וסיפרה מעט על עצמה … העבודה התקדמה בעצלתיים אך אני פרחתי, עד לאותו יום , אותו יום בו פנתה אליי בשאלה המיוחלת…. אנו לא כל כך מצליחים להתקדם פה… תהיה לך בעיה אם נעבור לבצע את העבודה אצלי בדירה???…!!! המשך יבוא…