אהבת-נעורים
New member
אהבת נעורים ד´
אהבת נעורים ד´. יד מנערת אותי, קפצתי, אבי עמד מולי, XXX מה אתה עושה פה בשעה כזו, היו רגילים לשגעונותיי ולאהבת החיות הטבועה בי אך כל כך מאוחר, או בעצם כל כך מוקדם בבקר לא קרה לפני, המממ התעוררתי מוקדם, ובאתי להיות קצת עם החיות, שיקרתי, והוא ידע, הוא ידע, אבי טיפוס מיוחד למרות פער השנים העצום שבנינו ופער עצום בחינוך מנטליות תרבות ואחרים היה אדם מאד חכם וקרא מעולה היטיב את "מפות" העולם… ותהפוכותיו, ניכנסנו יחד הביתה, הכין לנו לשתות וישבנו במטבח… אני יודע שקורה איתך משהו, אני יודע שאין לי מה לדאוג משום שאני סומך עליך ובוטח בך, אך דע למרות ששנינו סגורים … אני אבא שלך ואם אתה חושב שאני יכול לעזור, ואם אתה רוצה לדבר …כולי שלך. הוא קם מכיסאו ויצא את המטבח חש כניראה ביניי התמלאות דמעות ולא רצה להביכני… אכן עיניי מלאו דמעות לא ממצבי אלא מאבי, אבי היקר, הנבון ,המתחשב היודע הרבה יותר ממה שהוא מראה שהוא יודע…. לא זוכר מתי דמעתי בפעם לפני בגיל חמש או אוליי שש. אך באורח פלא הסלע שרבץ בחזי וחנק אותי ושהגיע עד לגרוני החליק השתחרר משם, חשתי בהקלה על בית החזה והגרון החנוק… קמתי מהמטבח ונזרקתי במיטתי , כעבור כשעתיים העירה אותי אימי לביהס´ יום אחרון ללימודים, כיתה יו"ד מאחרי. ניכנס לכיתה, מסיבת סיום כיתה י´, משחקים שעשועונים אוכל שתיה…. מעודי לא גיליתי עניין בכל אלה המסיבה הסתיימה לה שיחות אישיות עם המחנך ואני החלטתי מסיבות שונות שאני לא ממשיך הודעתי למחנך הכיתה קיבלתי תעודה ובריצה למעבדה, פגשתיה שם, אמרה שלום מאופק, התעניינה בשלומי, ישבנו פיטפטנו על דא והא עוקפים את ליל אמש… כך עבר הלימודים הסתיימו ואנו צעדנו יחד לביתה, ישבנו אצלה צחקנו דיברנו הפעם האוירה היתה יותר נינוחה עם פחות מתח באויר אך עם הרבה ציפיה ומבטים גנובים למיטה בפינת החדר…. החלה מדברת, שופכת משתפכת, סיפרה על הקורות אותה סיפרה שהמורה החדש לביולוגיה עושה לה את המוות ולדעתה הוא מקנא בי, הוא קינא בי כל השנה ולא הבין מה ילד בכיתה י´ מבלה כל כך הרבה שעות במעבדה, מה יש לה לעשות איתי כל כך הרבה שעות???!!!… סיפרה על השיחה שהיתה לה עם ספרנית ביהס´ ועם המורה שלי לספרות בטיול השנתי, כיצד הן בטוחות שיש בנינו משהו ואי אפשר לטעות בזה… ואף סיפרה שהמורה לספרות הצהירה בפניה שאם היא היתה משוכנעת שאין בנינו משהו היא כבר היתה …מפתה אותי. סיפרה על ה"חבר" לא חבר הנוכחי ועל זה הקודם, ועל חבריה וחברותיה האחרים, על לימודיה להשלמת התואר. התנצלה על ליל אמש ועל כך שהיתה החלטית מידי , ואף הוסיפה שהיתה מוזמנת למסיבת י"ב ומזל שהלכתי , משום שמספר שניות לאחר שזזתי ניכנס אותו מורה "מקנא" לקחתה למסיבה ששכחה ממנה לחלוטין. התעניינה איך עבר עליי הכל אמרתי שהכל היה בסדר כזה סתמי. התקרבנו נגענו ליטפנו התנשקנו בלהט, זה החל מנגיעות סתמיות ליטופים ואז לראשונה התנשקנו בלהט בעוצמות, נשארנו שנינו ישובים לפותים נוגעים ומנשקים עד שלא יכולנו יותר עברנו למיטה… קפאתי, עצרתי הכל לא הסכמתי להמשיך, היתה מופתעת, ניסתה להבין לא רציתי אמרתי לה בתמימות ילדותית ובצדקנות שהיתה כה אופיינית לי , סיפרת לי שיש לך חבר ואני לא אעשה לך את זה ולא אעשה לא את זה, הופתעה, נעצרה, ניבלמה משל כאילו חטפה סטירת לחי מצלצלת בזה הרגע, הביטה בי ,בהתה בנקודה כלשהי בחלל החדר, עניה דמעו, אמרה שאני רשע וביקשה שלעולם לא אעשה זאת שוב, שלא אהיה המצפון שלה, שלא אחשוב במקומה, ועיניה המשיכו דומעות, באה התקרבה אליי התכרבלה בי, ואני מלא לבטים אם להושיט לה יד, אם להמשיך או להעצר בנקודה זו. גופי נישאר קפוא אליה ממאן לקבלה ממאן לרצות. היא לא היתה האישה הראשונה בחיי, אך ללא ספק היא היתה האישה המשמעותית בחיי, הייתי ילד מאד מקובל בכיתה, בשכבה ובביהס, הייתי ילד נחשב ביישוב בו גרתי, הייתי תלמיד מצטיין [אם כי שובב ומעט בעייתי למורים] הייתי שחקן כ. סל מצטיין ובעשר אצבעותיי ובהתמדה אין קץ הגעתי אף לנבחרת הקדטים של ישראל… התנשקתי לפניה עם בנות למרות שכולן ,להוציא אחת היו בוגרות ממני, לא מעט בנות "בילו" איתי ב"פרדס" בפינות שונות ברחבי ביהס האיזורי, באולם הספורט [שהיה לי את המפתח, ואף ב"משרד" שמעל פינת החי שלי… היו שהתקדמנו יותר והיו פחות, היו כאלה שרק התנשקנו והיו שהתמזמזנו ושלחנו ידיים ואצבעות שניגנו ופרטו… והיתה אף אחת שהגענו ממש "קרוב" אך ככל שהתקרבתי אליה התרחקתי יותר מידידותיי/חברותיי יחסינו תפסו חלק ניכבד מחיי ושעותיי וגם לא היתה בי תשוקה ותאות בשרים כמו עם האחרות אותה רציתי אחרת… אותה רציתי לא רק בשביל הגוף, * * * * א ו ת ה א ה ב ת י * * * * ואותה גם לא ממש ידעתי איך לאכול… תמיד שעלינו שלב, זה הקשה עליי בהתחלה כלא מאמין שזה קורה לי, הלכתי איתה לאט, הלכתי איתה בסבלנות אין קץ. חיזרתי באופן וצורה מאד מיוחדים, כי היא הייתה בשבילי משהו מיוחד, היא הייתה הכל בשבילי. ישבה מכורבלת בי, לרגע הפכה היא להיות הילדה שבין שנינו. והחלה מפטפטת ,מספרת ,משחזרת, סיפרה איך ומתי היא קלטה אותי לראשונה, זוכרת בעליל מתיי לראשונה חשדה שאני מתכוון ברצינות , איך כשבדקה את מבחני הבחינה שעל השאלה של "השערת ברנולי" שהיתה צריכה להיות חלקיקים המתנגשים זה בזה ובדפנות הכלי בו הם נימצאים, אני כתבתי המתנשקים זה בזה … זוכרת את המבטים שהצליחה והספיקה לקלוט, זוכרת את השיחות הראשונות עת שימשה כמורה מחליפה בזמן המלחמה ואת הבגרות הנפשית ועומק הניתוח… זוכרת ששמעה את שמי יותר מפעם נישא בחדר המורים. והכי הכי זוכרת את החיזור לא חיזור שלי את ה"מעגלים המתקרבים מתרחקים מתקרבים מתרחקים" את הכל זוכרת היא כסרט חולף מול עיניה, ולא היא בתחילה נתנה לזה לקרות כי לא האמינה אך מאוחר יותר כבר איבדה שליטה ולא רצתה לתת לזה להגמר… היא רוצה אותי איך כמה ובאיזו צורה היא לא יודעת… יש לה מעט בעיה עם פער הגילים אך יותר מכך יש לה בעיה עם גילי, לא, היא אינה רוצה ואף לא מוכנה להמתין כמה שנים . כאן ועכשיו …הכל. הכל הכל אני רוצה. הושטתי ידי לפניה מלטפה מלטף את לחייה הרטובים מדימעותיה, חש במבוכה ובהקלה בו זמנית. חש תחושה עילאית של הקרבה עם אהובתך, זו אהובתך, זו מושא אהבתך וחיזוריך במשך למעלה משלש שנים…הרימה ראשה אליי ונשקה לי ניכנעתי ונשקתי לעניה העצומות והרטובות.. ניפגשנו במהלך החופש, כל רגע פנוי, כל יום כמעט, ההתקרבות הייתה בלתי נמנעת, המיטה לא נישארה מיותמת, הגענו אליה התגפפנו התחבקנו הלכנו לאט אך במסלול שסופו ידוע מראש, התביישה מעט ממני החשיכה תמיד את החדר לפני , הלכנו צעד צעד, תמיד הייתי איטי אחד שנהנה גם מהדרך ,גם מן האפיה ולא רק מאכילת העוגה, צעדתי איתה בצעדים מדודים, הפשטתיה בשלבים בתהליכים שארכו שעות, אך כמו לכל דרך לאן שלא תהה ולאן שלא תוביל יש סוף …מגיעים.
אהבת נעורים ד´. יד מנערת אותי, קפצתי, אבי עמד מולי, XXX מה אתה עושה פה בשעה כזו, היו רגילים לשגעונותיי ולאהבת החיות הטבועה בי אך כל כך מאוחר, או בעצם כל כך מוקדם בבקר לא קרה לפני, המממ התעוררתי מוקדם, ובאתי להיות קצת עם החיות, שיקרתי, והוא ידע, הוא ידע, אבי טיפוס מיוחד למרות פער השנים העצום שבנינו ופער עצום בחינוך מנטליות תרבות ואחרים היה אדם מאד חכם וקרא מעולה היטיב את "מפות" העולם… ותהפוכותיו, ניכנסנו יחד הביתה, הכין לנו לשתות וישבנו במטבח… אני יודע שקורה איתך משהו, אני יודע שאין לי מה לדאוג משום שאני סומך עליך ובוטח בך, אך דע למרות ששנינו סגורים … אני אבא שלך ואם אתה חושב שאני יכול לעזור, ואם אתה רוצה לדבר …כולי שלך. הוא קם מכיסאו ויצא את המטבח חש כניראה ביניי התמלאות דמעות ולא רצה להביכני… אכן עיניי מלאו דמעות לא ממצבי אלא מאבי, אבי היקר, הנבון ,המתחשב היודע הרבה יותר ממה שהוא מראה שהוא יודע…. לא זוכר מתי דמעתי בפעם לפני בגיל חמש או אוליי שש. אך באורח פלא הסלע שרבץ בחזי וחנק אותי ושהגיע עד לגרוני החליק השתחרר משם, חשתי בהקלה על בית החזה והגרון החנוק… קמתי מהמטבח ונזרקתי במיטתי , כעבור כשעתיים העירה אותי אימי לביהס´ יום אחרון ללימודים, כיתה יו"ד מאחרי. ניכנס לכיתה, מסיבת סיום כיתה י´, משחקים שעשועונים אוכל שתיה…. מעודי לא גיליתי עניין בכל אלה המסיבה הסתיימה לה שיחות אישיות עם המחנך ואני החלטתי מסיבות שונות שאני לא ממשיך הודעתי למחנך הכיתה קיבלתי תעודה ובריצה למעבדה, פגשתיה שם, אמרה שלום מאופק, התעניינה בשלומי, ישבנו פיטפטנו על דא והא עוקפים את ליל אמש… כך עבר הלימודים הסתיימו ואנו צעדנו יחד לביתה, ישבנו אצלה צחקנו דיברנו הפעם האוירה היתה יותר נינוחה עם פחות מתח באויר אך עם הרבה ציפיה ומבטים גנובים למיטה בפינת החדר…. החלה מדברת, שופכת משתפכת, סיפרה על הקורות אותה סיפרה שהמורה החדש לביולוגיה עושה לה את המוות ולדעתה הוא מקנא בי, הוא קינא בי כל השנה ולא הבין מה ילד בכיתה י´ מבלה כל כך הרבה שעות במעבדה, מה יש לה לעשות איתי כל כך הרבה שעות???!!!… סיפרה על השיחה שהיתה לה עם ספרנית ביהס´ ועם המורה שלי לספרות בטיול השנתי, כיצד הן בטוחות שיש בנינו משהו ואי אפשר לטעות בזה… ואף סיפרה שהמורה לספרות הצהירה בפניה שאם היא היתה משוכנעת שאין בנינו משהו היא כבר היתה …מפתה אותי. סיפרה על ה"חבר" לא חבר הנוכחי ועל זה הקודם, ועל חבריה וחברותיה האחרים, על לימודיה להשלמת התואר. התנצלה על ליל אמש ועל כך שהיתה החלטית מידי , ואף הוסיפה שהיתה מוזמנת למסיבת י"ב ומזל שהלכתי , משום שמספר שניות לאחר שזזתי ניכנס אותו מורה "מקנא" לקחתה למסיבה ששכחה ממנה לחלוטין. התעניינה איך עבר עליי הכל אמרתי שהכל היה בסדר כזה סתמי. התקרבנו נגענו ליטפנו התנשקנו בלהט, זה החל מנגיעות סתמיות ליטופים ואז לראשונה התנשקנו בלהט בעוצמות, נשארנו שנינו ישובים לפותים נוגעים ומנשקים עד שלא יכולנו יותר עברנו למיטה… קפאתי, עצרתי הכל לא הסכמתי להמשיך, היתה מופתעת, ניסתה להבין לא רציתי אמרתי לה בתמימות ילדותית ובצדקנות שהיתה כה אופיינית לי , סיפרת לי שיש לך חבר ואני לא אעשה לך את זה ולא אעשה לא את זה, הופתעה, נעצרה, ניבלמה משל כאילו חטפה סטירת לחי מצלצלת בזה הרגע, הביטה בי ,בהתה בנקודה כלשהי בחלל החדר, עניה דמעו, אמרה שאני רשע וביקשה שלעולם לא אעשה זאת שוב, שלא אהיה המצפון שלה, שלא אחשוב במקומה, ועיניה המשיכו דומעות, באה התקרבה אליי התכרבלה בי, ואני מלא לבטים אם להושיט לה יד, אם להמשיך או להעצר בנקודה זו. גופי נישאר קפוא אליה ממאן לקבלה ממאן לרצות. היא לא היתה האישה הראשונה בחיי, אך ללא ספק היא היתה האישה המשמעותית בחיי, הייתי ילד מאד מקובל בכיתה, בשכבה ובביהס, הייתי ילד נחשב ביישוב בו גרתי, הייתי תלמיד מצטיין [אם כי שובב ומעט בעייתי למורים] הייתי שחקן כ. סל מצטיין ובעשר אצבעותיי ובהתמדה אין קץ הגעתי אף לנבחרת הקדטים של ישראל… התנשקתי לפניה עם בנות למרות שכולן ,להוציא אחת היו בוגרות ממני, לא מעט בנות "בילו" איתי ב"פרדס" בפינות שונות ברחבי ביהס האיזורי, באולם הספורט [שהיה לי את המפתח, ואף ב"משרד" שמעל פינת החי שלי… היו שהתקדמנו יותר והיו פחות, היו כאלה שרק התנשקנו והיו שהתמזמזנו ושלחנו ידיים ואצבעות שניגנו ופרטו… והיתה אף אחת שהגענו ממש "קרוב" אך ככל שהתקרבתי אליה התרחקתי יותר מידידותיי/חברותיי יחסינו תפסו חלק ניכבד מחיי ושעותיי וגם לא היתה בי תשוקה ותאות בשרים כמו עם האחרות אותה רציתי אחרת… אותה רציתי לא רק בשביל הגוף, * * * * א ו ת ה א ה ב ת י * * * * ואותה גם לא ממש ידעתי איך לאכול… תמיד שעלינו שלב, זה הקשה עליי בהתחלה כלא מאמין שזה קורה לי, הלכתי איתה לאט, הלכתי איתה בסבלנות אין קץ. חיזרתי באופן וצורה מאד מיוחדים, כי היא הייתה בשבילי משהו מיוחד, היא הייתה הכל בשבילי. ישבה מכורבלת בי, לרגע הפכה היא להיות הילדה שבין שנינו. והחלה מפטפטת ,מספרת ,משחזרת, סיפרה איך ומתי היא קלטה אותי לראשונה, זוכרת בעליל מתיי לראשונה חשדה שאני מתכוון ברצינות , איך כשבדקה את מבחני הבחינה שעל השאלה של "השערת ברנולי" שהיתה צריכה להיות חלקיקים המתנגשים זה בזה ובדפנות הכלי בו הם נימצאים, אני כתבתי המתנשקים זה בזה … זוכרת את המבטים שהצליחה והספיקה לקלוט, זוכרת את השיחות הראשונות עת שימשה כמורה מחליפה בזמן המלחמה ואת הבגרות הנפשית ועומק הניתוח… זוכרת ששמעה את שמי יותר מפעם נישא בחדר המורים. והכי הכי זוכרת את החיזור לא חיזור שלי את ה"מעגלים המתקרבים מתרחקים מתקרבים מתרחקים" את הכל זוכרת היא כסרט חולף מול עיניה, ולא היא בתחילה נתנה לזה לקרות כי לא האמינה אך מאוחר יותר כבר איבדה שליטה ולא רצתה לתת לזה להגמר… היא רוצה אותי איך כמה ובאיזו צורה היא לא יודעת… יש לה מעט בעיה עם פער הגילים אך יותר מכך יש לה בעיה עם גילי, לא, היא אינה רוצה ואף לא מוכנה להמתין כמה שנים . כאן ועכשיו …הכל. הכל הכל אני רוצה. הושטתי ידי לפניה מלטפה מלטף את לחייה הרטובים מדימעותיה, חש במבוכה ובהקלה בו זמנית. חש תחושה עילאית של הקרבה עם אהובתך, זו אהובתך, זו מושא אהבתך וחיזוריך במשך למעלה משלש שנים…הרימה ראשה אליי ונשקה לי ניכנעתי ונשקתי לעניה העצומות והרטובות.. ניפגשנו במהלך החופש, כל רגע פנוי, כל יום כמעט, ההתקרבות הייתה בלתי נמנעת, המיטה לא נישארה מיותמת, הגענו אליה התגפפנו התחבקנו הלכנו לאט אך במסלול שסופו ידוע מראש, התביישה מעט ממני החשיכה תמיד את החדר לפני , הלכנו צעד צעד, תמיד הייתי איטי אחד שנהנה גם מהדרך ,גם מן האפיה ולא רק מאכילת העוגה, צעדתי איתה בצעדים מדודים, הפשטתיה בשלבים בתהליכים שארכו שעות, אך כמו לכל דרך לאן שלא תהה ולאן שלא תוביל יש סוף …מגיעים.