קדושים תהיו
פרשתנו השבוע "אחרי מות - קדושים" עוסקת בחלקה הראשון בעיקר בהקרבת "שעיר יום הכיפורים", שבא לכפר על בני ישראל מכל חטאותם, ובחלקה השני בשפע מצוות, שבין אדם לחברו, והמרכזית שבהן (איך לא?) - "
ואהבת לרעך כמוך". כפי שכתבתי בראשונה, אין לך פרשה בתורה, שאין בה עניין של חסד ואהבת האדם, כי כל התורה היא חסד. תחילה אביא מקצת דברי הרב אברהם צוקרמן על הנושא "קדושים תהיו". המלאכים הם רק "עושי דברו" - מקיימים את אשר נצטוו לעשות. אין להם מצוות "לא תעשה". כי רק לעשיה ושליחות נוצרו. האדם יש לפניו מצוות "עשה" וגם מצוות "לא תעשה". מצוות ה"עשה" לעיתים מקיימם האדם כמצות אנשים מלומדה. אמנם גם צורה זו של עשיה נותנת קדושה לאדם. אבל מוגבלת ביותר. הזהיר שלא לעבור על מצוות "לא תעשה", מתוך התגברות על יצריו - עושה דבר זה לשם שמים, כי כך צוונו הבורא. ועל כן אמרו חכמים שכל מי שלא עבר עבירה והתגבר על יצרו, הקב"ה מחשיב לו כאילו עשה מצוה. נמצא, שהאדם באפשרותו להתקדש הן ע"י קיום מצוות והן ע"י הימנעות מלעבור על מצוות "לא תעשה". כך ששתי קדושות לו. כמובן, שרק במקרה... אולם אין "מקרה" בעולם, כי הכל מכוון מלמעלה. אני מבקש להוסיף עוד נופך אישי משלי. מצוות "ואהבת לרעך כמוך" איננה כלולה בתרי"ג המצוות, כי אין בה מעשה. לעומת זאת הציווי הוא תמידי. כיצד אפשר לאהוב תמיד? זו בדיוק המעלה הגדולה של המצווה. לפעמים נדמה לנו, שהשני חייב לנו משהו, או אולי אף פגע בנו וכו'. "לא תשנא את אחיך בלבבך" הרי היא מצוות "לא תעשה" וע"י "ואהבת לרעך כמוך" אנו הופכים אותה למצוות "עשה". לומר "שלום" ו"תודה" לנהג האוטובוס, לקופאית בסופרמרקט ועוד... הרי זה דבר כל כך פשוט, עד שאי אפשר להבין, מדוע אנו נמנעים מלקיים כה קלה, שאיננה תלויה בזמן וגם לא בזמן. יהי רצון, שנזכה לאהוב איש את רעהו אהבת אמת. שבת שלום ושבת של אהבת אמת
.
למנדי על פעילותו הענפה "מאחורי הקלעים", שאלמלא נודעה לי במקרה, ספק, אם הייתי נודע אי פעם לאישיותו הנפלאה ולאהבת האדם שבו... ולנאור