אהבת בן לאמו

AYELET1

New member
אהבת בן לאמו

לפני שבוע או שבועיים , דובר כאן בפורום, על חוזק הקשר בין הורים לצטאצאים, כשההדגשה היא בעיקר על הכיוון של הורים לצאצאים. בכתבה זו, מסופר סיפורו של בחור צעיר , שעלה מאתיופיה , ללא אימו, ולא פסק מלהתגעגע אליה. כשהגיע לאתיופיה לביקור, התברר לו שהאם מתה בר לפני שנים מספר. אז נכון שבעניין זה , נמהל נושא האמון (או חוסר האמון) - לבחור לא סופר עד השניה האחרונה שהאם לא בחיים, והוא לא יוכל להיפגש איתה (כנראה מתוך דאגה לשלומו....), אך בכל זאת עדיין קיים נושא הקשר של הצאצאים להוריהם. מוזמנים לחוות דעתכם.
 

yalyul

New member
שערוריה ../images/Emo4.gif

לתת לו לעשות את כל הדרך כדי לפגוש קבר? איפה האמון במבוגרים? איך אפשר להאמין לאבא הזה בכלל על מילה מדבריו. אני מבינה אם מעלימים מידע לצורך נפשו הבריאה אבל לתת לו להגיע לשם זה כבר הופך לאטימות לב שלא לומר רוע! בנימה אופטימית (מדבריו...)נראה שהנער בכל זאת ימצא את דרכו לשביל החיובי של החיים הנוראיים שעבר עד עכשיו....
 

AYELET1

New member
אטימות כן,

לא בטוחה שרוע, אלא יותר נשמע ל כחולשה ופחד לאמר את האמת.
 

yalyul

New member
במקרה זה ,טובת הילד קודמת

אם כהורה אתה מפחד וחלש ולא מעמיד את טובת ילדך מנגד בעיני זה שווה לרוע כי הוא פעל לפי מה שנוח לו למטרותיו הוא ולשקט שלו במקום להתמודד עם המציאות לשאת בתוצאות ילדו המתאבל ולתמוך... בטח שזה יותר קל אבל האם זה יותר נכון? זה מתקשר גם למאמר על סודות ושקרים, לכולנו שלדים בארון
ואם טובת הילד דורשת מוציאים אותם החוצה ומדברים עליהם! כך עשינו כשגילינו שאחד מהתכשיטים שלנו מעשן גראס... זו דעתי ודרכי, לא מקבלת תרוצים.
 

AYELET1

New member
בטוח שה לא יותר נכון

להפך, זה רע מאד אבל עדיין קשה לי לסווג חולשה כרוע, כזדון. בקשר לסודות חלקית את צודקת. אבל על זה אענה בשרשור ההוא
 
למעלה