אהבת בוסר

אושר

New member
אהבת בוסר

נדמה שעברו הרבה שנים טובות ובכל זאת תמיד משהו מזכיר אותך. אני מתביישת בחלק זה של עברי ואם זאת אוהבת רגעים מסוימים, התרגשויות ראשונות. נכנסת לעולמי בסערה מיוחדת- ואני חיילת תמימה שאפילו לא התנשקה עם גבר. הנשיקה הראשונה, המזמוז הראשון... הכל היה ורוד ומהיר מדי. בהתחלה נבהלתי. נבהלתי מאוד ממה שקורה ואתה- בחלק מהמקרים היית חסר סובלנות ובחלק היית מבין בצורה מדהימה. הסיפור נגמר מהר- אחרי שהייה ארוכה שלך בחו``ל (בה כל הזמן הקפדתי על לפחות 3 מכתבים בשבוע עם מתנות, רעיונות והרבה עידוד- ויש לציין שגם אתה שלחת לי המון מכתבים)ו.. זה נגמר בלחץ ההורים שלי שראו בך איום- וצדקו. היום אני כבר אמא לשני ילדים מקסימים, רעיה לגבר משגע ואוהב במיוחד המעניק לי בדיוק את ההפך ממך- אושר, ביטחון, כבוד. שאני מסתכלת לאחור אני מבינה עד כמה הייתי מנוצלת על ידך בתמימותי. תמימות הילדה שהתגייסה לצבא אחרי 18 שנה בה גדלה בחממת צמר גפן של הורים מיוחדים מאוד. תמימות הילדה שהאמינה בכל אחד. קראת לי ``נאיבית``. רק עכשיו אני מבינה למה. אבל, למרות כל זאת, יש רגעים בהם אני חושבת עליך- מה אתה עושה עכשיו? אייך הסתדרת? האם מצאת מישהי שאוהבת אותך באהבה חסרת מעצורים כמו שאהבתי אותך? או- האם אתה ממשיך לפגוע? הייתי רוצה להיפגש איתך. להראות לך עד כמה בגרתי והתייפתי, עד כמה אני שונה. לגרום לך להתאהב בי עד טירוף ולהצטער על מה שעוללת לי. לנפשי. להצטער על כל הדמעות שזלגו מעיני בגללך. ואז- לעזוב אותך לאנחות. בדיוק כמו שעשית לי. אם היית יכול לקרוא את המכתב הזה אני בטוחה שהיית מזהה בו את עצמך. אילו רק הייתי יכולה להיפגש איתך. אבל אני לא מעיזה אפילו לחפש אותך. זה יפגע בבעלי היקר לי יותר מחיי, במשפחה שבניתי לי. מפריעה לי רק הפינה הקטנה הזו בלב שעדיין כואבת בגללך. אהבתי הראשונה, החבר הראשון שלי. הגבר הראשון לו נשקתי והוא לא העניק לי את כולו כמוני.
 

עופרי-

New member
היי אושר

כמה מדהים שגם אחרי שנים, אנחנו שומרים רגעים מסוימים בחיינו, או אנשים. הוא לא יישכח לעולם, כי הוא חלק מעברך וכך זה יישאר לעד. מה שכן, ואני לא מי יודע מה מנוסה בחיים ובזכרונות, הוא לאט לאט יקטן בלבך, חשיבותו תקטן עוד ועוד עם השנים. לפי דברייך, החיים שבנית הם נפלאים. אל תהרסי. היצר שלנו מאד דוחף להראות לו, להוכיח, לגרום לו להבין מה הפסיד, אבל היום מה זה משנה? את הוכחת לעצמך. טוב לך עם חייך. וזה מה שחשוב בעיניי.
 

אושר

New member
מה שתגובה מעוררת

התנתקתי וחזרתי במיוחד לפורום כי הרגשתי שחשפתי את עצמי יותר מדי ואולי בעצם רציתי לקבל תגובות מאנשים אובייקטיבים מאוד. רציתי לציין כי התרשמתי מאוד מהתגובה שלך והאמת שאתה צודק- אבל בחיים הרגש וההיגיון לא צועדים זה בסמוך לזה והמכשולים בדרך מאוד מכאיבים. נכון שטוב לי היום - אבל אייך מוחקים אהבה כזו גדולה? אהבה שגרמה לי לשבור מוסכמות? אני, החיילת התמימה, שמעולם לא התמרדה והייתה מצטיינת בכל, רותקתי שבת וזכיתי לנזיפות היות כי שיקרתי על מנת לצאת ורק לראותו לכמה שעות, שיקרתי להורי רק כדי לקבל את ההזדמנות לחבק אותו. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול ואני יודעת שזה לא היה נשאר איללא הייתה זו האהבה הראשונה, האמיתית- והפוגעת לצערי. היום אני מאוהבת מאוד, מאושרת ואפילו לא חושבת על זה. שנכנסתי לפורום, מתוך סקרנות, פתאום ``הדבר האסור`` הזה צץ מתוכי.
 

אושר

New member
מצטערת

שיושבים ומקלידים- ולא משוחחים פנים אל פנים - טועים. מצטערת על אי ההבנה. תודה על ההתייחסות הנהדרת שלך- ויום נעים.
 

tairon

New member
אושר..

זה נראה שמצאת בחיים את האושר כפי שכתבת את נשואה לגבר משגע הקמת בית...שכחי את ענין הנקמה ולהראות לאהבת הבוסר שהצלחת למרות הכל...תשארי את זה כעבר... יודע שאהבה ראשונה היא האהבה החזקה שמותירה בנו זכרונות השאירי את זה כזכרון והתמקדי במי שכן נותן לך ומי שכן אוהב אותך... מאחל לך ערב נפלא
 

אושר

New member
נקמה מספקת

מדהים שעד שלא קראתי את ההודעהךלא הבנתי בעצם שאני מחפשת נקמה. הרגשתי את התחושות הללו אבל לא יכולתי לשים את האצבע ולומר ה באמת אני מחפשת. נקמה. זה יכל היה להיות נפלא אילו היית יכולה אפילו רק להראות לו מה הוא הפסיד, עד כמה אני התייפתי, השכלתי, הצלחתי בחיי. במובן מסוים זה אפילו היה מעניק לי סיפוק להדעת שהצלחתי בלעדיו- ושהוא יודע זאת, ומרגיש בחסרוני. אבל, בחיי היום יום זה לא מה שמעניין אותי. כמו שאמרת- אני מתמקדת במה שנותן לי אושר- וזו הסיבה שבחרתי לי כינוי כזה ``אושר``. זה בדיוק מה שאני מרגישה בחיי ואני באמת מעדיפה להתמרד בהם ולהעניק לאהובי את כל כולי. תודה על ההתייחסות.
 
נקמות

תמיד חשבתי על זה במיוחד כשאוהבים מישהו, והאהבה נכזבת הרי אנחנו לא באמת מאחלים לו כל טוב ורוצה לספר על אחד, שהכרתי, וכל כך רציתי אותו - רק בגלל שבהתחלה זילזלתי בו, והיה לו אתגר לגרום לי להתאהב בו וכשזה קרה הוא לא רצה בי אז מה בסוף כמובן שאיחלתי לו כל רע אפשרי וכשהוא שאל אותי מה אני מאחלת לו אמרתי לו שהלוואי שהיה מתאהב בי והייתי עושה לו ילד ואז נעלמת לו עם הילד אבל קודם כל, לא הייתי מסוגלת לעשות כך לילד - להפריד אותו מאביו ושנית, זה כי רק מילדים אכפת לו. אחרי כשנתיים פגשתי אותו הוא הכיר בחורה נחמדה עשו ילדה יחד והיא ברחה ממנו כמו מאש עם הילדה ולא נתנה לו לראותה עד שהילדה היתה כמעט בת שנה ורק בצו בית משפט הוא ראה אותה ובא אלי לומר לי - קיללת אותי!
 
למעלה