אליהו הנביא היקר!- אלן לינדברג/אייר: ג’ קים/הוצאת פלא/לילדים מגיל5
ורד שלאוזר-אידה
ספרים וסיפורים רבים נכתבו על אליהו הנביא בהם הוא מופיע לעזרת הגיבורים. דמותו האגדית תמיד מנחמת, תומכת או מפתיעה את העניים והנזקקים בדברים להם הם נזקקים לקיום החג. כמו למשל, גביע הקידוש, בגדים חדשים, כסף לרכישת מזון וכדומה. בליל הסדר, כולנו מקווים שאליהו הנביא, יבוא ויתארח ויסב אל שולחננו. יש מי שמנסה לא לעצום עין ומחכה כל הלילה להגעתו ואלה שהצליחו מספרים כי אכן הגיע.
אלן לינדברג החליטה לכתוב סיפור אחר. בסיפורה, טל כותב מכתבים לאליהו הנביא ומשאיר אותם מתחת לכרית.
דרך המכתבים אנו מתוודעים אל טל השובב שמתאמץ להיות ילד טוב, תלמיד טוב ואח טוב ואל משפחתו המגיבה למעשיו השובבים בהתאם. במכתביו מבקש טל מתנות לחג מאליהו הנביא אך, בהיותו ילד ישר, הוא לא מסתיר מאליהו דבר מקורותיו באותו יום כאשר כל מכתב הוא סיפור בפני עצמו של הילד, שמשתדל להשתנות ולהשתפר על מנת לקבל מתנות לחג מאליהו הנביא, אך…. כל פעם משהו אחר מרחיק אותו מהגשמת משאלותיו.
מנקודת מבטו של טל מועבר גם מסר אל המבוגרים הקוראים את הספר על הדברים החשובים באמת ועל תמימות הילדים שהיינו אנו פעם. תמימות זו לא נעלמת מהוריו של טל שאוספים את מכתביו בסתר ולמרות שהוא מנמיך את הציפיות ממכתב למכתב ובטוח שהוא לא ראוי לקבל מתנות גדולות ומציע לאליהו הנביא מתנות חלופיות, זוכה לבסוף בכל הקופה.
הספר מלווה באיורים מקסימים של המאייר הרוסי ג’ קים המותאמים לשפה מלאת הומור, כשרון וחן, בה כתוב הספר.
"הרעיון לכתוב ספר שבו ילד כותב מכתבים לאליהו הנביא",אומרת הסופרת אלן לינדברג,
"בא אלי אחרי שראיתי ספר מכתבים לסנטה קלאוס. אמרתי לעצמי שזה לא יתכן
שלילד ישראלי לא תהיה דמות אגדית שבאה מתוך התרבות היהודית שהילד לא יכול לפנות אליה להגשים משאלה. ברור שיש את אלוהים, אך בעיניי זה כבד מדי ומחייב מדי לכתוב לאלוהים, רציתי מישהו קרוב יותר, מישהו נגיש יותר וגם מישהו שמשתייך לחג שילדים אוהבים, כך נזכרתי באליהו הנביא".
הוא מוכר לנו בתור האורח הנסתר והמסתורי של ליל הסדר. חלק בטוחים שהוא חוגג את הסדר עם המסובים, אבל במעמד של רואה ואינו נראה. ואילו אחרים נשבעים שהוא מגיע בכלל בחשכת הלילה, וכשכולם כבר ישנים אחרי ששתו ארבע כוסות בסדר הפסח, לוגם מכוס היין שנותרה. זהו אליהו הנביא, המכונה גם אליהו התשבי ואליהו הגלעדי. ובאמת, אין מתאים ממנו לתפקיד האורח מכיוון שכבר במקרא נזכר אליהו בתור מבשר הגאולה, כמו שמעיד הציטוט בתחילת הכתבה. ויש לו גם הכבוד להיות מדמויות המקרא היחידות שלא תוארה מיתתן. כמו חנוך בן ירד (בראשית ה), גם הוא עולה השמיימה בטרם נפטר. עוד סגולות חשובות מיוחסות לאליהו הנביא, אבל לפני שנצלול לדמותו נתחיל במערכה הראשונה.
הוא עולה על במת המקרא באותה דרמטיות שבה יעזוב: אליהו מופיע לראשונה בהכרזה נבואית שבשנים הבאות לא ירד גשם אלא על־פי דברו (מלכים א יז, א). ההכרזה כתובה מייד אחרי פירוט חטאי אחאב מלך ישראל. שלוש שנים אורכת הבצורת הקשה שהטיל אליהו על ישראל. וכשהמלך אחאב מנסה לבטלה, אליהו קורא תיגר, מנצח ואף הורג את נביאי הבעל וגורם למלך אחאב לחזור בתשובה ולזנוח את עבודת האלילים.
כשיורש אחזיה בן אחאב את אביו בכתר המלכות, ממהר המלך החדש להחזיר את הפולחן האלילי. שתי משלחות צבאיות ששולח אחזיה כדי להרוג את אליהו מסתיימות באסון – פעמיים מוריד אליהו אש מהשמיים ושורף את החיילים למוות. המשלחת השלישית כבר כורעת ברך ומתחננת שיחוס עליה. כתוצאה מכך מת המלך החוטא, ואחיו יורם יורש אותו.
אז מגיע הרגע הדרמטי ביותר בחיי אליהו – עלייתו השמיימה בנוכחות אלישע תלמידו:
אפילו בהשוואה לנבחרת של נביאי ישראל מתייחד אליהו בתור נביא קפדן ועקשן שלא פוחד להוכיח לא את מלכי ישראל ולא את אלוהי ישראל, הנביא היחיד המבקש עונש ממשי וחמור לעם ישראל החוטא. אז עם רקע קשוח כזה, איך התפתחה תדמית הנביא הזקן והחביב שמבקר אותנו בליל הסדר ושאנחנו שומרים עבורו כיסא בטקס ברית המילה? ולמה נבחר דווקא אליהו לתפקידים המכובדים הללו?
נראה שקנאותו הדתית לחוקי האל ולשמירתם היא שמיצבה את אליהו בתור הנביא המבקר והשומר. ומה הקשר לפסח ולברית המילה? תכף נסביר.
האיור הראשון של כיסא אליהו בכתב יד עברי, המאה ה־16. ספר התפילות שמור בספריית המוזיאון הלאומי הגרמני, נירנברג, גרמניה
מסורת הצבת כיסא אליהו במעמד ברית המילה החלה בימי הביניים בהשראת המדרש על הסכם בין האל לאליהו הקנאי, ולפיו לא ימולו תינוק יהודי בלא נוכחותו של הנביא. במדרש נכתב שלאחר שאליהו התלונן בפני האל שעם ישראל עזב את בריתו, הרגיע אותו האל: "חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית" (פרקי דרבי אליעזר, עמ' רמד-רמו, ירושלים תשס"ה).
אם כן הקנאי שבנביאים, המבקש מהאל להכות את ישראל החוטא (בשונה ממרבית הנביאים, המכריזים על רצון האל), נחשב מטבע הדברים גם לקפדן שבנביאים. לכן זכה לפקח שברית המילה תתבצע כדת וכדין.
כיסא אליהו לברית מילה, בית הכנסת בעיר גנואה, איטליה. מתוך אוסף יד יצחק בן־צבי
ואיך הפך מלאך הברית גם לאורח הכבוד בליל הסדר, מהאירועים הקדושים במעגל השנה היהודית? הרי אליהו נחשב למבשר הגאולה, חג הפסח הוא חג הגאולה, ולכן מבשר הגאולה נתפס כאורח המתאים ביותר. וכך אליהו, שקפדנותו וקנאותו הדתית כבר הוכחו בטקס ברית המילה, גויס להתארח בליל הסדר.
בין שלל סגולותיו, אליהו נחשב גם למביא השלום. ועד שתגיע הגאולה, השלום שמביא אליהו בליל הסדר הוא קודם כול שלום לחוגגים, בהתאם למצב בכל דור ודור. בימי הביניים נקשר השלום ישירות לרדיפות הנוראיות שחוו יהודי אשכנז. אם הגאולה הנכספת לא תגיע, קיוו החוגגים, לפחות ישמור עליהם אליהו מרדיפות הנוצרים סביב ההאשמה האנטישמית על רצח ילדים נוצרים ושימוש בדמם לאפיית המצות.
אגב, למרות קנאותו, דמותו של אליהו מחייבת פחות מדמות המשיח, המביא את הגאולה ולא רק מבשר. כלומר הפרופורציות חשובות: אם אליהו הנביא אכן ביקר בביתנו, זה לא אומר שהוכרז גן העדן עלי אדמות, אלא שגם השנה זכינו לשלום ולביטחון. רף נמוך יותר, ובכל זאת היינו שמחים לאמצו.
אליהו עולה השמיימה במרכבת אש. ציור מתוך ספר העברונות שנכתב וצויר (ברובו) בשנת תע"ו (1716)
עם הזמן והתגברות תחושת הביטחון היהודית, בייחוד מאז הקמת המדינה, השלום שמביא אליהו מובן כשלום מקומי, בין אבות לבנים. ואנחנו נרחיב: בין הורים לילדיהם. כבר בספרות התלמודית ובתפקידו כמביא השלום, נחשב אליהו למיישב הסכסוכים והמחלוקות הגדול של היהדות. וכך מונה גם ליישוב המחלוקת הגדולה של הסדר, שהסעירה את חכמינו: כמה כוסות יין יש לשתות בליל הסדר? הוסכם שארבע, אבל היו שטענו שחמש. לכן הושגה פשרה, ולפיה מוזגים חמש כוסות ושותים רק ארבע. החמישית מוקדשת לאליהו, ובשובו יפתור את הקושיה.
במרוצת השנים הוזמן אליהו ליישב מחלוקות מגוונות, חמורות יותר או פחות. ישנה סברה (מגובה בהוכחות) שאליהו מכריע אפילו במשחקי כדורגל. בספרות התלמודית המונח "תיקו" מורה על סיום דיון באי־הכרעה בין חכמים. המילה מוסברת כראשי תיבות של המילים "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", שמשמעותן כי השאלה תעמוד ותישאר עד לעתיד לבוא כשיגיע אליהו הנביא ויתרץ את הקושיה.
הסבר מעניין נוסף ליכולות הביקור הפלאיות של אליהו הנביא קשור להיותו "קופץ הדרך" הטוב ביותר שלנו. בתלמוד המושג "קפיצת הדרך" מתאר דרך ניסית לקצר מסעות ארוכים במיוחד. כבר בספר מלכים בולט אליהו ביכולתו לג'נגל בין התגלויות במקומות שונים. כך היה בהתגלויותיו הפתאומיות לפני שעלה השמיימה. ובהזדמנות אחרת רגע הוא נמצא בצרפת (היא צרפנד שליד צידון בלבנון) וברגע הבא מתגלה לפני עובדיהו "אשר על הבית". גם אלו שאליהו מתגלה בפתאומיות בפניהם לא נרעשים מדי, כמו שאומר עובדיהו לנביא: "והיה אני אלך מאתך, ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע…" (מלכים א יח, יב).
מסורות אליהו הנביא, שהחלו להשתרש באשכנז בימי הביניים, נשמרות עד ימינו בכל עדות ישראל. וכך רובנו משאירים לאליהו הנביא כוס מלאה בליל הסדר ומציבים כיסא מכובד בברית המילה, למקרה שיבוא. ואם יגיע הזמן שאליהו יבשר לנו על הגאולה ועל השלום – מי אנחנו שנתווכח?
