אהבתי לאחרת לא אתן
ב``ה שמה הוירטואלי היה `רננה` או `צ`יטה`, במקרים אחרים. היא הלכה אבל הזכרון נשאר. זה החל כצ`ט תמים לפני 10 חודשים. מהצ`ט זה גלש לשיחות טלפון ארוכות . השיחות התפרשו על פני חודש שלם והגיעו לכדי 50 שעות ,מצטברות, בטלפון . דיברנו המון . נקשרנו רגשית . אני אליה והיא אליי. היא התקשרה בשעות לא שעות-12 בלילה,2 בלילה,5 לפנות בוקר. דיברנו על נושאים רבים ומגוונים. על רגשות אהבות ,אכזבות , יצרים,פחדים,ערכים,צרכים חמרניים ,צרכים רוחניים. בקיצור, דיברנו על החיים. על החיים בכלל ועל חיינו בפרט. כשבוע לאחר שנוצר ביננו הקשר, היא הודיע שקרוב לוודאי שהיא תיאלץ לנסוע ולכן לא כדאי שנתקרב רגשית כדיי למנוע שברון לב משנינו . אך למרות זאת היא המשיה להתקשר , וכן נקשרנו רגשית. לפני שהיא נסעה היא הייתה צריכה דברי חיזוק ועידוד כדיי שהיא תוכל לנסוע ולשכוח. כדיי שתוכל להתחיל התחלה לתקווה חדשה בארץ זרה. הבנתי לליבה . אמרתי לה שתשכח . אמרתי לה שתשכח מהרצונות של כל מכריה וידידי`ה. הם רצו שהיא תישאר , אך היא רצתה להתנתק . היא הרגישה זרה בקהילתה. אמרתי לה שתשכח אפילו אותי . שלא תחשוב על רגשותיי. שתעשה רק מה שטוב בשבילה כי היא אינה יכולה לרצות את רצון כל מכריה. רצונם של אחרים היה מנוגד לרצונה. מעשה שהיה גורם אושר לקרוביה היה גורם סבל פנימי לעצמה. חלום חייה היה לנסוע, חלום של כמעט 20 שנה. ואכן היא הגשימה את החלום . האם היא באמת הצליחה לשכוח ? . אני סבור שלא . יש רגשות שישארו לנצח . יש מראות שיחרטו לנצח . יש מילים שלא שוכחים . היא אמרה שהיא תישאר שם שנה ולאחר מכן תחזור . עוד היא אמרה שהיא אינה מתכוונת להתחתן שם . שניו יורק אינו המקום להקים בו בית יהודי. וכך ב18 ליולי היא פרשה כנף ועפה אל החופש והדרור. אני נותרתי כאן . בארץ החיים . עם הזכרונות . עם הרגשות . עם השאלות הלא פתורות . עם פאזל ענק מלא חורים ושאלות , על אותה אחת שעדיין נותרה חידה בעיניי. הסיפור בכללותו גדול ומורכב וכולל פרטי פרטים . חלק מהחורים ב``פאזל`` לא מתחברים. 10 חודשים אני מנסה לפתור את החידה בתקווה לאתר אותה. האם ייתכן ונפלתי קורבן לתרמית של רמאית מקצוענית ???. האם ייתכן וקיימת משהי חולנית כל כך שרק כדיי לקבל תשומת לב ניסחפה למערבולת של שיחות ורגשות המתובלים בשקרים על חייה ??? אני עדיין סבור ששהיא דיברה אמת . עדיין סבור שמקוננים בה רגשות דומים . ועדיין מקווה , אולי בצורה אובססיבית ואידיוטית, אולי בצורה חסרת היגיון ומעוררת רחמים , שהיא תפתח את האימייל שלה יום אחד ותגיב לכל אותם המיילים אשר אני שולח לה כבר 10 חודשים . בכל הכבוד הראוי : מ. בקשה מאנשי הפורום והמצ`טטים: קרוב לוודאי שיש בין המצ`טטים אנשים אשר הכירו אותה או את מכריה מהעולם הממשי. אודה לכל מי שיעביר לי מידע אמיתי ומדויק בנושא. גם אם כלול בסיפור השלם שקרים , איני נוטר טינה ואיני כועס. אני חייב לדעת את הסיפור השלם למען אוכל להתנתק מאותם הרגשות ,שלצערי עדיין נותרו בי. אם במקרה אותה אחת תקרא את ההודעה. דעי לך שאני כל כך רוצה שליצרי קשר. יש לך את כל הטלפונים ואת כל הדרכים לעשות כן . גם אם אולי סיפרת לי פרטים לא מדוייקים , איני כועס ואיני נטור טינה. את הרי מכירה אותי.
ב``ה שמה הוירטואלי היה `רננה` או `צ`יטה`, במקרים אחרים. היא הלכה אבל הזכרון נשאר. זה החל כצ`ט תמים לפני 10 חודשים. מהצ`ט זה גלש לשיחות טלפון ארוכות . השיחות התפרשו על פני חודש שלם והגיעו לכדי 50 שעות ,מצטברות, בטלפון . דיברנו המון . נקשרנו רגשית . אני אליה והיא אליי. היא התקשרה בשעות לא שעות-12 בלילה,2 בלילה,5 לפנות בוקר. דיברנו על נושאים רבים ומגוונים. על רגשות אהבות ,אכזבות , יצרים,פחדים,ערכים,צרכים חמרניים ,צרכים רוחניים. בקיצור, דיברנו על החיים. על החיים בכלל ועל חיינו בפרט. כשבוע לאחר שנוצר ביננו הקשר, היא הודיע שקרוב לוודאי שהיא תיאלץ לנסוע ולכן לא כדאי שנתקרב רגשית כדיי למנוע שברון לב משנינו . אך למרות זאת היא המשיה להתקשר , וכן נקשרנו רגשית. לפני שהיא נסעה היא הייתה צריכה דברי חיזוק ועידוד כדיי שהיא תוכל לנסוע ולשכוח. כדיי שתוכל להתחיל התחלה לתקווה חדשה בארץ זרה. הבנתי לליבה . אמרתי לה שתשכח . אמרתי לה שתשכח מהרצונות של כל מכריה וידידי`ה. הם רצו שהיא תישאר , אך היא רצתה להתנתק . היא הרגישה זרה בקהילתה. אמרתי לה שתשכח אפילו אותי . שלא תחשוב על רגשותיי. שתעשה רק מה שטוב בשבילה כי היא אינה יכולה לרצות את רצון כל מכריה. רצונם של אחרים היה מנוגד לרצונה. מעשה שהיה גורם אושר לקרוביה היה גורם סבל פנימי לעצמה. חלום חייה היה לנסוע, חלום של כמעט 20 שנה. ואכן היא הגשימה את החלום . האם היא באמת הצליחה לשכוח ? . אני סבור שלא . יש רגשות שישארו לנצח . יש מראות שיחרטו לנצח . יש מילים שלא שוכחים . היא אמרה שהיא תישאר שם שנה ולאחר מכן תחזור . עוד היא אמרה שהיא אינה מתכוונת להתחתן שם . שניו יורק אינו המקום להקים בו בית יהודי. וכך ב18 ליולי היא פרשה כנף ועפה אל החופש והדרור. אני נותרתי כאן . בארץ החיים . עם הזכרונות . עם הרגשות . עם השאלות הלא פתורות . עם פאזל ענק מלא חורים ושאלות , על אותה אחת שעדיין נותרה חידה בעיניי. הסיפור בכללותו גדול ומורכב וכולל פרטי פרטים . חלק מהחורים ב``פאזל`` לא מתחברים. 10 חודשים אני מנסה לפתור את החידה בתקווה לאתר אותה. האם ייתכן ונפלתי קורבן לתרמית של רמאית מקצוענית ???. האם ייתכן וקיימת משהי חולנית כל כך שרק כדיי לקבל תשומת לב ניסחפה למערבולת של שיחות ורגשות המתובלים בשקרים על חייה ??? אני עדיין סבור ששהיא דיברה אמת . עדיין סבור שמקוננים בה רגשות דומים . ועדיין מקווה , אולי בצורה אובססיבית ואידיוטית, אולי בצורה חסרת היגיון ומעוררת רחמים , שהיא תפתח את האימייל שלה יום אחד ותגיב לכל אותם המיילים אשר אני שולח לה כבר 10 חודשים . בכל הכבוד הראוי : מ. בקשה מאנשי הפורום והמצ`טטים: קרוב לוודאי שיש בין המצ`טטים אנשים אשר הכירו אותה או את מכריה מהעולם הממשי. אודה לכל מי שיעביר לי מידע אמיתי ומדויק בנושא. גם אם כלול בסיפור השלם שקרים , איני נוטר טינה ואיני כועס. אני חייב לדעת את הסיפור השלם למען אוכל להתנתק מאותם הרגשות ,שלצערי עדיין נותרו בי. אם במקרה אותה אחת תקרא את ההודעה. דעי לך שאני כל כך רוצה שליצרי קשר. יש לך את כל הטלפונים ואת כל הדרכים לעשות כן . גם אם אולי סיפרת לי פרטים לא מדוייקים , איני כועס ואיני נטור טינה. את הרי מכירה אותי.