אהבתי הישנה
אני לא יודע מה לעשות.... מרגיש שאני צריך לדבר ולשתף מישהו אבל אין לי את מי.
פעם, בתקופת סוף השירות הצבאי וקצת אחרי (במשך שנתיים וחצי) הייתה לי חברה. מאוד אהבנו אבל עם הזמן הרגשתי שהזוגיות הזאת לא מספיקה לי ואני רוצה עוד להתנסות בחיים, בהחלטה משותפת נפרדנו, הייתי אז בן 23, כשלוש שנים לאחר מכן התחתנתי עם אחרת.
מאז נכון להיום עברו כמעט 20 שנה, היא תמיד וכמעט כל יום הייתה במחשבותיי ולכן התחושה היא כאילו עברו מקסימום 4 שנים. למרות נישואי הרגשתי תמיד שהיא (ולא אשתי) יותר מתאימה לי. העבודה שלי כבר במשך 15 השנים האחרונות היא ליד מחשב וכך מידי פעם הייתי מריץ חיפוש לשם שלה באינטרנט, אבל לא מצאתי דבר... עד לפני חודשיים.
לפני חודשיים גיליתי עליה קצת פרטים ומאז אני עם מועקה וחוסר שקט נפשי. כל הזמן אני חושב עליה ורוצה לראות ולהיות איתה אבל זה כמובן לא אפשרי, היא בכלל לא גרה בארץ, גם היא כבר נשואה ועם ילדים. ניסיתי ליצור איתה קשר בפייסבוק אבל האמת שהיא בכלל לא גולשת באינטרנט אז שלחתי למכתב לכתובת שמצאתי. הרגשתי די טיפשי אח"כ, זה היה מן אוסף של משפטים שרציתי להגיד ולכתוב אבל מרוב עריכות שעשיתי לו במחשב הוא היה ניראה מאוד טכני ולא אמיתי.
היא לא ענתה למכתב ולא שלחה דבר לאימייל המצורף, דבר שהטריף את דעתי יותר ויותר... עזרתי אומץ והתקשרתי, אין כמו מפגש פנים אל פנים אבל חשבתי להחליף כמה מילים ואולי הדברים יירגעו מעט... היא הייתה מאוד נחמדה אבל לא הבינה "מה נזכרתי אחרי כל כך הרבה זמן".
עכשיו אני כל הזמן חושב עליה, אין לי מנוחה... מוצא את עצמי עם מחנק בגרון ודמעות שרוצות לצאת, "איך עשיתי את זה לעצמי? איזה מטומטם? למה אני לא איתה?"
איך אני מוציא אותה מהראש עכשיו וממשיך בחיים שלי? אני מרגיש שאם לא הייתי עם ילדים ומשכנתא כל-כך גדולה הייתי עכשיו עוזב את הבית.
אני לא מצליח להתרכז בשום דבר אחר...
למי לפנות?
אני לא יודע מה לעשות.... מרגיש שאני צריך לדבר ולשתף מישהו אבל אין לי את מי.
פעם, בתקופת סוף השירות הצבאי וקצת אחרי (במשך שנתיים וחצי) הייתה לי חברה. מאוד אהבנו אבל עם הזמן הרגשתי שהזוגיות הזאת לא מספיקה לי ואני רוצה עוד להתנסות בחיים, בהחלטה משותפת נפרדנו, הייתי אז בן 23, כשלוש שנים לאחר מכן התחתנתי עם אחרת.
מאז נכון להיום עברו כמעט 20 שנה, היא תמיד וכמעט כל יום הייתה במחשבותיי ולכן התחושה היא כאילו עברו מקסימום 4 שנים. למרות נישואי הרגשתי תמיד שהיא (ולא אשתי) יותר מתאימה לי. העבודה שלי כבר במשך 15 השנים האחרונות היא ליד מחשב וכך מידי פעם הייתי מריץ חיפוש לשם שלה באינטרנט, אבל לא מצאתי דבר... עד לפני חודשיים.
לפני חודשיים גיליתי עליה קצת פרטים ומאז אני עם מועקה וחוסר שקט נפשי. כל הזמן אני חושב עליה ורוצה לראות ולהיות איתה אבל זה כמובן לא אפשרי, היא בכלל לא גרה בארץ, גם היא כבר נשואה ועם ילדים. ניסיתי ליצור איתה קשר בפייסבוק אבל האמת שהיא בכלל לא גולשת באינטרנט אז שלחתי למכתב לכתובת שמצאתי. הרגשתי די טיפשי אח"כ, זה היה מן אוסף של משפטים שרציתי להגיד ולכתוב אבל מרוב עריכות שעשיתי לו במחשב הוא היה ניראה מאוד טכני ולא אמיתי.
היא לא ענתה למכתב ולא שלחה דבר לאימייל המצורף, דבר שהטריף את דעתי יותר ויותר... עזרתי אומץ והתקשרתי, אין כמו מפגש פנים אל פנים אבל חשבתי להחליף כמה מילים ואולי הדברים יירגעו מעט... היא הייתה מאוד נחמדה אבל לא הבינה "מה נזכרתי אחרי כל כך הרבה זמן".
עכשיו אני כל הזמן חושב עליה, אין לי מנוחה... מוצא את עצמי עם מחנק בגרון ודמעות שרוצות לצאת, "איך עשיתי את זה לעצמי? איזה מטומטם? למה אני לא איתה?"
איך אני מוציא אותה מהראש עכשיו וממשיך בחיים שלי? אני מרגיש שאם לא הייתי עם ילדים ומשכנתא כל-כך גדולה הייתי עכשיו עוזב את הבית.
אני לא מצליח להתרכז בשום דבר אחר...
למי לפנות?
