אהבתי הבלתי אפשרית

[ממוטטת נפשית]

אהבתי הבלתי אפשרית

אני כבר המון זמן מהססת עם לכתוב את הסיפור שמא יזהו אותי או ישפטו אותי אבל זה מעיק עלי אני מרגישה שאני לבד אני חייבת להוציא את זה אני בת 24 נשואה +2 אפשר לומר באושר למרות שלפעמיים יש עליות ומורדות כמו בכל מערכות יחסים אבל בכללי אני מאושרת . לפני כשנה נגלה אלי עולם האינטרנט בהתחלה זה היה משיעמום כי הייתי אחרי לידה והיה לי קצת זמן לעצמי אז העדפתי לגלוש באינטרנט ללמוד להכיר את העולם הוירטואלי הזה ,לעולם לא דימיינתי או האמנתי שיקרה מה שקרה , התחלתי להיכנס לצאטים שוב משיעמום וגם בגלל שכולם שם ומדברים על זה בהתחלה זה מאוד שיעשע אותי צחקתי המון נהנהתי לאחר 3 חודשיים שאני מצוטטת היכרתי בחור רווק שבהתחלה זה היה לשם ידידות וירטואלית שהפכה לאהבה הכי גדולה שהייתה לי ואי פעם שתהיה לי. הקשר ביננו הלך והתחזק אהבה הלכה וגדלה לאחר 5 חודשיים ניפגשו לראשונה אחרי המון התלבטויות וחששות ,ולא הבעל לא ידע שום דבר ועדיין לא יודע ,שראינו אחד את השני זה היה מין קסם אי אפשר אפילו להסביר את זה שהינה זה האחד שלך מין פיק בירכיים כזה ששנינו חשנו בזה . נורא חששתי בתקופה הזאת והמון פעמיים פשוט הפסקתי את הקשר מהידיעה שאין עתיד אני את מסגרת הנישואין שלי לא יפרק אבל כול פעם שזה קרה פשוט נישברנו שנינו וחזרנו מהר. כיום אחר שנה כמעט של יחסים שאין להם עתיד חיים את היום נהנים ממנו אבל מצד שני סובלים מאוד, מרוב אהבתי אני חושבת על לפרק את המסגרת אבל המחשבה פשוט מתפוגגת מהר אבל עצם העובדה שאני חושבת על זה אומרת דרשני . המצפון מצד אחד הורג אותי אהבה מצד שני מנקרת בי הבחור מצד שלישי רוצה אותי במי במי אני צריכה להתחשב קודם? מה אני אמורה לעשות לשים את עצמי בצד לדאוג למישפחתי קודם? אני לא מחפשת סימפטיה מאף אחד כי מה שאני עושה זה דבר לא מוצדק אבל אין לי הסבר למה עשיתי את זה , אני בתור בחורה שלא האמנתי בבגידות תמיד שפטתי את מי שעשה את זה , והינה זה קרה גם לי אני מאוד מבולבלת והמון חושבת מה עלי לעשות ?! לסיים את הקשר שאני כול כך זקוקה לו מבחינה נפשית כי יש לו השלכות כואבות במידה וזה התגלה?! יש כאלו שאומרים למה לסבך כול דבר במחשבות תהני ממשהו טוב וזהו מה יביא המחר על תחשבי על זה ,אבל כולנו יודעים שזאת פשוט בריחה והתעלמות וזאת טעות. אני לא אותה בחורה שהייתה לפני שנה כיום אני שבורה וכבולה בין שני מערכות יחסים שקשה לי להיפרד משינהם מבחוץ אני צוחקת אף אחד לא יודע מה עובד עלי אני ממוטטת נפשית מנסה למצוא תשובות וכוח ליישם אותם . את התשובות הנכונות אני יודעת אך אין לי מספיק את הכוח ליישם אותם , לפעמיים אני פשוט חושבת לברוח לברוח מהכול אולי הסבל יגמר ככה אולי הדברים היסתדרו מעצמם.

 

[טאKילה]

ערב אחד נוצץ..

עמדת מתחת לחופה עם גבר חלומותייך, ממש לא מזמן. בניתם בית יפה, קטפת פרות אהבה שני תפוחים מתוקים. ברגעי שעמום הרגשת דחף לדעת על מה כולם מדברים הגעת לצאט וקסם לך, יופי של שוק בשר, הגעת למקום הנכון. יקירתי הגבר שלך הוא האיש האמיתי, הוא אוהב, הוא דואג הוא מקבל אותך גם לבושה ביגדי נענע בלויים, מכיר את הריחות שלך, מנגב את הדמעות שלך, מפרנס ומוקיר אותך אהבה-. הפיתוי לאכול פרי אסורים גבר עליך,יש אומרים שזה מתוק במיוחד. תגידי ילדונת, הידעת שגם פרי אסורים הופך להרגל? הידעת שגם פרי אסורים מתישן, ושוב תצא ממך זעקה קורעת לחפש עוד אתגר? אני מציעה לך לסגור את המחשב, תזרקי את המפתח לים, תשכחי מה שעשית, שטפי את פנייך, קרצפי את גופך, עטפי אותו בשמלה חדשה, לכי אישה אל אישך תשוקתך . אל תפרקי כלום, שמרי על התא המשפחתי שלך, אחרת את פשוט תתנפצי לשברים בעולם האשליות. בהצלחה לך.

 

[A פיקומנית]

את צודקת

לא הייתי יכולה לומר את זה יותר טוב תודה את האמת זה נתן לי להביט על המצב בצורה אחרת אני חושבת שעד עכשיו הייתי קצת אגואיסטית והסתכלתי על רק מה שאני מרגישה ,אבל זה השתנה. כרגע מה שחסר לי זה הכוח ואני מאמינה שגם זה יבוא תודה אני באמת מרגישה יותר טוב עצם העובדה שהוצאתי את זה שנה בערך זה היה קבור, לשתף את המחשבות שלי זה צעד ענק בשבילי מבחינה ריגשית תודה

 

[ממוטטת נפשית]

זאת אני בניק אחר סורי

 

[חיפושית222]

יקירה...ברוכה הבאה אלינו...

את נמצאת במצב קשה ומורכב...איש אינו יכול לומר לך מהו הדבר שעליך לעשות. את כותבת שאת יודעת מהן התשובות הנכונות, אבל לא מסוגלת ליישמן... הדבר ההגיוני לעשות הוא טבלה, עם יתרונות וחסרונות לכל מצב לבחון ביסודיות מה נכון, מה צריך לעשות... אבל כשנמצאים בתוך מצב כזה...קשה לחשוב בהיגיון! אם יש לך חברה טובה שאפשר לשתף...אולי עצם השיתוף יקל עליך בקבלת ההחלטה. המון הצלחה יקירה.

 

[SSS14]

שלום

מקרים שבכל יום קצת להרגע ואפשר להתמודד להרוס הקיים חבל . ומי יודע מה טומן בחובו הקשר החדש. החלטה צריכה להתקבל מהר ככל האפשר כי המצב הזה טומן הרבה בעיות וכמובן לא כאן המקום להרחיב בהצלחה

 

[אחת שאוהבת]

הי

קיבלתי את המסר..יש בעיה להשיב זה מייל של עבודה מוגבל בכמה צורות..אז הי בחזרה..

 

[אחת שאוהבת]

מנסיון

גם אני במצבך ואני לא פרקתי תא משפחתי והמשכתי במקביל את שתי מערכות היחסים..זה לא קל..מה שאת צריכה לשאול זה האם הצד השני מוכן לקבל על עצמו התחייבות שלך +2 כי אם לא אז איין עתיד..וחבל.. מנסיון אהבה וירטואלית עד כמה שאמיתית לא יכולה להתקיים במציאות..לכן ככ מצליחה כוירטואלית..מה שלא תבחרי..בהצלחה..

 

[ממוטטת נפשית]

אין זו שאלה של בחירה

וכן הוירטואל מוכן שאני יעזוב הכול ורק בשביל שאני שלו אבל זה לא קל אני לא לבד וחוץ מזה זה לא שרע לי במערכת היחסים שלי . המצפון שלי הורג אותי אני נשברת מפנים השבוע הזה אני מתחמקת לדבר איתו רק בשביל אולי הוא ישים לב ויעזוב לבד אני אין לי את הכוח לומר את זה , שזה נגמר הכאב גדול מידי באמת תודה לכולם

 

[אחת שאוהבת]

אני נשארתי עם המשפחה

עם כל הכאב הגעגוע והאהבה העזה אצלי הוא ניתק הקשר ועזר לי להישאר עם המשפחה שאוהבת אותי ואני אותה ולא פגעתי באיש פרט לעצמי..וזה קשה וזה כואב אבל זה הנכון לעשות..מכל הלב,עם המון הזדהות..בהצלחה

 

[ה ו ג ה]

אל תתמוטטי

ברשותך אתחיל מהסוף. הסוף שלך בהודעה, מבהיל ופותח פתח למחשבות אובדניות. השתגעת?! צאי מיד מהכיוון האומלל הזה של לברוח מהכל.... זה לא עובד. משום ש"הכל" ירדוף אחרייך עד אין קץ. הרעיון הוא לפתור את הדברים. קחי את זה כבעיה רגשית \ פילוסופית או בכל דרך שנראת לך ותני לאנשים הטובים מכאן לעזור לך. ממילא בסוף את מחליטה לבד. את גם נושאת לבד בתוצאות. עכשו לעצתי שלי: ראשית, כמו שכבר הבנת, המצב שנקלעת אליו שכיח בערך כמו ימי הצ'טים. כלומר את לא הראשונה, כנראה שגם לא האחרונה. מכאן שנותר לך להשכיל מנסיונם של אחרים. ראשית, תרשי לי לגעור בך. באהבה כמובן. עצם ההידרדרות שלך אין בה רע לכשעצמה. יש בה רע כשהיא מתרחשת בגיל 24 ! ואין פה הטפת מוסר. סתם עצב וניסיון. אבל היות ואת כבר שם, והיות וכבר שתית מים גנובים, אני מוצא 2 אפשרויות לפנייך. שניהם קשות לביצוע אך מחויבות המציאות. הראשונה, והתקינה יותר, אומרת ככה. קחי המון אויר, הטעיני את עצמך בהמון כוח, ותחתכי את הרומן הזה באיבחת סכין ! תחשבי על זה כך: כשאת חותכת סלט לארוחה, בייחוד אם כבר התחלת לאכול אותו, לא ניתן לראות לפתע עגבנייה חדשה ונוצצת יותר, לקחת אותה לסלט ולהוציא את העגבנייה שכבר אצלך בצלחת ואצלך בפה. ובהנחה שהסלט שלך טעים גם במרכיביו הראשונים, בכלל אין לך מה לחפש מסביב. יהיה קשה, יהיה עצוב, אבל זה יהיה שכר הלימוד שלך. (בגיל 30 נסי שוב. אם תרצי). לחתוך חד וחלק. עבורך (בעיקר עבורך) ועבור משפחתך. ואגב,זה שחור ולבן. אין פה אפור. או שחותכים לחלוטין. כולל טלפונים, כולל מיילים, כולל הכל, או שלא. זאת האופציה המומלצת. האופצייה הנוספת היא, להפנים שיש לך 2 גברים בחייך. אחד חוקי. אחד פחות. שניהם אוהבים אותך. את אוהבת את שניהם. אחד הוא בעלך. אבי ילדייך. הוא חתום על הכתובה. אל תשכחי. השני, הוא אהבה גדולה בפני עצמו, מלא תכונות טובות, אבל מה, הוא לא חוקי. הוא לעולם ייאלץ להיות מוסתר. ואת גוזרת על עצמך לחיות בחשש תמידי מפני חשיפתו. חיים לא שקטים אך אפשריים. רבים חיים כך. האמת, שאין בעיה לאהוב 2 גברים אהבת אמת. אני אפילו לא רואה פה פגם מוסרי גדול מדי. רק העובדה שחייך כבר בגילך הצעיר, יהפכו לחיים מתוך חשש, הופכים את האפשרות לעצובה במיוחד. ועוד לא אמרתי דבר על ה"לא חוקי". הרי בסוף הוא יתחתן נכון? ואז מה... או שתהפכי להיות הלא חוקית שלו, או שבצער רב יאמר לך: עד כאן ! מכל מקום העתיד בעייתי. סיכום: אל תיבהלי ממה שקרה. זה קורה לנשים הנאמנות ביותר. העובדה שמצאת לך אהבה גדולה (הגדולה ביותר שתהיה לך לדברייך...), מקשה על הניתוק, אך כפי שנאמר לעייל, זהו שכר הלימוד שלך. ועוד משהו שירגיע אותך. גם אהבה גדולה, כשהיא חודלת להתקיים, כלומר הקשר נפסק, היא פשוט נשכחת. חודש - חודשיים - או שלושה. כמו שאנחנו מתים. בסוף אנחנו רק בתמונות. ונקיפות המצפון הקשות שלך, לא דופקות סתם. הם מאותתות לך לשוב לדרך הישר. לפחות בשלב זה. פשוט הקדמת את זמנך. ראי זאת כטעות. מלאה רגשות אך עדיין טעות. שובי לבעלך, משפחתך, ילדייך. הם זקוקים לך. והם זקוקים ל 100% אמא. אמא רק (!) שלהם. בהצלחה.

 

[ממוטטת נפשית]

אין לי את הכוח

אני לא מסוגלת פשוט לקום להעלם ניסיתי בתחילת השבוע לעשות את זה פשוט אמרתי לו שזהו זה נגמר וניתקתי וביקשתי שלא ליצור איתי קשר יותר , בערב הוא כבר שלך לי מסר כמה הוא אוהב ומתגעגע למה אני עושה את זה ,למרות שלא עניתי למחרת הוא התקשר, אני נמסה להמילים שלו נכנעת לרצונות שלו זה כוח אהבה , אבל כוח ההיגיון אומר אחרת בכול זאת אני מפחדת לשבור אותו כואב לי לראות אותו סובל . את האמת אני יודעת הוא לא , לא סתם אומרים אהבה עיוורת , הרבה אני גם חושבת עליו על כמה אין לו טעם להמשיך איתי קשר שבמיוחד אין לו עתיד , אומרים שאם אני אוהבת אותו באמת אני צריכה לשחרר אותו ואני מנסה ומסבירה לו התשובה שלו זה "אל תחליטי לי מה טוב בשבילי " אני לא ישקר אני באמת אוהבת ואותו וקשה לי להיפרד באמתתת להיפרד ממנו רק המחשבה שאני לא ידבר איתו מחר או לא ניפגש יותר עושה לי רע , אבל אין לי הרבה ברירות אני יעשה את זה עם קצת כוח שאני יגבש במשך הזמן . מה שכן אני באמת מרגישה הרבה יותר טוב מאז שאני פה תודה לך ותודה לכולם

 

[ממוטטת נפשית]

שבת שלום לכולםםםם../images/Emo140.gif

 

[ה ו ג ה]

יש בך את הכוח.

אני שמח לשמוע שמצבך הרבה יותר מאז ששיתפת את הנוכחים בבעייה. מאידך, ובלי להעליב, נראה לי שלא התקדמת לעבר פתרון כלשהו. עצם המשפט שלך בסוף: "אני אעשה זאת עם קצת כוח שאגבש במשך הזמן..." סוגר את הגולל על פתרון כלשהו בטווח הנראה לעין. ואני שב ואומר, זה לא שעשית משהו כ"כ נורא. אחרי הכל רבים מהנוכחים היו או ישנם בבעיה דומה באופן זה או אחר. העניין הוא, שבמקרה שלך, מובן לכל כולל לך בעצמך, שלא ניתן להמשיך כך לאורך זמן. (הסיבות העיקריות כתובות בהערתי מאתמול). עכשיו, אם ברור שלא ניתן להמשיך, כל יום שאת מושכת את זה, גם יקשה עלייך רגשית לחתוך את האהבה הזאת (אהבה שניכרת מכל מילה שלך) וגם ממשיך לסכן אותך ואת משפחתך. אין ספק שהגעת למצב, שאיש לא מאחל להיות בו. למעשה גם הפיתרון העדיף, של לחתוך את זה וזהו, הוא פתרון כואב, שישבור לך את הלב. עדיין הוא הפתרון העדיף. האחרים גרועים בהרבה. אל תחכי לאסוף כוחות. הכוחות מחר ומחרתיים או עוד שנתיים, לא יהיו גדולים מהכוחות היום. בטוח ! לכי על זה בהקדם, עם כל הכאב והדמעות, ויהיו כאב ודמעות, אבל שניכם תדעו שאת עושה את הדבר היחיד הנכון והאפשרי. בהצלחה.