רינתוש היחידה
New member
אהבתיך
אהבתיך,כשם שלא אהבתי מעודי. בהיותי עימך, עולם שאינו מצוי בעולמינו ניגלה לי. כל רגע שחלף הביא עימו רגעים יפים ממנו. בהיזכרי בשמך תירעדנה שפתיי, גופי ירטוט כאחוז תתזית. כארי בשבי אני, וכארי איך לא אשאג בהיזכרי בך, אהבותי! עינייך הירוקות מסתכלות בי בחום ואהבה שלא ידעת כמותה. אני נמשכת אל גופך אל מגע ידייך, אל זרועותייך הרזות והארוכות, והדרך אליך ארוכה ומפותלת, אך גם נעימה ויפה, קרני השמש מאירות את ההרים מסביב כמו מכניסות אור חדש לחיי,ואת כזו תמימה ורכה, חווה הכל בפעם הראשונה, "לא ידעתי שאפשר לאהוב כך, חשבתי שזה רק בסרטים" את לוחשת, ואני מתמוגגת מאושר, מרגישה כחלוצה שכבשה את ליבך,אני מגיעה אל זרועותייך הפרושות לרווחה, מחבקת אותך בכל כוחי,נושמת אותך לעמקי ליבי,וראשי מונח על צווארך כמו היגעתי לפינה השקטה שלי, לנחלה,קשה לך להרפות,ואנחנו עומדות כך דקות ארוכות, ותמיד אותו חשש מוכר הילד יראה, השכן יכנס, הטלפון יצלצל,והשעות איתך עוברות כשניות, ומגע גנוב,מתחת לשולחן, על הברך ברכב,מאחורי הכרית,את ניצמדת אליי מאחור במטבח וזרם חם מחלחל בכל גופי. ימים איתך, בזרועותייך בשקע צווארך,וכל-כך טוב לנו ביחד,במין הרמוניה כזו הדברים זורמים, כמו חלוקת תפקידים ברורה שאפילו לא דיברנו עליה, "אל תסעי, אל תלכי.."את לוחשת לי מאחור, והבל פיך ניצמד על גבי,"אני חייבת" "כל-כך טוב לי איתך, בחיים לא היה לי כל-כך טוב" "את חושבת שזה היה כזה מתוק אם היינו חיות ביחד?" "אני בטוחה" את עונה בלי לחשוב דקה, ואז אני מתארגת לנסיעה, לא תמיד את מרפה, והאגו שלי מרקיע שחקים, אני לוקחת חלק ממך איתי, והחלק הזה מסתובב איתי גורם לי לחייך ימים, גורם לעיניי לנצוץ מאושר,ואני מחייכת סתם כך אל עצמי, איזה אור הכנסת אל חיי, ואיך הצתת בי שוב את אש נעוריי?,איך כבשת את ליבי בסערה, איך הצלחת לשבור את אותה חומה? את חדרת אליי...אל נבכי נשמתי...את ורק את אהובתי!!
אהבתיך,כשם שלא אהבתי מעודי. בהיותי עימך, עולם שאינו מצוי בעולמינו ניגלה לי. כל רגע שחלף הביא עימו רגעים יפים ממנו. בהיזכרי בשמך תירעדנה שפתיי, גופי ירטוט כאחוז תתזית. כארי בשבי אני, וכארי איך לא אשאג בהיזכרי בך, אהבותי! עינייך הירוקות מסתכלות בי בחום ואהבה שלא ידעת כמותה. אני נמשכת אל גופך אל מגע ידייך, אל זרועותייך הרזות והארוכות, והדרך אליך ארוכה ומפותלת, אך גם נעימה ויפה, קרני השמש מאירות את ההרים מסביב כמו מכניסות אור חדש לחיי,ואת כזו תמימה ורכה, חווה הכל בפעם הראשונה, "לא ידעתי שאפשר לאהוב כך, חשבתי שזה רק בסרטים" את לוחשת, ואני מתמוגגת מאושר, מרגישה כחלוצה שכבשה את ליבך,אני מגיעה אל זרועותייך הפרושות לרווחה, מחבקת אותך בכל כוחי,נושמת אותך לעמקי ליבי,וראשי מונח על צווארך כמו היגעתי לפינה השקטה שלי, לנחלה,קשה לך להרפות,ואנחנו עומדות כך דקות ארוכות, ותמיד אותו חשש מוכר הילד יראה, השכן יכנס, הטלפון יצלצל,והשעות איתך עוברות כשניות, ומגע גנוב,מתחת לשולחן, על הברך ברכב,מאחורי הכרית,את ניצמדת אליי מאחור במטבח וזרם חם מחלחל בכל גופי. ימים איתך, בזרועותייך בשקע צווארך,וכל-כך טוב לנו ביחד,במין הרמוניה כזו הדברים זורמים, כמו חלוקת תפקידים ברורה שאפילו לא דיברנו עליה, "אל תסעי, אל תלכי.."את לוחשת לי מאחור, והבל פיך ניצמד על גבי,"אני חייבת" "כל-כך טוב לי איתך, בחיים לא היה לי כל-כך טוב" "את חושבת שזה היה כזה מתוק אם היינו חיות ביחד?" "אני בטוחה" את עונה בלי לחשוב דקה, ואז אני מתארגת לנסיעה, לא תמיד את מרפה, והאגו שלי מרקיע שחקים, אני לוקחת חלק ממך איתי, והחלק הזה מסתובב איתי גורם לי לחייך ימים, גורם לעיניי לנצוץ מאושר,ואני מחייכת סתם כך אל עצמי, איזה אור הכנסת אל חיי, ואיך הצתת בי שוב את אש נעוריי?,איך כבשת את ליבי בסערה, איך הצלחת לשבור את אותה חומה? את חדרת אליי...אל נבכי נשמתי...את ורק את אהובתי!!
