אהבה

mamy100

New member
אהבה

זה התחיל כידידות. שנינו נשואים, לשנינו זוגיות בריאה. לשנינו ילדים. הכימיה הייתה מיידית. החיבור, ההבנה המיידית, הדמיון בצורת המחשבה, הגישה לחיים, ההתאמה היתה מדהימה, מתחילת הקשר. בהתחלה זו היתה רק ידידות. הגילוי של אדם שחושב כל כך דומה לי. עם הזמן הקשר הלך והעמיק. לאט לאט נבנתה חברות. אהבה. אהבה חברית בין שני אנשים קרובים. בין שני אנשים כל כך דומים. ועכשיו, עכשיו זה הופך להתאהבות. צורך לדבר, להיות, לאהוב, להרגיש. ברקע בני הזוג והילדים. אך בינינו האהבה. ללא מעשים, לא ממש אומרים, אבל מרגישים, יודעים שאנחנו מאוהבים, יודעים שזה יותר מסתם חברות בין גבר לאשה. זו התאהבות. מנסים להתעלם מכך. להיות בקשר תוך שכנוע עצמי שמדובר בחברות בלבד ולא בהתאהבות. לא, על זה לא מדברים. במקביל החיים נמשכים. אני אוהב את אשתי. היא אוהבת את בעלה. ושנינו אוהבים אחד את השני כל כך. לאן תביא אותנו אהבה הזו?
 
נשמע מקסים המצב המתואר....

עד כדי כך שאפשר לומר על שני הזוגות שהאידאל שהמצב ישאר כך... "אני אוהב את אשתי. היא אוהבת את בעלה. ושנינו אוהבים אחד את השני כל כך" למה להרוס?
דרך אגב... תיאור יפה וציורי.
 
למעלה