אהבה
האם להישאר לבד ------------------ או זוגיות בונה בפני כל אחד מאיתנו עולה השאלה....אחרי פרידה קשה מכל סוג שהוא...כמה זמן ייקח לי עכשיו להתגבר? מה אעשה? איך יהיה המחר? ולא...אם ניסיתם להתכחש למצב ולהגיד שהכל בסדר ושאנחנו שמחים ועליזים יותר מתמיד.... כל מי שהיה שם נוכח לדעת שאי אפשר לברוח...האבן תמיד תשב בליבינו...תמיד תבצבץ בעיתוי הכי לא נוח... לכל אחד זה קשה, יש כאלה שמראים זאת ויש כאלו שלא, יש כאלו שלוקח להם זמן מועט להתגבר ויש כאלו שלוקח לפצע להגליד זמן רב, לעיתים זמן רב מכפי שהם חשבו שייקח. קשה להתקדם הלאה... לקחת את הסיכון הריגשי העמוק שוב, שמא הפעם לא נוכל לעמוד בו שוב ואין לדעת כיצד נוכל המשיך בפעם הבאה... מכיוון שבקושי הצלחנו להחזיק את עצמנו הפעם... מצד אחד זו טעות להמשיך הלאה עם פרטנרים אחרים כאשר אנחנו יודעים שלא התגברנו, ומצד שני זו טעות להיכנס לתוך דיכאון, מה הצעד הנכון שניתן לעשות לאחר פרידה קשה וכואבת אם כן?! לפי דעתי הצעד הנכון ביותר, הוא קודם כל להיות אמיתיים עם עצמנו, כל אחד מאיתנו צריך קודם כל לפני שהוא "קופץ" לקשר חדש, להכיר את הפחדים שלו, "לעשות לעצמו סיכום" של הקשר הקודם, להפיק לקחים מהניסיון הכושל, ולפיכך להבין שגם אם נכשלנו פעם או יותר בתחום האהבה, אין זה אומר שצריך לוותר... אלא להתחיל להאמין מחדש באהבה! אל תרגילו את עצמכם לחיים ללא אהבה, אתם תסבלו יותר! הפיקו את הניסיון שצברתם... כך שההתייחסות לקשר או הקשרים הקודמים תהייה מעין "דמי הלימוד שלכם"... לפיהם תדעו לקשר או הקשרים הבאים את הצעדים הנכונים לבניית קשר בריא, הרמוני ושלו עם הבן הזוג העתידי המתאים! ואלו שחושבים שהם לא רוצים להתנסות אף פעם בנושא האהבה, משום שייאבדו את עצמם בפעם הבאה שייפגעו, אתם טועים! זוהי טעות חמורה לחשוב באופן הזה משום שבסך הכול אהבה היא לא מלכודת טרגית כפי שהיא נראית לכם, אתם אלו שמכניסים את עצמכם למלכודת הטרגית אם אתם חושבים בצורה כזו! משום שמי ש"קופץ" לקשר במהירות רבה רק כדי לשכוח מהקשר הקודם, מחבל בסיכוייו לאהבה אמיתית וכנה! ההסבר הכי הגיוני לכך, הוא שאהבה יכולה להיות דבר נפלא, בטוח, שלו, הרמוני, ויציב רק אם שני בני הזוג אמיתיים לגבי עצמם ולגבי הקשר, מכירים את הפחדים הפנימיים שלהם ומודעים להם, להעריך את עצמם, ולא לבטל את זהותם,ולאהוב את עצמם ומי שהם- כי רק אהבה מביאה אהבה! או אפשרות ..... קובץ
האם להישאר לבד ------------------ או זוגיות בונה בפני כל אחד מאיתנו עולה השאלה....אחרי פרידה קשה מכל סוג שהוא...כמה זמן ייקח לי עכשיו להתגבר? מה אעשה? איך יהיה המחר? ולא...אם ניסיתם להתכחש למצב ולהגיד שהכל בסדר ושאנחנו שמחים ועליזים יותר מתמיד.... כל מי שהיה שם נוכח לדעת שאי אפשר לברוח...האבן תמיד תשב בליבינו...תמיד תבצבץ בעיתוי הכי לא נוח... לכל אחד זה קשה, יש כאלה שמראים זאת ויש כאלו שלא, יש כאלו שלוקח להם זמן מועט להתגבר ויש כאלו שלוקח לפצע להגליד זמן רב, לעיתים זמן רב מכפי שהם חשבו שייקח. קשה להתקדם הלאה... לקחת את הסיכון הריגשי העמוק שוב, שמא הפעם לא נוכל לעמוד בו שוב ואין לדעת כיצד נוכל המשיך בפעם הבאה... מכיוון שבקושי הצלחנו להחזיק את עצמנו הפעם... מצד אחד זו טעות להמשיך הלאה עם פרטנרים אחרים כאשר אנחנו יודעים שלא התגברנו, ומצד שני זו טעות להיכנס לתוך דיכאון, מה הצעד הנכון שניתן לעשות לאחר פרידה קשה וכואבת אם כן?! לפי דעתי הצעד הנכון ביותר, הוא קודם כל להיות אמיתיים עם עצמנו, כל אחד מאיתנו צריך קודם כל לפני שהוא "קופץ" לקשר חדש, להכיר את הפחדים שלו, "לעשות לעצמו סיכום" של הקשר הקודם, להפיק לקחים מהניסיון הכושל, ולפיכך להבין שגם אם נכשלנו פעם או יותר בתחום האהבה, אין זה אומר שצריך לוותר... אלא להתחיל להאמין מחדש באהבה! אל תרגילו את עצמכם לחיים ללא אהבה, אתם תסבלו יותר! הפיקו את הניסיון שצברתם... כך שההתייחסות לקשר או הקשרים הקודמים תהייה מעין "דמי הלימוד שלכם"... לפיהם תדעו לקשר או הקשרים הבאים את הצעדים הנכונים לבניית קשר בריא, הרמוני ושלו עם הבן הזוג העתידי המתאים! ואלו שחושבים שהם לא רוצים להתנסות אף פעם בנושא האהבה, משום שייאבדו את עצמם בפעם הבאה שייפגעו, אתם טועים! זוהי טעות חמורה לחשוב באופן הזה משום שבסך הכול אהבה היא לא מלכודת טרגית כפי שהיא נראית לכם, אתם אלו שמכניסים את עצמכם למלכודת הטרגית אם אתם חושבים בצורה כזו! משום שמי ש"קופץ" לקשר במהירות רבה רק כדי לשכוח מהקשר הקודם, מחבל בסיכוייו לאהבה אמיתית וכנה! ההסבר הכי הגיוני לכך, הוא שאהבה יכולה להיות דבר נפלא, בטוח, שלו, הרמוני, ויציב רק אם שני בני הזוג אמיתיים לגבי עצמם ולגבי הקשר, מכירים את הפחדים הפנימיים שלהם ומודעים להם, להעריך את עצמם, ולא לבטל את זהותם,ולאהוב את עצמם ומי שהם- כי רק אהבה מביאה אהבה! או אפשרות ..... קובץ
