אהבה

ophra

New member
פרק א´/ פרק ב´....

אז ככה: פרק א´ שלי היה אמנם ארוך (12 שנה) ומשמעותי (כי היינו נשואים, ונולדו שלי שני האוצרות שלי ממנו....) אבל לא במובן שאת התכוונת אליו כן - אמרנו את המשפט זה לזו אבל זה לא היה זה האמת.....? כבר אז ידעתי שזה לא אמור להיות ככה שמשהו כאן לא בסדר האדם השני שאמרתי לו את זה.... הוא כן היה משמעותי הוא האהבה הגדולה והיחידה עד כה שהייתה לי בחיים אבל גם עליו התגברתי מתגברת עם כל יום שעובר לא רוצה אותו יותר הצלחתי (אחרי הרבה זמן והרבה "עבודה עצמית") להביא את עצמי למקום שבו אני לא שונאת, לא כועסת, חושבת עליו רק דברים טובים, אבל לא רוצה אותו יותר. גם timing זה גורם חשוב באהבה. ושלנו עבר. ונכון - כל ההתחלות קשות אני כבר אחרי ההתחלה של "להיות לבד, בלי פרק א´" וגם היא היתה לא קלה לא בגלל אובדנו של האדם מחיי אלא בגלל המעבר, אחרי כל כך הרבה שנים, מלהיות "אנחנו" ללהיות "אני" אבל למרות הקשיים שהיו (ועדיין) כרוכים בזה - אני אוהבת את זה! זה טוב לי כרגע ועכשיו, אחרי הזמן שעבר, אני מוכנה שוב לבדוק אפשרויות של "אנחנו" נו... שיבוא כבר....
זהו די השתפכות להיום שיהיה לכולם סופשבוע מהמם!!!!
 
ממש מזדהה איתך

גם אני בנישואי לא חשתי שזאת האהבה האמיתית יש לי כי ידעתי אהבה גדולה של 6 שנים לפני שהכרתי אותו, לעולם לא שכחתי אותה ובימים קשים חשבתי ונזכרתי בה. ואז התגרשתי וניסיתי פה ושם לחוש אותה עד לפני כמה שנים וזה קרה לי שוב הקטע הזה של האהבה הזאת שאין כמוה שאת לא יכולה להתנתק מהבן אדם וכל הזמן נלחמת עם עצמך ואוסרת על הלב לגבור על ההיגיון. אך גם אני כמוך כבר לא שונאת עדיין כואבת מעט מתגעגעת כבר לא אליו אלא לתחושות שהיו, ויותר מכל מרחמת עליו שהוא כמו שהוא ובגלל זה הפסיד אותי.
 
מוצאת ועפרה דבריכם מצאו נתיבות ללבי

מאד הזדהיתי עמם. אני נמצאת כנראה אי אילו צעדים מאחוריכם עדיין [במסע הזה של החיים] ומקווה למצוא את [לפחות] שלוות הנפש והקבלה כי מה שהיה לא בהכרח מה שיהיה ומה שהיה היה ויש להסתכל קדימה וכמה רחוק שאפשר לו יהי ויום טוב ושקט לכולנו וסוף שבוע מהנה
 
אהבה יסורים

היי מוצאת אהבה כמו כל דבר יפה שיש בחיינו. ניתן לחוש בה. לחוות אותה. לחיות אותה. רק כשצידה האחר ובמקרה זה היסורים נמצאים ברקע וכול הזמן. שאם לא כן היא היתה חוורת וחסרת כל משמעות. ההפכים מעצימים ומבליטים את היפה. רק מי שרעב מאוד יוכל להעריך אוכל. ככול שאנו עולים בהר וכובשים את הפסגה ובכך מגיעים לשיא. באותו הזמן ממש אנו מעמיקים את התהום. כשמתיסרים וכואבים מדי פעם את האהבה. יודעים אנו להעריך שזו מתנה אלוהית. שכן אם לא היה בה כאב לא היינו יודעים להעריכה לשמור ולטפח אותה. ליסורים יש תפקיד נוסף. הם השוטר של משמר האהבה. לא תשמור. לא תשקיע. לא תטפח. תלך ממך האהבה ויבואו היסורים. יום טוב
 

*יערית

New member
חופשי.. הרשי לי לומר לך משהו

היסורים באהבה מעידים לפעמים על התאהבות חולפת ,הכאב הזה שיש לפעמים בתוך "אהבה" לעניות דעתי הביאו אותי להבין ולהכיר בזה שזה עיניין של זמן עד שתיגמר אהבה כזו. באהבה אין יסורים בכדי להעריך אותה....באהבה פורחים.. באהבה עושים כל מה שלא עושים כשמתייסרים כביכול באהבה מהסוג שאתה דיברת. אני מדברת ממקום שבו כבר הכרתי אהבה בחיי,שתיים עד לאהבה הנוכחית שלי היום,ושם סבלתי...רזיתי...הקאתי...הייתי כל מה שאני לא, נתתי יד לשנות אותי...אבל חשבתי שאהבתי..הלב פירפר,הלחיים בכל פעם הסמיקו,הגוף רעד,ואני לא מדברת איתך על קשר אחר שפרח מעל המצופה...הכל היה מתאים לאהבה..חוץ מהסבל. היום כשלא חשבתי להתאהב,כשלא חשבתי שזו אהבה..הכרתי אהבה..למדתי לאהוב אותו כי הוא ראוי לאהבה..אני לא מזיקה לעצמי,לא מזיקה לאחר,אני כמו שאני , לא מנסים לשנות אותי,והפידבק הגדול ביותר זה כאשר אומרים לי שאני פורחת! זאת אהבה....לא רע לי..טוב לי..אני מאושרת...אני לא חיה בנדנדה ריגשית עם האהבה הזו...היא הולכת ומתעצמת..ובכלל לא היתה כוונה כזו, אולי רק היום לאחר 7 חודשים אני מתאהבת בו....וזה מה אומר לך הפעם הראשונה בחיי שאני מתאהבת לאחר כמה חודשי הכרות ,ולא המניצוצי דינור של ההתחלה! אהבה זה משהו עמוק יותר...וטוב יותר.... לא סובלים באהבה!
 
היי יערית

אין כל הכרח שלאהבה יתלוו יסורים. אולם כל מי שאוהב צריך לדעת. שאהבה ויסורים הם מקשה אחת. כשיש אהבה ברקע יש את היסורים והכאב. באהבה נכונה ואמיתית . היסורים מדוכאים. כל שתארת בהתחלה זו דוגמה לאהבה הרסנית. אם הית כל מה שאת לא כפי שאת מציינת. ויותר מזה נתת יד לשנות לשנות אותך. זו אינה אהבה אמיתית. ואני לא מתכוון להתווכח עם מה שהרגשת בכל נפשך ונימי גופך. מכוון שהבסיס המוצק ביותר של האהבה הוא קבלת האחד השני כמות שהוא. ללא כל נסיון להפוך אותך למה שאת לא. וגם לנסות לשנות אותך. זה פשוט לא אנושי. זו לא היתה אהבה זה היה ניצול ציני ואכזרי של מצבך הנפשי עיי בן זוגך. שאת אפשרת. ברגע שאת מתבקשת להשתנות זה צריך לשמש תמרור עבורך. יש בהחלט מצבים בהם צריך וחייבים להתגמש ולהתפשר. ולא לכך אני מכוון. נדמה לי שקלטתי את רוח הדברים שציינת שהית מה שאת לא וכן את הרצון של בן זוגך לשנות אותך. אהבה אמיתית ונכונה דרכה להתעצם לגדול ולפרוח. וכל נסיון לנצל את האהבה כמנוף לשנות את אשיותך רק תגרום למחנק אכזבות ודכאון. יום טוב יערית
 

*יערית

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

וואו תודה..עכשיו ניסחת זאת טוב יותר ממני... בהחלט עמד בפניי תמרור ..אך אני התעלמתי מכך. מזלי שאני מפוקחת היום..וכמו שתמיד אמרתי, מכל נפילה אני צומחת טוב יותר... גם לך יום נפלא!!!!
 
חופשי ויערית עקבתי אחריכם ../images/Emo3.gif

ויש לציין כי נהנתי מהדין ודברים איזה יופי שיש לנו כאן כאלה חברים ומותר לי להגיד משהו?
אני אוהבת אתכם אנשים.
 
למעלה