אהבה ראשונה בילדות

[גל קדר מאמן אישי]

אהבה ראשונה בילדות

זוכרים את האהבה הראשונה שלכם? הילדה שרצית לשחק איתה כל הזמן?
הילד שהיית משרבטת את שמו במחברת?
בלי לציין שמות - ספרו את סיפור האהבה התמימה הראשונה שלכם, לפני שההורמונים
נתנו לה ממד נוסף.

 

[lolypop6]

לצערי, לא אהבתי אף אחד בילדות שלי

היו בנים שמאוד אהבתי לשחק איתם אבל הייתי לוקחת הכל בצורה ידידותית לגמרי ולא העלתי לראש שלי משהו שדומה ללאהוב אותם.. ואז הגיע השלב שכבר אי אפשר לשחק איתם יותר בכייף, כי תמיד הם היו מתחילים בהצקות ואני שנאתי את זה! ובגיל מאוחר יותר זה הפך ל"הצעות חברות" האלה או שאת נבחרת יותר מידי למשחקי הנשיקות המטופשים שהיינו משחקים או שהם אפילו הולכים מכות בגלל זה!.. וזאת הייתה דרגה חדשה של הצקה בשבילי, כי רציתי רק לשחק איתם והם היו לוקחים את העניין כל כך רציני וקשה ולא הבנתי למה!.. ואז הגעתי למסקנה שעדיף לא לשחק עם בנים, כי זה תמיד נגמר רע
בכל אופן תמיד קינאתי באלו שהצליחו לחוות את זה בצורה הכי טהורה שיש, זה נראה לי מקסים ומדהים ומיוחד! אבל בתקופה ההיא דווקא האהבות האלו נראו לי דיי צבועות.. הרוב המוחלט היו מציעים חברות יותר בשביל לתפוס מעמד בכיתה, הרוב המוחלט גם בוחר למי להציע חברות בעיקר בגלל איך שהילדה נראית..ואמרתי לעצמי שאהבה ראשונה שלי תהייה אמיתית ובוגרת

 

[גל קדר מאמן אישי]

מצער לשמוע

בנים יכולים להיות מגעילים, לא יודעים איך להראות עניין אמיתי, שלא יצחקו עליהם...
לפעמים, זה יוצא ממש רע...

 

[lolypop6]

חלק ידעו.. זאת פשוט הייתה קצת כפייה..

ולא הייתי מוכנה כנראה לכל זה...

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

בכיתה א, נדמה לי, הייתה ילדה בשם כרמית שהתיידדתי אתה ונדמה לי שגם התנשקנו פעם אחת.

 

[Megie]

זה היה בכיתה ג', תמיד חדש שהגיע ושיגע את כל הבנות..
אני זוכרת משחקים עם מכתבי אהבה שהוא כתב לי ואני זרקתי..כי זה היה "פדיחה" להודות שזה הדדי... ושם זה נגמר, בפועל לקח לי שנה להתגבר וגם אח"כ בסיום היסודי המשכתי להזכר בו (וזה הזוי ביחס לגילי הצעיר כ"כ באותה תקופה)
אבל אין על האהבה התמימה הזאת!

 

[גל קדר מאמן אישי]

צודקת, אין על האהבה התמימה הזו

 

[גל קדר מאמן אישי]

אני התאהבתי בכיתה ב

בשלב מסוים היא היתה 'חברה' שלי, אבל מתוך מבוכה, כשמישהו שאל - הכחשתי לגמרי.
בכיתה ו היא עזבה. רק בכיתה ט (!) עבר לי ממנה.
אני זוכר את זה כמו אתמול...

 

[forlovesake]

הייתי בת 6 הוא היה 7.5

זכור לי שהייתי רומטינקנית חסרת תקנה, כן בגיל 6... כאשר כל החברות התעניינו בבובות, אני חלמתי על אהבה, כזו יפה וטהורה כמו שרואים בסרטי אהבה. אני זוכרת שהייתי רואה אותו כבחור. עכשיו כשאני עוברת על התמונות ילדות זה מצחיק אותי. אבל זכור לי שממש היה לנו קשר בוגר כזה, קשה לי להאמין בכלל שזה אפשרי בגיל כה רך... הוא נתן לי טבעת, מה שנקרא friendship ring אבל זה הרגיש לי יותר, ואמר לי פעם משפט שלא ברח מזיכרוני, גם אחרי כל השנים: " אני תמיד אגן עלייך". הוא אמר זאת אחרי שהילדים בשכונה זרקו אבנים עליי ועל חברותיי ועשו לנו חיים קשים בשכונה.. קצת אחרי כן עליתי ארצה והתכתבנו עד כיתה ה' בערך ואחרי כן אבד הקשר. אני מאמינה שכבר שם באותם רגעים התגבש לי הרצון בקשר לבחור שאני הייתי רוצה לפגוש. עוד לא פגשתי אותו אבל אם רוצים, אין זו אגדה

 

[גל קדר מאמן אישי]

מעניין יהיה לבדוק

האם האהבה הראשונה, התמימה, הנקייה - מעצבת את הבחירות שלנו בבגרותנו...

 

[forlovesake]

אני חושבת שכן

אומנם אצלי הרבה גורמים מעצבים את הבחירות שלי הקשורות לחיי האהבה, גם הורים מדהימים שהראו לי מה זו אהבה טהורה וגם הדברים שהתגבשו בגיל כה צעיר, בעקבות כל הדברים הללו, אני מחפשת מישהו כל כך טוב שלפעמים האידאל של הטוב הזה קצת בעייתי

 

[Survivor Man]

הייתה אחת בכיתה ה'-ו' ש"הדליקה" אותי

זה נגמר בזה שכל הילדים צחקו "סורבייבור + X לנצח, שתי נשיקות במצח". אני זוכר שרבתי איתה רק בשביל לא לצאת "מאוהב" חו"ס כי זה לא פוליטיקלי קורקט.

אחח הילדות...