אהבה קולומבינאית

giladgilad12

New member
אהבה קולומבינאית

שלום לחברי הפורום. אני סטודנט בן 24. במהלך ה"טיול הגדול" שלי פגשתי בחורה קולמבינאית , התאהבנו אחד בשני ונשארתי אצלה בערך שלושה חודשים. לאחר מכן המשכתי בטיול, בשבוע הראשון שלאחר מכן היה ממש קשה, אבל המשכתי הלאה והייתי עם עוד בחורות ועד עכשיו היא נשארה זכרון נעים. בזכות פלאי הטכנולוגיה, בשבוע האחרון אנחנו מדברים בווידאו בסקייפ, היא סיפרה לי שהיא עוברת לגור בברזיל בקרוב למשך שנה. דיברנו על זה ואמרנו ש"אקפוץ " בקיץ. עכשיו מצד אחד האהבה שם הייתה אמיתית, כאשר אני מדבר איתה אני פשוט נמס אין לי מילים לתאר את ההרגשות שהיא גורמת לי. מצד שני זה מרגיש לי חנוק,מרגיש לא חופשי אני פשוט בקונפילקט. אני לא יודע מה בדיוק אני מרגיש וניתן לראות זאת בכתיבה המפוזרת שלי, אך אני יכול לסכם את כך: כשאני מדבר איתה אני מרגיש אליה רגשות עזים וכשאנחנו לא מדברים(בשאר היום) אני מרגיש איטואנציה חזקה לרדת מכל הסיפור ומרגיש מעין "חנוק". אשמח לעצות. תודה
 
חוץ מ3 חודשים היו לך קשרים ?

כי ב3 חודשים האלו באמת היית חנוק, היית בעצירה של מסע שדורש תנועה ומפגשים כיפים חד פעמיים עם כל מה שנקרה בדרכך בלי קשר למין. זה חלק מהכיף שבטיול, בלעשות צ'ק אאוט ולהמשיך ללכת. לא היו לך חיים משלך, ולא משותפים איתה. פשוט לקחת כל זמן פנוי שהיא יכלה לתת לך ב3 חודשים האלו ואחר כך המשכת. זאת לא דוגמה טובה לנסות לשחזר גם אם היתה שם מספיק אהבה לטרילוגית סיפור אהבה של דיסני.
&nbsp
עכשיו אתה באמצע ריצה לטווח הרבה יותר רחוק, ולקפוץ בקיץ זה באמת כלום בשביל קשר איכותי וטוב שכזה. אפילו אתה מכריז שזאת אהבה אמיתית, למרות שכבר ויתרת עליה פעם אחת. האם אתה חנוק כמו כל אדם שנולד רווק ופתאום מוצא עצמו בקשר זוגי? או כי היא בצד השני של העולם? באהבה ומלחמה אין חוקים, כמו סרט של דיסני... תפיק מזה את המיטב אם זה הדבר האמיתי.
&nbsp
סתם שאלה אליך, אם כל הבעיות היו נפתרות מעצמן, על ידי כך שלא היו לך מגבלות שלא ניתן לגשר, היה לך כסף למערכת יחסים, זמן ללמוד שפה ותרבות, תואר בשביל למצוא חיים בארץ אחרת, וכל משאב שניתן לדמיין שהיה פותר חסם כדי שזה יקרה
האם עדיין היית מרגיש חנוק בלי שום סיבה טובה? כי לבד זה חופש וביחד זה אחריות?
 

giladgilad12

New member
היי

פשוט לאחר כמה ימים של התבוננות פנימה ושינה מאוד מועטה, הגגעתי למסקה שהיא לא האחת. יש לי פשוט איטונאציה מאוד חזקה כזאת, מבחינתה אני יכול לבוא לבלות איתה זמן מסוים וכל אחד יחזור לחייו. אבל אני חושב שגם אם היא הייתה גרה פה, ובאמת היינו מתגברים על כל המכשולים משו היה מפריע לי בקשר אליה. אז עבורי להשקיע זמן וכסף, ומשאבים נפשיים בשביל בחורה שמראש אינני שלם לקשר איתה זה לא נכון. ולשאלתל הייתה לי מערכת יחסים אחת רצינית מלבדה של שנה וחצי.
 
שלום

אולי יש אפשרות להמשיך לדבר מרחוק באופן וירטואלי וליהנות מזה זמן מסוים, ורק מאוחר יותר תחליטו אם תרצו להתקרב? זה יכול להיות קשר נחמד.
 
דעתי הצנועה

בתור מישהי שניהלה סוג של קשר כזה פעם- מציעה שלא תבלבל אותה במסרים סותרים, כי נראה שזה מה שאתה עושה.
כמובן שזה נובע קודם כל מזה שאתה עדיין לא סגור על עצמך, אתה עדיין צעיר ובונה את החיים שלך, עוד חושב לאן אתה רוצה להגיע בחיים.
&nbsp
תהיה הוגן איתה, לא משנה מה תחליט. להיות הוגן, זה אומר להיות כנה. להגיד- בכנות- שאתה רואה או לא רואה אותה כשאתה מדמיין את המשך החיים שלך. או שהיית מעדיף שתהיו רק חברים טובים.
ואם אתה עדיין לא סגור על זה, מציעה שתעשה הפסקה רצינית מלהיות בקשר איתה, בלי שום התקשרות- ותעשה עם עצמך בדק בית, איך אתה רואה את החיים של עצמך, למה אתה שואף, ואיך אתה מגיע לשם. כשזה יהיה לך מספיק ברור וכשתתחיל לפעול בכיוון להגשמת החיים שאתה רוצה, יהיה לך יותר ברור גם איפה ואיך היא משתלבת לך, אם בכלל.
&nbsp
בהצלחה!
 
למעלה