אהבה נכזבת

[מדמדי]

אהבה נכזבת

מה עושים כשלא מצליחים להוציא את האהבה מהלב כבר שנתיים ??? לפני שנתיים נפרדנו, או יותר נכון - הוא נפרד ממני, ואני לא מצליחה לצאת מזה... זה כואב ברמות קשות, וקשה לי לעבוד או להיות שמחה. אני מאוד מנסה ומשתדלת - לפתח את העצמי שלי, לצאת, להיפגש עם חברות, לפתח תחביבים וללכת לחוגים. וכלום לא עוזר לי. אני לא מצליחה להכניס אף בנאדם חדש ללב שלי, וממש קשה לי לצאת עם אחרים. מן מבוי סתום כזה......... אני כאילו בתת המודע שלי מחכה שהוא יחזור. והוא ממש לא יחזור. אני יודעת, אבל הלב מסרב לקלוט.

 

[צרצרים בלילה]

תקשיבי

עצה שלי... תלכי לפסיכולוגית... שנתיים זה זמן החלמה יחסית ארוך , בפרט שאת אומרת שהרגשות נשארו עדיין באותה עוצמה שהם היו מרגע הפרידה ושזה מפריע לתפקוד היום יומי שלך. אני בטוחה שאת לא נהנית מהסבל הממושך הזה וככל הנראה שום דבר לא ממש מצליח להרים אותך מהקרשים ואת נשארת במצב תקוע, פשוטו כמשמעו. אם לא תצאי מזה באמת לא תוכלי להכנס לשום קשר חדש ולהיות מאושרת. ללכת לפסיכולוגית זו לא בושה. הרבה מהחברות שלי הלכו וזה ממש עזר להן. זו עצה ידידות, ואני ממש מקווה שאת לא נעלבת

 

[Music addicted 1]

מצטרף לעצתה

ללכת לטיפול או לייעוץ זה דברים שעשוי לעזור. שווה לנסות למרות שזה מרתיע בהתחלה.

 

[מדמדי]

הלכתי כבר... לצערי

הייתי בטיפול פעם בשבוע למשך כשנה וחצי. ממש התמדתי בזה, אבל עזבתי כי לא הרגשתי שזה עוזר לי. אני אדם שמאוד מודע לעצמו, ואם אני יכולה להעיד על עצמי אז אומר שאני מאוד מחוברת לעצמי, ולרוב יודעת לעשות את השינוי בכוחות עצמי, ובכל זאת הלכתי לפסיכולוג ממש טוב, וזה לא עזר. לפניו הייתי אצל פסיכולוגית פשוט גרועה. בכל אופן, תודה לך על התגובה

אשמח לשמוע עוד עצות.

 

[קרן אור של החיים]

אולי מה שאת צריכה זה דווקא מאמן אישי,

ולא פסיכולוג. או,לחילופין, פסיכולוג שעובד בגישה קוגניטיבית-התנהגותית ולא בגישה פסיכודינמית (של "התחברות לעצמך")