אהבה למטפלת
שלום גרא,
אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי שנה וחצי (עם תקופות קצרות יותר של טיפול לפני כן, אחת התקופות היתה עם הפסיכולוגית הנוכחית). בשבועות האחרונים אני חווה בעוצמות גבוהות רגשות אהבה למטפלת (ובעוצמות נמוכות יותר לפסיכיאטרית): אני מתגעגעת אליה מאוד בין הפגישות, אני רוצה להתקשר אליה כל הזמן כדי לשמוע את הקול שלה (היא מרשה לי להתקשר, אבל אני מאוד משתדלת לא לנצל את האפשרות הזו אם אין לי סיבה ממש טובה, כדי לא לפגוע בגבולות הטיפול), רוצה לקבוע עוד ועוד טיפולים, רוצה שתחבק אותי כשקשה לי, שתנחם אותי ועוד ועוד.
עדיין לא סיפרתי לה מה אני מרגישה כלפיה, למרות שאני בשכל מבינה שאני צריכה לדבר איתה על כך (בינתיים היו דברים אחרים ממש דחופים לטפל בהם, וגם אני קלטתי את עוצמת הרגשות שיש לי כלפיה רק בימים האחרונים).
אני חושבת שחוץ מבעלי אף פעם לא הרגשתי ככה כלפי אדם אחר.
האם הרגשות האלו יכולות לפגוע בטיפול?
האם זה נורמלי להרגיש ככה כלפיה?
מה עושים?
שלום גרא,
אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי שנה וחצי (עם תקופות קצרות יותר של טיפול לפני כן, אחת התקופות היתה עם הפסיכולוגית הנוכחית). בשבועות האחרונים אני חווה בעוצמות גבוהות רגשות אהבה למטפלת (ובעוצמות נמוכות יותר לפסיכיאטרית): אני מתגעגעת אליה מאוד בין הפגישות, אני רוצה להתקשר אליה כל הזמן כדי לשמוע את הקול שלה (היא מרשה לי להתקשר, אבל אני מאוד משתדלת לא לנצל את האפשרות הזו אם אין לי סיבה ממש טובה, כדי לא לפגוע בגבולות הטיפול), רוצה לקבוע עוד ועוד טיפולים, רוצה שתחבק אותי כשקשה לי, שתנחם אותי ועוד ועוד.
עדיין לא סיפרתי לה מה אני מרגישה כלפיה, למרות שאני בשכל מבינה שאני צריכה לדבר איתה על כך (בינתיים היו דברים אחרים ממש דחופים לטפל בהם, וגם אני קלטתי את עוצמת הרגשות שיש לי כלפיה רק בימים האחרונים).
אני חושבת שחוץ מבעלי אף פעם לא הרגשתי ככה כלפי אדם אחר.
האם הרגשות האלו יכולות לפגוע בטיפול?
האם זה נורמלי להרגיש ככה כלפיה?
מה עושים?