אהבה ללא תנאים...

[ואלה יופי]

אהבה ללא תנאים...

האם כל הרעיון הזה של אהבה ללא תנאים הוא לא קצת עצוב? להאהב ללא סיבה יותר מדי מזכיר לי אדישות וחוסר אכפתיות אמיתי. אם האהבה היא סתמית האם היא לא מאבדת מערכה? אהבה (ולא משנה אם של אדם או של אלוקים) ענינה הוא לא רק הבעת רגש אלא היא גם אחריות לנאהב. ואם לא משנה מי אני ואני אזכה לאהבה ללא תנאי בכל מצב אז איפה האכפתיות ואיפה האחריות? ואולי יש רמות שונות באהבה?

 

[רשף כשף]

האהבה

תזכורת

 

[ואלה יופי]

זה הציור האידיאלי של האהבה...

ככה היא אולי צריכה להיראות במקום שאין בו רע אין בו עצבות או מושחתות. אבל בעולם שלנו אהבה בין בני אדם שתהיה ללא תנאי האם היא לא תהיה לא מוסרית? האם בשם האהבה האין סופית והלא מוגבלת לא נגרום לכך שכל כיעור מוסרי וכל קלקול בין בני אדם וכל אחריות חברתית תהיה מותרת? האם במבנה הנפשי שלנו נגיע למצב שבשם האהבה האין סופית נגרום לרוע ולסבל אינסופי?

 

[רשף כשף]

דוגמא

אהבה של אם לילדיה היא תמיד תהיה ללא תנאי ללא גבול וללא צורך ותחשוב על זה ככה אלוהים אוהב אותך- ללא תנאי וללא גבול וללא צורך אין צורך שתחזיר אהבה בחזרה

 

[ואלה יופי]

אהבה מנותקת. מתעלמת...../images/Emo4.gif

 

[Sam Anand Nityo]

ממש לא, ואלה.

אהבה ללא תנאי (וללא גבול, אל תשכחי את החלק הזה...) היא אהבה שלא שופטת. היא אהבה שלא נפגעת ממעשי או דברי הנאהב. זה יכול להיראות כאדישות לפעמים, משום שלעתים אנו עושים או אומרים דברים רק כדי "לבדוק" את הצד השני עד כמה אכפת לו מאיתנו. זה קורה במיוחד בזוגיות. זה שאדם אוהב ללא תנאי, לא אומר שהוא לא יבוא מדי פעם ויעיר לך על כך שדרך מסוימת שלך אינה מובילה אותך אל המקום או המצב שאליו את רוצה להגיע. זה לא שיפוט. זו אינה התערבות. זו אכפתיות. אדם זה שאוהב אותך ללא גבול, יסמוך על כושר השיפוט שלך, יתן לך את ההזדמנות לחוות בעצמך ללא הפרעות את תוצאות והשלכות מעשייך, משום שכך את בעצם מתפתחת. אלו החיים שלך ולא של איש מלבדך. הוא לא יתן לך להיכוות או להיפגע כ"כ קשה, אם הוא שם לב שזה מה שעומד לקרות. אבל הוא יתן לך את מלוא ההזדמנות למצות בעצמך את התהליך שלך. הוא יתן יד תמיד ברגעים שתבקשי אותה. הוא יפגין את אהבתו במבט, במגע, בתקשורת. הוא לא יצטרך לצאת מגדרו בכדי להוכיח את אהבתו. זה נכון לבן-זוג וזה נכון לחבר הכי טוב. לאהבה כזו, בעולמנו, לצערי קשה להגיע, ואפילו אני באיזשהו שלב (אפילו מוקדם מדי) לעיתים הופך אהבה כזו לאהבה שמרשה לעצמה להיפגע מהאחר. לאהבה שיש לה גבולות מסוימים, תנאים מסוימים. אנו בני-אדם. אלוהים - היי סמוכה ובטוחה - כן אוהב אותנו ללא תנאים וללא מיצרים. לפחות אנו יכולים להתעודד ולדעת שיש אהבה כזו, ויום אחד נוכל לממש אותה במלואה. זו השאיפה שלי, לפחות. (ק)סם

 

[ואלה יופי]

איך זה מסתדר עם שאלות הסקר?

יש שם תשובות שונות (סותרות לכאורה) 1. אהבה ללא תנאי 2. שופט ומעניש לפי מה שאתה אומר עכשיו השופט ומעניש חייב להיות חלק אינטגרלי מאותה אהבה ללא תנאי. שזה נשמע הרבה יותר אמיתי. אבל שוב, בסקר מוצג שאם הוא שופט ומעניש זה כבר שונה מאהבה ללא תנאי... ? אגב, אני שייך לצד הגברי של העולם. תודה

 

[Sam Anand Nityo]

מי אמר שופט ומעניש?

 

[ואלה יופי]

סמנטיקה יקירי

שיפוט הוא נקיטת צד. לצד של הטוב. איכפתיות והתערבות הם נקיטת צד. לצד של הטוב. אתה נרתע מהמילים שיפוט ועונש, כי בעיניך הם מילים שליליות. אבל יש שיפוט עדין אוהב ומתחשב. כמו שיש איכפתיות מכאיבה. עונש הוא לא בהכרח רע. ובודאי הוא להפך כשהוא בא ממקור כל הטוב. לעיתים רק העונש גורם לאדם להבין ולהשתנות. ואז, אין טוב ממנו. איכפתיות אמיתית חייבת לכלול בתוכה את המוכנות להכאיב כדי להיטיב. מי שלא מוכן להכאיב כחלק מהאהבה, בעצם שם תנאים לאהבה...

 

[Sam Anand Nityo]

נכנסת איתי לעימות פילוסופי

שיפוט הוא יותר מנקיטת צד. שיפוט הוא מתן ערך שלילי או חיובי לדבר. ואיך ניתן לתת ערך שלילי לדבר אם אנו אומרים שבעצם בעולמו של אלוהים אין דבר כזה 'רע'? אתה יכול פשוט להשתמש בהבחנה. להבחין איך דבר מסוים יוביל לתוצאה מסוימת, ואיך ניתן לשנות אותו כך שיוביל לתוצאה שונה. וזאת, ע"פי אותו אדם שהדבר רלוונטי לגביו. מה שאותו אדם אומר לך לגבי מי הוא ומי הוא רוצה להיות ולאן הוא רוצה להגיע. זה יכול להיות גם אתה. שיפוט הוא מעבר להבחנה, זו אבחנה שאומרת "הדבר הזה הוא כך וכך, וזה טוב או לא טוב". אני אומר - למה לשפוט? למה לתת ערך טוב או רע לכל דבר? אתה יכול להחליט בשביל עצמך שדבר מסוים מתאים או לא מתאים לך , ובהתאם למה שחברך אומר לך אתה יכול לעשות את ההבחנה הזאת גם בשבילו. אבל לא מעבר. זו רק עצה, אתה לא ממלא פה צד אקטיבי (אלא אם כן אתה מתבקש לסייע בידו של חברך להגיע אל הדרך הנכונה, וזה לפי רצוו בלבד) להעניש? זו כבר התרחקות לגמרי... אלוהים לא מעניש, אלוהים מנחה, נותן עצות בדרך של רמיזות, של פגישות מקריות בחיינו, של תובנות והשראות בחייו של כל אדם שמודע ולו במעט לחייו ולדרכו. תוכל אתה כמובן לראות זאת כענישה, אבל אני לא מאמין שאדם צריך להיענש על בחירת דרך שאינה נכונה לו... על טעויות בדרך לגרסא הבאה הטובה יותר של עצמו. זו התפתחות. זו אבולוציה. אין "נכון" ו "לא נכון". זו אינה תחרות. אין מנצחים ומפסידים. אין טובים או רעים. אין "אנחנו" ו"הם". יש רק אחד. מוגש כחומר למחשבה (ק)סם

 

[ואלה יופי]

אני חושש שזה הרבה מעבר לפרום...

אבל בכמה מילים... מה תגיד על רוצח? גם הוא לא טוב ולא רע? וכשהחיים מכאיבים לו מכל עבר בשל העניין הזה (מצפון,חברה וכו') האם זה לא מובן מסוים של עונש של האחד? (שממילא מתבטא בכל...) כשאדם הולך בניגוד לטבעו (לעצמיותו, למה שמתאים לו), הוא הולך בניגוד לטבע העולם. וכשטבע העולם הוא טוב, ניגודו הוא ממילא לא טוב - הווה אומר רע. אם כל מה שמתאים הוא טוב אז מה שלא מתאים הוא רע. הפך טבע העולם הוא רע. מה שמתאים לי יותר הוא יותר טוב לי וממילא פחות נגיעות של רע מצוייות בו. יש רק אחד. אמת. אבל האחד הוא לא סטטי יש לו מגמה, ומגמתו להיטיב. הפך מגמת האחד הוא היפך מגמת הטוב וממילא - שוב - רע. אנחנו חולקים בעניין אחד (לדעתי): הטוב הזה הוא לא פה בשביל להיות נחמד בלבד. זה לא רק מהות העולם בשביל שנרגיש טוב עם העולם. לטוב הזה יש דרישה עצומה מאיתנו, להיות חלק מהטוב. "ובחרת בחיים" אמנם כמתנה אבל גם בהחלט כדרישה. והדרישה היא פרטנית ונוקבת ונוגעת בכל ענייני העולם. כי הטוב לא יכול להישאר תלוי באוויר הוא חייב להיות מוגשם בכל פרט של החיים. כי יש דרישה ולא רק אמירה כללית. אם אני לא טועה בדרישה הזאת אנחנו חולקים. וכן - אני דוס.

 

[eYaL]

זה מופיע בספר הראשון עד כמה שזכור..

שם מתוארת שאלה לגבי היטלר.. תקרא , זה מאוד מוזר בהתחלה..אבל יש לזה תוצאות חיוביות..